בדיקת "שקוף": הוועדות הביטחוניות בכנסת שעבדו במרץ אחרי הטבח – ואלה שלא

120 יום לבקשת חופש המידע ששלח "שקוף", התקבלה תשובה מטעם הכנסת בנוגע למספר הישיבות שקיימו ארבע ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, העוסקות בנושאים שקשורים באופן ישיר למחדל שהביא לטבח 7 באוקטובר.

מערכת "שקוף" ביקשה לברר כמה ישיבות קיימו ועדות המשנה בכנסת ה-25, באיזה תאריך ומה היו נושאי הדיונים. תשובת הכנסת מלמדת כי מאז הטבח והמלחמה ברצועה, חלה עלייה דרמטית במספר הישיבות שקיימו שלוש מוועדות המשנה, כאשר רק ועדה אחת לא תפקדה לפני הטבח וגם לא לאחריו: הוועדה שבראשה עומד ח"כ שלום דנינו (הליכוד).

מבין הוועדות שבדקה "שקוף", ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים כינסה את מספר הישיבות הרב ביותר, ופעלה בתכיפות גבוהה גם לפני וגם אחרי המלחמה. בראשות הוועדה עומד ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שמשמש גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון.

עיקר פעילות ועדת החוץ והביטחון מתנהלת בוועדות המשנה שלה – תשע בסך הכל – מתוכן התמקדה פניית "שקוף" בארבע ועדות: ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח (בראשות השר גדי איזנקוט ולאחר מכן ח"כ מיכאל ביטון), ועדת המשנה למוכנות העורף (בראשות השר דודי אמסלם ולאחר מכן ח"כ דני דנון), ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף (בראשות ח"כ דנינו) וועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים (בראשות ח"כ אדלשטיין).

בניגוד לדיוני הוועדה הראשית, שקיומם גלוי לרוב לציבור הרחב, מרבית דיוני ועדות המשנה אינם מדווחים לציבור אפילו ברמת עצם קיומו של הדיון ונושאו. עם זאת, כנסות קודמות נהגו לדווח מיוזמתן על דיונים שקיימו חלק מוועדות המשנה, על כותרות הדיונים ומועדיהם. לבקשת "שקוף", התקבל מידע בנושא אך באיחור רב ובאופן חלקי.

ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, בראשות יולי אדלשטיין

מתשובת הכנסת עולה שוועדת המשנה של ח"כ אדלשטיין התכנסה מאז כינון הכנסת ה-25 ועד תחילת חודש פברואר 50 פעמים: 19 מבין הישיבות התקיימו לפני 7 באוקטובר ו-31 התקיימו אחרי. מדובר בקצב של כשני דיוני ועדה בכל שבוע, ב-18 השבועות שעברו מאז הטבח. 

על פניו נראה שח"כ אדלשטיין מרבה להפעיל את הכלי החשוב שתחת ידיו. הוועדה התכנסה פעמים רבות לפני ואחרי המלחמה, אך בהיעדר פירוט נוסף על הנושאים שנדונו באותן ישיבות, לא ניתן להגיע למסקנות נוספות.

ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות דודי אמסלם ודני דנון

ועדת המשנה החשובה עברה ידיים במהלך הכנסת ה-25. תחילה, מונה לתפקיד דודי אמסלם (הליכוד). המינוי נעשה ב-31 בינואר 2023, וזאת, למרות הידיעה כי ברקע מתנהל משא ומתן מתקדם על מינויו של אמסלם לשר. עובדת מינויו הצפוי הייתה אמורה להוביל למסקנה המתבקשת שאין למנותו ליו"ר ועדה שיש חשיבות ביטחונית לרצף דיוניה. לנוכח מינויו לתפקיד, אין זה מפליא שבחודשיים של כהונתו כיו"ר לא כונסה ועדת המשנה ולו לדיון אחד.

רק חודשיים מרגע מינוי ח"כ אמסלם לשר, ב-31 במאי, עלתה להצבעה הבקשה למנות את ח"כ דני דנון ליו"ר הוועדה. תשובת הכנסת מלמדת על כך שלקח לח"כ דנון עוד חודש וחצי עד שכינס את הוועדה לדיון ראשון, ב-17 ביולי. כלומר, המינוי הראשוני של אמסלם הוביל לשיתוק הוועדה במשך כחצי שנה. 

נושא הדיון הראשון, כך לפי תשובת הכנסת היה: הצגת פיקוד העורף ומשימותיו בשגרה ובחירום. 

ב-26 בספטמבר קיים היו"ר דנון דיון ועדה נוסף בנושא: סטטוס יישום החלטת קבינט ב/302 – תוכנית מגן הצפון. הדיון נגע בהחלטת הקבינט הביטחוני-מדיני משנת 2018 לפיה תגובש תוכנית רב שנתית לשנים 2019-2030, שמטרתה מיגון העורף ושיפור המוכנות לרעידות אדמה. היקפה התקציבי של התוכנית הוא חמישה מיליארד שקלים, ואחת ממטרותיה הייתה בניית ממ"ד בכל דירה בטווח של עד 45 ק"מ מגבול הצפון. בינואר השנה, פרסם מבקר המדינה כי גם בחלוף שש שנים מההחלטה, נמצא כי ההשקעה בתוכנית עומדת רק על 18% מהתקציב שהובטח. 

שבועיים לאחר דיון הוועדה השני, בראשות דנון, התרחש הטבח ביישובי עוטף עזה. מאז, כינס דנון את הוועדה לחמישה דיונים נוספים. נושאי הדיונים הנוספים לא פורטו בתשובת הכנסת, אך עתידים להגיע לידי מערכת "שקוף" בהמשך.

מהנתונים שכבר בידינו ניתן לקבוע כי דנון תפעל כראוי את הוועדה, ומיקד את דיוניה בנושאים חשובים המצויים בלב סמכותה. 

ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, בראשות גדי איזנקוט ומיכאל ביטון

בדומה לוועדת המשנה למוכנות העורף, גם ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח עברה ידיים. ב-31 בינואר מונה לתפקיד ח"כ גדי איזנקוט. קצת אחרי 7 באוקטובר, מונה איזנקוט לשר וח"כ מיכאל ביטון ירש את מקומו כיו"ר הוועדה. 

אלא שבניגוד לאמסלם, איזנקוט כינס את הוועדה שבראשותו שלוש פעמים ותוצר ההתכנסויות היה הצעת החוק "תפיסת הביטחון הלאומי", שאותה הניח על שולחן הכנסת ב-26 ביולי 2023.

הפעם הראשונה בה איזנקוט כינס את ועדת המשנה הייתה ב-20 במרץ, חודש וחצי אחרי מינויו, והדיון עסק ב"תיקוף תפיסת הביטחון של ישראל", סוגייה שאיזנקוט עסק בה לעומק ושלאורה הגיש לבסוף את הצעת החוק שנועדה להיות "כלי בידיהם של מנהיגי המדינה ושל מעצבי המדיניות בבואם לקבוע כיצד תמומש המחויבות להבטיח את קיום המדינה כיהודית, דמוקרטית ומתקדמת, בעלת עוצמה ברוח מגילת העצמאות", כך לפי דברי ההסבר להצעה. 

הדיון השני בוועדה בראשות איזנקוט התקיים במרווח של שלושה חודשים וחצי, ב-9 ביולי, ובו נערך, לפי תשובת הכנסת, "ביקור בתעשייה ביטחונית". חודש ושבוע לאחר מכן, ב-18 באוגוסט, התקיים הכינוס השלישי של הוועדה בראשות איזנקוט, שעסק ב"כשירות ומוכנות צה"ל לביצוע משימותיו בשגרה ובחירום".

בתקופתו של ביטון, הוועדה התכנסה שש פעמים נוספות. פרטים על נושאי הדיון בוועדה בתקופת ח"כ ביטון טרם הועברו לידינו, ומן הסתם עסקו בצרכים שעלו בעקבות הטבח והמלחמה. 

ממידע לא רשמי שקיבלנו עולה כי חלק מהישיבות עסקו בנושאים השייכים לוועדת המשנה לכוננות ולביטחון שוטף, שהועברו לטיפולו של ביטון. 

ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף, בראשות שלום דנינו

התופעה שהצבענו עליה ב"שקוף" בחודשים האחרונים קיבלה עתה חותמת רשמית של הכנסת: תחת היו"ר דנינו, ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף, אחת מוועדות המשנה החשובות של ועדת החוץ והביטחון, משותקת לגמרי.

לפי תשובת הכנסת, ועדת המשנה כונסה פעם אחת בלבד לפני 7 באוקטובר. אולם גם זה לא היה ביוזמת דנינו אלא מדובר היה בישיבה שכינסה ועדת החוץ והביטחון יחד עם ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. את הישיבה ניהל ח"כ אדלשטיין.

לאירועי 7 באוקטובר לא הייתה כל השפעה על פעילותה של ועדת המשנה, שלא כונסה ולו פעם אחת.

"מתחילת המלחמה נושאים שנדונים בשגרה בוועדת משנה זו הועברו לדיון בשתי ועדות משנה: ועדת משנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח וועדת משנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן", נמסר בתשובת הכנסת לפניית "שקוף".