למרות אזהרת משרד המשפטים: הממשלה החליטה לקדם את הצעת חוק "סגירת האינטרנט"

ממשלת ישראל החליטה אתמול (ראשון), בוועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת החוק שהגיש אריאל קלנר (הליכוד) לתיקון החוק לחסימת שידורים בישראל כך שיעניק בין היתר סמכות לשר התקשורת להורות על חסימת אתרי אינטרנט בישראל, כמו למשל רשתות חברתיות או אתרי חדשות.

הצעת החוק עומדת בניגוד לעמדת אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שאנו חושפים כאן לראשונה. חוות הדעת של האגף הוכנה לצורך הארכת תוקף החוק הנוכחי, המוגדר כהוראת שעה. אם תתקבל הצעת החוק של ח"כ קלנר, תתמוטט חומת ההסברים של המדינה בבג"ץ, בעתירה נגד חוקתיות החוק.

החלטת ועדת השרים לקדם את הצעת החוק של ח"כ קלנר ניתנה בכפוף לכך שתינתן הסכמת משרדי התקשורת והמשפטים לקידום החקיקה בהמשך, ובתנאי שהצעת החוק תחזור לוועדת השרים לפני שתעלה בכנסת לקריאה ראשונה.

ישראבלוף

בתחילת חודש אפריל עבר בכנסת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה" אף כי מכוחו יוכל להגביל שר התקשורת גם את שידורי כל ערוץ זר אחר, כמו CNN או פוקס ניוז. מדובר בחוק יוצא-דופן במדינות דמוקרטיות, משום שהוא מעניק סמכות לפוליטיקאים להחליט על סגירת כלי תקשורת. גם במדינות אירופה בהן הוחלט להגביל שידורים של ערוצי תעמולה רוסיים, הדבר נעשה מתוקף סנקציות בינלאומיות ולא בחוק מיוחד.

הסכנה לשימוש לא דמוקרטי בחוק אינה רק תיאורטית. מנסחי החוק, חברי קואליציה מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, הצהירו כי החוק הוא עבורם רק מצע לחקיקת המשך, כמו זו של ח"כ קלנר, שתרחיב את החוק עד שיגיע לנוסח המקורי בו היו מעוניינים, המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו.

היוזמה המוצהרת לחקיקת החוק, עוד בשלב בו נתקן כתקנת חירום, היתה פעולה נגד שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה, בטענה כי הם פוגעים בביטחון. אלא שגם המדינה, בדיון בבג"ץ, הודתה כי האפקטיביות של החוק במניעת הפגיעה הנטענת בביטחון היא מוגבלת, אם יש לו בכלל אפקט כלשהו.

לפי נוסח החוק הנוכחי יכול שר התקשורת, לאחר אישור ראש הממשלה והממשלה או הקבינט, להורות על חסימת הגלישה לאתרי האינטרנט של ערוץ שנקבע כי הוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, להסיר את הערוץ משידורי הכבלים והלוויין וכן להחרים ציוד של הערוץ המשמש אותו לשידור בישראל ולסגור את משרדיו בישראל.

לאחר תקופה ארוכה בה אסר ראש הממשלה נתניהו על שר התקשורת שלמה קרעי לפעול נגד אל-ג'זירה, הורה קרעי בחודש שעבר להגביל את שידורי הערוץ בישראל. אלא שמי שמבקש לצפות בשידורי הערוץ בישראל יכול פשוט לגלוש לאתר יוטיוב או לרשתות החברתיות, או לצפות בשידורים באמצעות צלחת לוויין פרטית, כפי שממילא צורכים אותו מרבית הצופים בערוץ בחברה הערבית בישראל. גם האיסור על שידורים מישראל אינו מגביל באופן ממשי את שידורי הערוץ, שמשרדיו ממוקמים בקטאר והוא משדר ממדינות רבות אחרות ברחבי העולם.

חוסר האפקטיביות של החוק, לצד העובדה כי הממשלה היתה יכולה לעשות שימוש בחוקים רלוונטיים שכבר נמצאים בספר החוקים של מדינת ישראל על מנת לפעול למניעת פגיעה בביטחון משידורי גוף תקשורת זר, מצביעים גם הם על כוונתם האמיתית של המחוקקים בחקיקת החוק, עליה הצהירו ממילא בדיונים על ניסוחו.

לשלוח עיתונאים לכלא

הדיונים על ניסוח החוק נערכו בחודש מרץ האחרון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. חבר-הכנסת קלנר, לצד עמיתיו צביקה פוגל (עוצמה-יהודית) וצבי סוכות (הציונות-הדתית) היו בין חברי הכנסת בוועדה שדחפו לחקיקה דרקונית שתיתן לשר התקשורת שלמה קרעי ולשר לביטחון פנים איתמר בן-גביר סמכות לסגור כל כלי תקשורת, גם ישראלי, ובכל עילה עליה יחליטו, ללא חוות דעת ביטחונית וללא פיקוח משפטי.

רק בשל התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה וחבר הוועדה ח"כ גלעד קריב, ובשל סיומו המתקרב של מושב הכנסת (הקודם), נאלצו חברי הוועדה מהקואליציה להתפשר על חוק מתון יותר, שנחקק בראשון באפריל.

כדי לשכנע את חברי הכנסת מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות-הדתית לוותר על הנוסח הדרקוני של החוק ולהעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אמר להם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל כי מדובר בוויתור זמני בלבד. העיקר הוא שיחוקק חוק ממשלתי בנוסח כלשהו, אמר חבר הכנסת מעוצמה-יהודית, כדי שלאחר מכן יהיה ניתן להגיש הצעות חוק פרטיות שיעשו לו רדיקליזציה. "שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת פוגל.

שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בדיון הוועדה בהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה, 11.3.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ואכן, לפני שבועות אחדים הגיש ח"כ סוכות הצעה משלו ולפיה, בין היתר, תוכל המדינה להעמיד לדין פלילי כל "אדם העוסק בפעילות שידורי ערוץ זר" שנקבע לגביו כי הוא פוגע בביטחון המדינה, ולשלוח אותו לשישה חודשי מאסר.

החוק הנוכחי אינו כולל סנקציות פליליות. אם יעבור התיקון לחוק, ניתן יהיה להגיש אישום פלילי נגד עיתונאים העובדים עבור אל-ג'זירה, או כל ערוץ אחר שהחוק יופעל נגדו. בנוסף, לפי הפרשנות המרחיבה של השר קרעי, ניתן יהיה לאיים בעונש מאסר גם על כל מי שיעניק שירותים לערוץ או אפילו יתראיין בו.

כמקובל בדיקטטורות ברחבי העולם

בעקבות ח"כ סוכות, שהציע לשלוח עיתונאים וטכנאי שידור לכלא, הח"כים קלנר ופוגל הגישו גם הם הצעות לרדיקליזציה של החוק, ובין היתר להסמיך את שר התקשורת "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם לעצור את שידוריו של הערוץ".

נוסח כללי שכזה יאפשר לכאורה לשר להורות גם למערך הסייבר, לדוגמה, לפעול ליירוט האות של כל ערוץ שהחוק יופעל נגדו, כך שלא ניתן יהיה לקלוט אותו בתחומי מדינת ישראל בשום דרך, או לחסום אתרי רשתות חברתיות כמו יוטיוב או פייסבוק שניתן לקלוט בהן את שידורי הערוץ, כמקובל כדבר שבשגרה בדיקטטורות ברחבי העולם.

ח"כ פוגל הציע בנוסף למחוק מהחוק לחלוטין את סעיף 5, הסעיף שלפיו הוראות שניתנו מתוקף החוק חייבות לבוא בפני נשיא בית-משפט מחוזי או סגנו בתוך יממה, עליו לדון בהן בתוך שלושה ימים ובסמכותו לשנות את ההוראות.

ח"כ קלנר הציע בנוסף להאריך את תוקף החוק ואת תוקף ההוראות שניתנות מכוחו. זאת בניגוד למצב הנוכחי, בו החוק מוגדר כהוראת שעה לתקופת המלחמה בלבד ותוקף ההוראות בו מוגבל ל-45 יום.

כעת, כאמור, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת ח"כ קלנר והיא צפויה לעבור לכנסת לדיון מוקדם לפני הצבעה טרומית.

נסיבות חירום ביטחוניות יוצאות דופן

ההחלטה לתמוך בהצעת החוק התקבלה בניגוד להמלצת אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שקרא לשר המשפטים יריב לוין שלא לקדם את החוק. בעמדת האגף, שנוסחה על-ידי עו"ד עדי ליברוס ועדן סויסה, נמסר כי בימים אלה נבחנת האפשרות להאריך את החוק הקיים ולתקנו.

לפי חוות הדעת, שהועברה לידי עורכת "שקוף" נעמי נידם על ידי נחום וולברג, דוברו של שר המשפטים לוין, בימים אלה מקודמת בחינה פנים-ממשלתית של הארכת התוקף של הוראת השעה לתקופה נוספת. לפני ימים אחדים, מעדכנים באגף החקיקה, פנה המל"ל לגופי הביטחון וגורמי הממשלה לצורך קבלת עמדתם ביחס לאפשרות הארכת תוקפו של החוק.

שר המשפטים עצמו, מעניין לציין, אמר בחודש שעבר בשיחות עם משפחות חטופים, כי הוא ממודר מדיוני הקבינט הביטחוני וכי את המידע על המלחמה הוא נאלץ לשאוב משידורי אל-ג'זירה (לוין דובר ערבית). בערוץ הזכירו עובדה זו במהלך הדיון בצווים נגדם בביהמ"ש המחוזי.

"יש לדחות את הדיון בהצעת החוק כדי לאפשר מיצוי של הליך הליבון הפנים-ממשלתי, ובכלל זה קבלת עמדת גורמי הביטחון, ביחס לאפשרות הארכת החוק הקיים ותיקונו בהתאם", המליצו באגף ייעוץ וחקיקה. "טרם קבלת תשתית זו, לא ניתן לקדם את הצעת החוק".

לפי אגף ייעוץ וחקיקה "על מנת שהצעת חוק מסוג זה תעמוד באמות המידה החוקתיות, עליה בהכרח להתבסס על תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית של גורמי הביטחון".

באגף מתייחסים גם להגבלת הזמן הקבועה בחוק, וממליצים להותירה על כנה, בניגוד גמור לתיקון שמציע ח"כ קלנר. לפי חוות הדעת, יש להותיר את החוק כהוראת שעה המוגבלת לתקופה, "שבה חלות נסיבות חירום ביטחוניות יוצאות דופן המבססות את הצורך הביטחוני העומד בתכלית החוק".

"לכתחילה", מזכירה חוות הדעת, "נחקק ההסדר הקיים כהוראת שעה קצרה התלויה בקיומה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם. הפיכת ההסדר להסדר קבע, יחד עם התיקונים הנוספים המוצעים בגדרה של הצעת חוק זו, גורמים לפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי".

לשמוט את הקרקע תחת ההצדקה הביטחונית

העובדה כי החוק הקיים מוגבל באפקטיביות שלו, בעל תוקף זמני ומחייב פיקוח משפטי היתה טיעון מרכזי של המדינה במענה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק. גם כך, הוציא העליון צו על תנאי והעביר את העתירה לדיון בהרכב מורחב וזאת "בהינתן כי מדובר בחוק בעל אופי תקדימי".

גם בחוות הדעת שהועברה לשר המשפטים מתייחסים לכך. "העובדה שניתן צו על תנאי ביחס להוראת השעה, היא בעלת משקל ביחס לעמדה באשר להצעת חוק המבקשת להפוך את ההסדר לקבוע ומנותק לחלוטין מנסיבות החירום", נכתב בה.

אם יעברו התיקונים לחוק, שיהפכו אותו לעוד יותר רדיקלי וקיצוני, תאבד המדינה את הנימוקים שהציגה בפני בית המשפט העליון כדי לתמוך בטענה שלא מדובר בחוק "לא חוקתי", לא תקין, מפר זכויות אדם ולא דמוקרטי.

בחוות הדעת נכתב בהקשר זה כך: "נדגיש כי זמניות ההסדר היא אבן יסוד לחוקתיותו, שכן היא מגלמת את העיקרון שלפיו ההצדקה ליתן בידי הרשות המבצעת סמכות פוגענית כל כך למנוע את שידוריו של ערוץ זר בישראל ולמנוע מהציבור בישראל את הגישה לתכניו, יכולה לעמוד רק כל עוד מתקיימות נסיבות ביטחוניות חריגות ויוצאות דופן, בשל ניהול מערכה צבאית רב-זירתית, ממושכת וקשה.

"לפיכך, לכתחילה נחקק ההסדר כהוראת שעה קצרה התלויה בקיומה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם. על פי ההצעה, תנותק הזיקה ההכרחית בין תוקפו של החוק לבין צורך של מצב חירום כך שהחוק יעמוד בתוקפו גם בעתות שגרה. בכך יש כדי לשמוט את הקרקע תחת ההצדקה הביטחונית המיוחדת שבבסיס החוק, ולערער את מערכת האיזונים והבלמים שנקבעה בו על מנת לרכך את הפגיעה החמורה בזכויות יסוד, המאפשרת לצלוח את מבחני פסקת ההגבלה".

בשולי חוות הדעת מוסיף האגף כי "גם יתר פרטי ההסדר מעוררים קשיים חוקתיים, ואולם לא מצאנו מקום להרחיב לגביהם בשלב זה".