עתירה חדשה דורשת מהשר שיקלי לחשוף עם אילו "מומחי השפעה" הוא מתכתב

שר התפוצות עמיחי שיקלי, שמשרדו אחראי על מערך גלובלי של תעמולה ממשלתית סמויה, מסרב למסור מידע בסיסי על קשריו עם מומחי השפעה ישראלים וזרים. שיקלי ורשת ההשפעה שמפעיל משרדו מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר עמדו במרכז סדרת תחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית". עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע מבקשת לחייב את משרד התפוצות לחשוף מידע על התכתבויות של שיקלי עם גורמים חוץ-ממשלתיים שנטלו חלק בקמפיינים.

אחרי פרוץ המלחמה, הממשלה הטילה על משרד התפוצות לרכז את מאמצי ההסברה בקרב הקהל הבינלאומי. בתחקירים עיתונאיים נחשף שמשרד התפוצות שכר אנשי מקצוע המתמחים בהפצת דיסאינפורמציה, פעילים פוליטיים המקורבים לליכוד ולשיקלי, יועץ תקשורת שמעורב בפרשות שוחד בינלאומיות, וגם חברה עלומה שהוקמה בידי מפקד יחידת הלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל לשעבר.

גם יעדי התעמולה עוררו ביקורת: קמפיין אחד נועד לייצר "הרתעה" בקרב אזרחי ישראל הערבים, וב"הארץ" נחשף מאמץ סמוי להטיית עמדותיהם של נבחרי ציבור אמריקאים – מהלך שנחשב לא לגיטימי בין מדינות ידידותיות. במשרד התפוצות סירבו למסור מידע על רוב המהלכים שנחשפו, ובמקרים אחדים אף הכחישו את הגילויים.

בנובמבר 2024, בעקבות הפרסומים, הגישה התנועה לחופש המידע בקשת חופש מידע שבה נדרש משרד התפוצות למסור מידע על "מומחי דעת קהל והשפעה" שהשר שיקלי התכתב איתם בתוכנות מסרים מיידיים – לרבות תאריכים, כמות ההודעות וקבוצות דיון משותפות. קבלת המידע היבש על השימוש של שיקלי באפליקציות דוגמת ווטסאפ, טלגרם וסיגנל עשויה לסייע לבקשה עתידית שבה יידרש גם תוכן ההתכתבויות – מידע שבישראל כמעט לעולם לא נחשף במסגרת הליכי חופש מידע.

במשרד התפוצות דחו את הבקשה באופן גורף בטענה שהמידע שמור ב"מערכות מידע אישיות", כלומר בטלפון הסלולרי האישי של השר שיקלי – ולכן, כביכול, "אינו בגדר מידע 'המצוי ברשות ציבורית' כמשמעו בחוק חופש המידע". הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד, הודיה שטיגליץ, התעלמה לגמרי מסעיף נוסף בבקשה שבו נדרשה לספק פרטים על התקשרויות תקציביות עם אותם "מומחי דעת קהל והשפעה" שמקיימים שיח ישיר עם השר.

בשבוע שעבר עתרה התנועה לחופש המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להורות למשרד לחשוף את המידע. "במסגרת תחקירים שהתפרסמו בארץ ובעולם הועלה כי המשיב [משרד התפוצות], בשם מדינת ישראל, הניע פעילויות השפעה סמויות ברשתות החברתיות דרך חברה מסחרית, והכל במטרה להשפיע על דעתם של מחוקקים בארצות-הברית ולרתום את תמיכתם בפעולות ישראל במלחמה – פעולות שנתפסות כחתרניות עד מאוד", כתבו מגישי העתירה, עורכי הדין דן רוזנטל ואור סדן מהתנועה לחופש המידע.

"עולה חשש שמדינת ישראל מבצעת פעולות שנתפסות כהתערבות בתודעה הציבורית במדינות שונות, בדרך של העברת מסרים ממשלתיים באמצעות 'סוכנים' מקומיים"

משרד התפוצות לא מבצע בעצמו את אותן "פעילויות השפעה סמויות". מוציאה אותן לפועל רשת של ארגונים שהוקמה בעשור הקודם על ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים ונחשפה בסדרת תחקירים של "העין השביעית". אחרי הקמת הממשלה הנוכחית עברה הרשת לאחריות משרד התפוצות.

בהקשר זה מוזכר בעתירה גוף בשם "קלע שלמה" שהוקם ונשלט על ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים ובהמשך עבר לאחריות משרד התפוצות. "קלע שלמה" אמור היה לתפקד כמעין "מוח" של מאמצי ההשפעה הסמויים, אבל גם כדי ליצור חיץ מלאכותי בין ממשלת ישראל והגופים אזרחיים מהארץ ומחו"ל שקיבלו כסף כדי להפיץ מסרים ממשלתיים.

"דפוס פעולה זה לא רק מעורר חוסר נוחות לחלק נכבד מהחברה בישראל, שכן פעולות שנעשות בשם המדינה על ידי ארגוני צללים אינן נתפסות כמקובלות בחברות דמוקרטיות, אלא גם עורר חשש כבד להפרת החוק האמריקאי לרישום סוכנים זרים (FARA – Foreign Agents Registration Act). בהתאם לחוק זה, כל גורם הפועל בשירות ממשלה זרה ומבקש להשפיע על דעת הקהל או על מקבלי החלטות בארצות-הברית מחויב להירשם כסוכן זר ולפעול בשקיפות מלאה", נכתב בעתירה.

"הדמיון בין הפעולות של שני המשרדים מעורר חשש הנוגע לפעילותו של העומד בראש המשרד וכן להתקשרויותיו של המשרד, והאמור מעלה על נס את החשיבות של מתן האפשרות לבצע פעולות פיקוח ציבורי אפקטיבי, גם באמצעות בקשות חופש מידע. מובן שבפרסום מידע מעין זה ישנו אינטרס ציבורי רב כאשר עולה חשש שמדינת ישראל מבצעת פעולות שנתפסות כהתערבות בתודעה הציבורית במדינות שונות, בדרך של העברת מסרים ממשלתיים באמצעות 'סוכנים' מקומיים".

בתנועה לחופש המידע דוחים את טענת משרד התפוצות לגבי אי היכולת למסור מידע על התכתבויות שביצע השר באמצעות מכשיר הטלפון האישי שלו. לפי העתירה, במציאות הטכנולוגית העכשווית לא ניתן לבצע הפרדה בין מכשיר "אישי" למכשיר "מוסדי", שכן ברור שהשר משתמש במכשיר האישי שלו גם כדי לבצע פעולות שנגזרות מתוקף תפקידו המיניסטריאלי.

"כל ניסיון ליצור כזו הפרדה הוא הלכה למעשה פגיעה משמעותית בהוראות חוק חופש המידע", נכתב בעתירה בהקשר זה. "מובן כי השר, הנמנה על צוות המשרד, הוא חלק בלתי נפרד מהרשות הציבורית והוא מהווה אורגן שלה. פעילותו היא פעילות המשרד. עובדי הציבור הם שמרכיבים את הרשות הציבוריות – והמידע שאלה מחזיקים, והנוגע לעבודתם, הוא מידע ציבורי השייך לרשות הציבורית. כל הבחנה אחרת תאפשר מציאות של 'מקלט מידע' – מציאות שתפגע קשות בזכות הציבור למידע".

בתנועה לחופש המידע מציינים שבמדינות מערביות אחרות, למשל בריטניה, ארצות-הברית, אוסטרליה והולנד, חוק חופש המידע חל גם על התכתבויות של שרים. לשיטת העותרים, זהו המצב המשפטי גם בישראל. "עסקינן בנסיבות אלו במידע ציבורי", מציינים העותרים, "ויש לתת טעמים של ממש לאי מסירתו, גם אם הוא מאוחסן בנפרד ממערכות המשיב או כל רשות ציבורית אחרת".

במשרד התפוצות טרם השיבו לעתירה.