חשיפה: מתחילת המלחמה, נתניהו וגלנט לא כינסו את ועדת השרים למוכנות העורף

האם שמעתם על ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום? סביר להניח שהתשובה היא לא, וזאת משום שכפי שעולה מבדיקת "שקוף" – מאז השבעת הממשלה הנוכחית היא כונסה פעם אחת בלבד, כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, ועסקה בנושא אחד בלבד: מוכנות לרעידת אדמה.

לבקשת חופש מידע שהגשנו למשרד ראש הממשלה קיבלנו לידינו את רשימת הפעמים שבהן כונסה הוועדה החשובה, ואת רשימת הנושאים שבהן עסקה מאז הקמתה בשנת 2011. מהנתונים עולה שוועדת השרים החשובה הייתה פעילה בעיקר בתקופת ממשלת נתניהו השנייה (עד 2013) והשלישית (עד 2015), תחת שרי הביטחון אהוד ברק ומשה יעלון. אולם פעילותה פחתה בממשלתו הרביעית. בשנים 2016, ובין השנים 2018-2020, לא כונסה הוועדה ולו פעם אחת. 

• "סכנה של ממש לביטחון המדינה": תלונה נגד ח"כ מהליכוד שמשבית ועדה ביטחונית
• בדיקת "שקוף": הוועדות הביטחוניות בכנסת שעבדו במרץ אחרי הטבח – ואלה שלא
• חשיפת "שקוף": ועדת המשנה שעוסקת במוכנות וביטחון שוטף לא כונסה אפילו פעם אחת מאז הקמתה

קצת היסטוריה: ב-3 באפריל 2011 קיבלה הממשלה ה-32, הממשלה השלישית בראשות בנימין נתניהו, את החלטה מספר 3095 בדבר הקמת ועדת שרים להכנת העורף לשעת חירום. ההחלטה נבעה מהמלצות דוח הוועדה לבחינת הערכות החזית האזרחית לשעת חירום, משנת 2008. 

הממשלה קבעה אז כי הוועדה תעסוק במוכנות הזירה האזרחית למצבי החירום השונים, כולל תרחיש מלחמתי, ולרבות בנושאי התגוננות אזרחית ותרחישים אזרחיים כגון רעידות אדמה ואסונות טבע. ככלל, הוועדה אמורה לבדוק את היערכות וכשירות הגורמים הממשלתיים, ביניהם גורמים ממשלתיים אופרטיביים, למימוש אחריותם במצבי החירום השונים.

ב-12 בפברואר 2023 מינתה ממשלת נתניהו השישית את הרכב ועדת השרים הנוכחי למוכנות הזירה האזרחית. בראש הוועדה עומד שר הביטחון, וחברים בה 12 שרים מרכזיים נוספים, ביניהם שר האוצר, השר לביטחון פנים ושר הפנים.

הישיבה היחידה בממשלה הנוכחית – על רעידות אדמה

הפעם האחרונה שבה הוועדה דנה בתרחישים ביטחוניים לשעת חירום בעורף בממשלות נתניהו היא בשנת 2017 – שבע שנים לפני טבח 7 באוקטובר. כך יוצא שדווקא ראש הממשלה שזיהה את חשיבות הסוגיה וידע לייחד עבורה ועדת שרים, הוא אותו אותו ראש ממשלה שהזניח אותה בממשלותיו האחרונות.

מהנתונים שקיבלנו עולה עוד כי לאחר הקמת ממשלת השינוי בראשות בנט-לפיד, שבה הוועדה להתכנס בין השנים 2021-2022 ועסקה גם בסוגיית התרחיש הביטחוני. מאז השבעת הממשלה הנוכחית, ממשלת נתניהו השישית, כונסה הוועדה פעם אחת בלבד, ב-23 באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני טבח 7 באוקטובר, כשנושא הדיון היה "מוכנות והיערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה". 

אין בדברים כדי לטעון כי אילו דנה הוועדה בתרחישים הביטחוניים וההשלכות לעורף, אירועי הטבח היו נמנעים, אולם היעדר דיון בסוגיה במשך שנים, תחת רה"מ נתניהו, מעידה על הידרדרות היחס לסוגיה. 

כינוס הוועדה האחרון התקיים ברקע הערכות על התגברות האיום לרעידת אדמה בישראל, אולם במקביל דווחנו במשך חודשים גם על התגברות האיום הביטחוני, ועל סוגיה זו לא טרחו לדון בכינוס הוועדה באוגוסט. 

"רוצים שיהיה כאוס?"

האם יש בכלל חשיבות לכינוס ועדת שרים בנוסף לכינוס ועדת משנה למוכנות העורף בכנסת? לדברי השרה לשעבר אורנה ברביבאי, שכיהנה בוועדת השרים וגם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, "חד משמעית. אם משהו חשוב, אז צריך להתייחס אליו ברצינות. כשהייתה קורונה, אם היית בודק עכשיו כמה פעמים התכנס קבינט הקורונה שהייתי חלק ממנו, כדי לתת פתרונות אינטגרטיביים, גם כלכליים, גם בריאותיים, אז לכינוס הזה הייתה משמעות בהחלטות קונקרטיות".

ברביבאי רואה בחומרה את העובדה שוועדת השרים לא כונסה גם מאז השבעה באוקטובר ובמהלך החודשים שעברו מאז. בשיחה עם "שקוף" היא אומרת: "אם מדברים כל יום, כל שעה, על זה שתרחיש מלחמה בצפון יכול להתפתח, אז איך מצפים שיהיה פתרון לסוגיות שהבנו שלא תפקדו בשבעה באוקטובר אם הן לא תוחקרו, ולא מתכנסת ועדה שמנתחת את המשמעויות למקרה החרפה של ירי טילים על ריכוזי אוכלוסייה?"

כשהעלינו את הטענה שלפיה יש מי שיאמרו שמדובר בוועדה המתכננת לטווח רחוק ואין מקום לכנסה במלחמה, השיבה: "זה קשקוש. אתה לא ממשיך לנסוע הלאה ולהתעלם מהמציאות כי מסתכלים לטווח ארוך. עכשיו יש פער, מה זה מסתכלים לטווח רחוק? רוצים שיהיה כאוס ואחריו נתחקר את עצמנו?".

ועל מי מוטלת האחריות לאי כינוס הוועדה, על רה"מ או שר הביטחון? "על שניהם", טוענת ברביבאי. לטענתה האחריות מוטלת גם "על ראש ממשלה שלא דורש כינוס ולקבל דיווח. יש דרג נבחר והוא נושא באחריות כלפי הציבור, ובוודאי שהוא אמור לדרוש כינוס של ועדה ודיווח לגבי מוכנות העורף, על סטטוס מוכנות העורף".

ל"שקוף" נודע כי ועדת השרים עתידה להתכנס בשבועות הקרובים, לראשונה מאז הטבח ותחילת המלחמה. לברביבאי יש גם הצעה קונקרטית לנושא שחשוב יהיה לדון בו, בין היתר. "קח למשל את נושא העלטה", היא אומרת. "בא בן אדם ואומר לך שישראל יכולה למצוא עצמה בעלטה כמקרה קיצון. אם הייתה עכשיו ועדת שרים כזו, היו יושבים ודנים בתרחישים ופתרונות. הנה לך דוגמה קלאסית".

לדבריה זו רק דוגמה אחת. "זה חלק מהאתגרים וההתמודדות שמלחמה מציבה לנו, בטח שמלחמה ארוכה כזאת", היא מסבירה. "העובדה שאתה שם את זה בצד ואומר 'נתמודד עם זה אחר כך', זה חוסר התמודדות עם המציאות עצמה עכשיו". 

פרץ פעילות – ושיתוק ארוך

מאז היווסדה כונסה ועדת השרים 17 פעמים. שנת 2013 הייתה שנת השיא בפעילותה אז היא כונסה ארבע פעמים, שבהן עלו לדיון 12 נושאים כגון: מלאים לאומיים, מוכנות העורף למצבי חירום, הצבת תכנית רב-שנתית המכונה "אופק", הקמת מערכת שליטה ובקרה לאומית, וכשירות ומוכנות המשרד להגנת הסביבה וגופים אופרטיביים המכונים "המגיבים הראשונים". מדובר בשנה פורייה המעידה על החשיבות שממשלות נתניהו, ושרי הביטחון שכיהנו תחתיו, אהוד ברק ומשה יעלון, ייחסו להיערכות העורף למצב חירום.

חלק מהנושאים המפורטים בתשובת משרד רה"מ מושחרים, בשל מה שנטען כ"היבטי ביטחון המדינה", ובחלק מהמקרים מוגדרים כ"נושא מסווג".

הנתונים מעידים על כך שבארבע שנות קיומה הראשונות של הוועדה היא תפקדה היטב. מבין 17 הכינוסים ו-48 הנושאים שעלו לדיון בשלוש עשרה שנות קיום הוועדה, בארבע השנים שבין 2011-2015 כונסה הוועדה ל-10 ישיבות, כלומר 59% מכלל הישיבות, ועלו לדיון באותה תקופה 32 נושאים המהווים 67% מכלל הנושאים שעלו בוועדה מאז ומעולם. 

את הקרדיט על כך ניתן להעניק לרה"מ בנימין נתניהו, בממשלתו השנייה ושלישית, ולשרי הביטחון אהוד ברק (שכיהן עד מרץ 2013), ומשה יעלון (שכיהן עד מאי 2016). 

בשנת 2012 עסקה הוועדה בנושאים כגון סיוע בינלאומי בתרחיש רעידת אדמה, הקמת מערך רדיו לאומי, ונושא שהפך להיות רלוונטי לטבח השבעה באוקטובר – פינוי וקליטת אוכלוסייה במצבי חירום, מה שמכונה "מלון אורחים". הוועדה החלה לדון בנושא בשנת 2012, ושבה לדון בו בשנת 2013. 

בין הנושאים שלא הושחרו בנתונים הנוגעים לשנת 2015 ניתן למצוא דיון בנושא תקציב ותוכנית עבודה שנתית, מעקב ביצוע החלטות שהתקבלו בישיבות קודמות, ודיון על הנושא החשוב של הגנה על מתקני תשתיות לאומיות, נושא שעולה בחודשים האחרונים לאור אפשרות לעימות צבאי מול חיזבאללה בצפון. 

אולם החל משנת 2016 החלה האטה בפעילות הוועדה, עד שזו שותקה כליל בין השנים 2018-2021, בממשלות נתניהו הרביעית והחמישית. באותן השנים כיהנו כשרי ביטחון אביגדור ליברמן (עד סוף 2018), בנימין נתניהו (עד סוף 2019), ונפתלי בנט (עד אמצע 2020).

שנת כהונתו הראשונה של שר הביטחון ליברמן, שנת 2016, הייתה שנת קיפאון בעשיית הוועדה, אולם בשנת 2017 הוא כינס אותה שלוש פעמים, כמות הנחשבת לגבוהה, וזו דנה בשבעה נושאים. הישיבות שהתנהלו באותה שנה מוגדרות כ"נושא מסווג", למעט הישיבות בנושא רעידת אדמה והצגת תמונת מצב מוכנות העורף ומשרדי הממשלה בחירום, וסטטוס הטיפול בסוגיות ליבה במוכנות העורף ותוכנית העבודה לשנת 2018. 

בשנת כהונתו האחרונה של ליברמן כשר ביטחון הוועדה לא כונסה כלל. במשך ארבע שנים, החל מדצמבר 2017 ועד נובמבר 2021, תחת שרי הביטחון ליברמן, נתניהו ונפתלי בנט, הוועדה אינה מכונסת ולו פעם אחת.

ממשלת בנט-לפיד מפעילה את הוועדה מחדש

ממשלת בנט-לפיד הושבעה ביוני 2021. בנובמבר 2021 פתח שר הביטחון בני גנץ את הישיבה הראשונה אחרי ארבע שנות השבתת הוועדה, וטען כי "אנחנו נמצאים במצב של שיפור מוכנות מתמיד, כפי שאתם יודעים בתקציב המדינה שאושר עיגנו לראשונה את תכנית מיגון הצפון בקרוב למיליארד שקלים בשלוש שנים, תוך ראייה של השלמתה המלאה בתוך מספר שנים נוסף. אנחנו גם מסיימים את העבודה על המכשול בדרום ופועלים לשדרוג יכולות ההגנה האווירית שלנו, והכנת התוכניות האופרטיביות לחירום".

גנץ כיהן כשר ביטחון שנה וחצי, ונדמה שהוא ורה"מ בנט ייחסו חשיבות לבחינת מוכנות העורף, על אף שכשבנט כיהן כשר ביטחון תחת נתניהו הוא לא כינס את הוועדה. בשנה וחצי בה כיהנה ממשלת בנט-לפיד, התכנסה הוועדה שלוש פעמים ודנה בנושא איום הייחוס ותרחיש הייחוס לשנים 2021-2025, נושא שלבטח יעלה בוועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר. בנוסף דנה הוועדה בתוכנית למיגון העיר שדרות, פינוי וקליטת אוכלוסייה במצבי חירום והצגת תרחיש הייחוס ע"י המשרד לביטחון פנים, וחיזוק מוכנות האזרחים בחירום.