מבקר המדינה: משרד רה"מ משתמש בבג"ץ כתירוץ ומחבל בביקורת

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה אתמול (שלישי) לראש הסגל במשרד ראש הממשלה, צחי ברוורמן בטענה כי המשרד מחבל בביקורת על אירועי ה-7 באוקטובר, מטעמי חיסיון ביטחוני. במכתב ששלח עולה כי משרדו של בנימין נתניהו סירב להעביר מסמכים מדיונים שקיים האחרון בשנים האחרונות, ביניהם גם דיונים עם גורמים במערכת הביטחון. הסירוב, כך לפי המכתב, הוסבר בכך ש"המסמכים מתייחסים לצה"ל ולשב"כ ולכן אנו מנועים ממסירת חומרים אלה בהתאם לפסיקת בג"ץ".

• האם נתניהו משבש את בדיקת מבקר המדינה? דרישה לקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה
• יו"ר הוועדה לביקורת המדינה לאנגלמן: דורש דוח ביניים על המלחמה, לאנשים שנפגעו אין זמן
• "כשהמציאות תאפשר": אנגלמן מסרב לומר מתי יחל בבדיקת מחדלי המלחמה

הכוונה לצו הביניים שהוציא בית המשפט העליון כדי להשהות את הליכי הביקורת שמבצע המבקר על צה"ל והשב"כ ביחס למחדלי טבח ה-7 באוקטובר. בהחלטת בית המשפט נכתב בין היתר כי "בדיקת הצבא בעת הנוכחית פוגעת במאמץ המלחמתי, בביטחון המדינה ובאמון הציבור".

אך במשרד המבקר טענו במכתב כי צו הביניים של בג"ץ לא חל על הביקורת ביחס למשרד רה"מ. לדבריהם, התייחסות זאת של משרד רה"מ אינה מקובלת והם דורשים לקבל את החומרים. "המסמכים המבוקשים הם תמלילי דיונים שקיים ראש הממשלה במשרדו. הם מסמכים של לשכת ראש הממשלה, ומהווים חלק מהעבודה השוטפת שהתקיימה במשרד ראש הממשלה במהלך השנים האחרונות", פירטו במכתב. "העובדה כי מדובר בפגישות שקיים ראש הממשלה עם גורמים בצה"ל ובשב"כ, אין בה כדי להכניס מסמכים אלו לגדר החלטת הביניים של בג"ץ".

כדי להדגיש את הטענה, הבהירו כי אין סיבה שמשרד ראש הממשלה יהיה חסין מביקורת, כאשר המבקר התחיל כבר בביקורת על משרדים וגופים נוספים שאינם שייכים ביטחוניים. "להמצאת המסמכים האמורים על ידי משרד ראש הממשלה אין כל השפעה על 'קשב המפקדים', שהוא הנימוק שעמד בבסיס בקשת צה"ל והשב"כ להשהות את הליכי ביקורת המדינה מולם", כתבו. "בהקשר לכך אציין כי הובא לידיעתנו כי המסמכים המבוקשים כבר רוכזו בלשכת ראש הממשלה והם מוכנים לעיונו של צוות הביקורת בזמן הקרוב".

בסיום המכתב ציינו במשרד המבקר כי "נבקש להזכיר כי הודעתכם מאתמול על אי העמדת המסמכים לעיון צוות הביקורת אינה החסם היחיד שמציב משרדכם למול עבודת הביקורת, שכן במהלך החודשים האחרונים מסרב משרדכם, חרף פניות בכתב ובעל פה, להעביר לצוות הביקורת מסמכים שנוגעים לתקופה שלפני אוקטובר". 

במשרד המבקר דרשו ממשרד ראש הממשלה למסור את המסמכים המבוקשים, "בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה. באופן זה תימנע פגיעה בביצוע הביקורת על הקבינט המדיני ביטחוני והדרג המדיני, זאת כחלק מהביקורת הכוללת המתייחסת גם למערך הצבאי ולמערך האזרחי".

התנועה לאיכות השלטון, שהייתה שותפה לעתירה המקורית נגד חקירת הגופים הביטחוניים במהלך המלחמה על ידי משרד מבקר המדינה, התנערה מהתנהלות משרד ראש הממשלה. "מדובר בניצול ציני ופסול של החלטת בית משפט, אשר משהה את הביקורת בצה"ל ובשב"כ משיקולים ביטחוניים, לטובת התחמקות של גורמים מדיניים מביקורת של מבקר המדינה", אמרו ל"שקוף" בתנועה לאיכות השלטון בעקבות המכתב.

"זאת, מתוך שיקולים ותרגילים פוליטיים ופסולים. התנועה לאיכות השלטון טענה מתחילת הדרך שמעמדו של המבקר וסמכויותיו שמורות לו ואין לפגוע בהן, אך במציאות הביטחונית הנוכחית והמורכבת יש להתחשב בהפרעה ללחימה אשר עולה מתוך הכוחות בשטח וקיבלה ביטוי בתגובת המדינה לעתירה. אכן, המנגנון המתאים ביותר לחקור את אירועי השבעה באוקטובר הוא ועדת חקירת ממלכתית, אך אין לעשות שימוש פסול בהחלטות בית המשפט על מנת למנוע ממבקר המדינה לבצע את עבודתו".

לא מתיישב עם הדין

אין זו הפעם הראשונה שבה פונה מבקר המדינה באופן פומבי בטענות ללשכת ראש הממשלה ביחס להתנהלותה בנוגע לביקורת על המלחמה. כבר ב-1.5.24 פנה אנגלמן במכתב ישיר לנתניהו ובו טען כי לשכתו מעכבת ומגבילה את מסירת המסמכים והחומרים שדרש משרד המבקר לקבל לידיו. 

לדברי אנגלמן באותו מכתב, "ההתנהלות האמורה, המעכבת את עבודה הביקורת, אינה מתיישבת עם הוראות הדין, ועלולה לפגוע בעבודת ביקורת המדינה בבואה לבחון את התנהלות כלל הדרגים, ובהם הדרג המדיני, לפני יום 7.10, במהלכו ובתקופה שלאחריו". 

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, אנו מוכנים למסור כל חומר למבקר המדינה. לאור הסתירות בין הנחיות בג"ץ שלא למסור חומר, לבין בקשת המבקר לקבל חומר – ביקשנו חוות דעת משפטית בנושא".