מה מסתיר יו"ר הכנסת? לשכת אוחנה מעכבת מסירת פרטים על כלי פיקוח על הממשלה

האם בלשכת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מעכבים בניגוד לחוק העברת מידע ל"שקוף" הנוגע לשאילתות דחופות שהוגשו ליו"ר הכנסת ונדחו על ידו? ב-6 באפריל 2024 שלח "שקוף" בקשת חופש מידע לכנסת בנושא רשימת השאילתות הדחופות שלא אושרו על ידי יו"ר הכנסת מאז תחילת פעילות הכנסת ה-25 ועד מועד קבלת התשובה. היום מלאו 142 ימים לשליחת הבקשה. 

כלי השאילתות הדחופות הוא אולי הכלי היעיל ביותר בפיקוח חברי הכנסת על עבודת הממשלה. תקנון הכנסת קובע כי כאשר מאושרת הגשת שאילתה דחופה, השר אליו מופנית השאילתה מחויב להשיב עליה תוך 48 שעות. השאילתות מוגשות עד ליום שני בשעה 11:00 בבוקר, ולכן השר משיב עליה בפתח דיון המליאה בבוקר יום רביעי באותו שבוע מעל דוכן הנואמים. בניגוד לאחוז המענה הנמוך של משרדי ממשלה על שאילתות ישירות ורגילות, המענה על דחופות שואף ל-100%, מה שכאמור הופך אותה לכלי היעיל ביותר. 

אולם קיימת בעיה מובנית בתהליך אישור שאילתות דחופות, לאור שסעיף 49(ב) בתקנון הכנסת קובע כי "יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע". כלומר הכלי מוגבל לעד ארבע שאילתות דחופות בלבד בשבוע, ואישורן מצוי בידיים הבלעדיות של יו"ר כנסת, כלומר פונקציה שמשויכת לקואליציה ושברוב הזמן דואגת לאינטרסים שלה ושל הממשלה. 

חמורה לא פחות היא העובדה שכנסת ישראל מפרסמת רק את מעט השאילתות הדחופות שמאשר יו"ר הכנסת, כשהמידע על השאילתות שלא אושרו מוסתר מהציבור. בכך נפגעת גם היכולת לפקח על מדיניות יו"ר הכנסת בכל הנוגע לכלי האפקטיבי ביותר לפיקוח על הממשלה. 

טענות משוללות יסוד של אגף חופש המידע

ראשית יש לציין כי בקשת חופש המידע של "שקוף" נוגעת לפרטים שמלכתחילה ראויים היו להתפרסם באופן מיידי כשיו"ר הכנסת דוחה בקשה להגשת שאילתה דחופה של חבר כנסת. ראוי היה לפרסם את רשימת הבקשות שנדחו גם בשל עקרון השקיפות, וגם כיוון שבאופן חריג על הנושא ממונה רק אדם אחד המגיע מצד אחד של המפה הפוליטית והחלוקה לקואליציה ואופוזיציה בכנסת. היעדר פרסום המידע פוגע ביכולת הפיקוח על מעשי יו"ר הכנסת בכלי האפקטיבי ביותר לחברי כנסת בפיקוח על הממשלה.   

טענות אגף חופש המידע לגבי הצורך בהארכת מועד המענה בשל מורכבות הבקשה ששלחנו משוללות יסוד. מדובר בבקשת מידע פשוטה שכדי לענות עליה נדרש זמן עבודה קצר להורדת הנתונים ממערכת הסנהדרין – מערכת המידע הפנימי שקיימת בכנסת, וסידור הנתונים לפי בקשתנו. 

שלושה שבועות אחרי הגשת בקשת חופש המידע, לקראת סוף חג הפסח, התקשרנו למזכירות הכנסת על מנת להבין היכן עומד הטיפול בבקשה. מהגורמים המקצועיים המטפלים באיסוף החומר ממערכת הסנהדרין נמסר כי נדרשים להם עוד יומיים-שלושה כדי לסיים את העבודה על הבקשה ולשלוח לאגף חופש המידע. 

חודש לאחר מכן כששבנו לשאול מה קורה עם הבקשה נמסר כי החומרים ממתינים לאישור לשכת יו"ר הכנסת. כלומר הפן הטכני בבקשה טופל אולם העיכוב בהעברת המענה נובע מהיעדר אישור של לשכת יו"ר הכנסת לשחרר את המידע. מאז עברו שלושה חודשים נוספים. 

בעבר העברנו ביקורת על מדיניות יו"ר הכנסת הנוגעת לכמות אישור שאילתות דחופות לאופוזיציה מול קואליציה, כמו גם מדיניותו לגבי אישור שאילתות דחופות לחברי כנסת מהסיעות הערביות. כדי לבדוק לעומק אם משתמש יו"ר הכנסת בסמכותו לאשר או לדחות בקשות לשאילתות דחופות, אנחנו חייבים לקבל לידנו את מלוא הנתונים המוסתרים מהציבור.  

מלשכתו של אוחנה לא נמסרה תגובה.