ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הח"כים יבקרו במפעלי ים המלח של כיל – והציבור יישאר בחוץ

המפעל המזהם הזמין את חברי הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל לסיור סגור לתקשורת ולתושבי האזור, כשברקע המדינה נערכת לתום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח. בשנים האחרונות סיורים של ועדות הסגורים לסיקור עיתונאי הפכו לפרקטיקה מוכרת של גורמים מסחריים המחפשים השפעה. חבר הוועדה ח"כ ביטון: "ראוי שוועדות הכנסת יהיו פתוחות לציבור"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מפעלי ים המלח (צילום: אלעד איבס גרינפיס ישראל)

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ לימור סון הר מלך תצא בסוף חודש יוני לסיור למפעלי ים המלח של כיל (ICL), אלא שאיש לא מוזמן לאירוע פרט לעובדי התאגיד של עידן עופר וחברי הכנסת. הסיור סגור לתקשורת, סגור לארגוני חברה אזרחית, וסגור לפעילים ולתושבי האזור. למעשה, מי שמחליט את זהות המשתתפים של סיור במימון הציבור, הם בעלי ההון בלבד, כלומר כיל. "מאחר שמדובר בסיור מקצועי, הוחלט בקבוצת ICL לקיימו עבור חברי הוועדה בלבד", אמרו בדוברות הוועדה עצמה. 

הסיור, שנקבע לשעות הבוקר, מתקיים כשברקע המדינה נערכת לתום תקופת הזיכיון של מפעלי כיל בים המלח. כיל, או בשמה המעודכן "ICL Group", מחזיקה בזיכיון להפקת מינרלים מים המלח, זיכיון שבסוף העשור הנוכחי יפקע, והמדינה תצא למכרז. מדובר בסכום כסף גדול מאוד שנמצא על הכף מבחינת כיל ומצד המדינה, כשמשרד האוצר נערך למכרז לזיכיון במפעלי ים המלח ולפרסום תזכיר חוק הזיכיון החדש בנושא. 

הציבור, שמודר מהסיור, לא יוכל לאתגר את חברי הכנסת בשאלות בנושא החשוב, להציף נושאים או לעמת אותם עם עובדות מול אלה של נציגי כיל. ואם לא די בזה, נכון למועד כתיבת שורות אלה, באתר הכנסת לא מפורטת מטרת הסיור או יעדו, אלא אמירה כללית "סיור לחברת ICL". בוועדה התנערו מאחריות לסיור וטענו כי הגוף המארח קבע את רשימת המשתתפים. כיל מצידם הזמינו עיתונאים במועד נפרד לסיור, אך סירבו לאפשר לתקשורת גישה לסיור הנוכחי. עם זאת, יש לציין כי מזכירות הוועדה החליטה שבסיור ישתתף רשם פרוטוקול שיתפרסם לציבור, ובסיום הסיור בוועדה יוציאו הודעה לתקשורת. 

סיורים ללא שקיפות

כיום, החוק אינו מחייב חברה פרטית או כל ארגון פרטי להכניס לתחומו תקשורת וציבור. יתרה מזו, גם לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת אין סמכות לחייב מקום פרטי לקבל אליו אורחים שהוא לא מעוניין בהם. יש לציין כי לא מדובר באירוע בודד. סיורי שטח של ועדות כנסת מטעם גופים מסחריים הם עניין פרוץ בכנסת וכל יו"ר ועדה יכול לקבוע את אופי הסיור לפי ראות עיניו. מבדיקת "שקוף" עולה כי ברוב המקרים לא נרשם פרוטוקול ולא מותרת כניסת עיתונאים. הסיורים הם כלי שימושי שמשרת את בעלי ההון, כשמי שעל פי רוב אמונים על עבודת התיווך הם לוביסטים (שדלנים) שמנצלים את הדלתות הסגורות לשיחות מסדרון בין הלקוח שלהם וחברי הוועדה, ללא ביקורת ציבורית בזמן אמת. 

יו"ר הוועדה לימור סון הר מלך, מעוצמה יהודית (צילום: חיים גולדברג)

זאת ועוד, החברות המסחריות יכולות להרשים את חברי הכנסת, לקדם מולם אג'נדות ואינטרסים ישירים וסמויים, ובעיקר לייצר בקרבם אפקט תודעתי והזדהותי – מטרת העל של הביקורים. בהיעדר גורם מאזן, הסיורים הופכים להצגה חד-צדדית של הגורם המסחרי, שנועדה להקסים את חברי הכנסת, תוך הזנתם בנתונים שאין בכוחו של הציבור לאמת. 

יחד עם זאת, בוועדת הכנסת היו יכולים להתנות את הסיור בגישה חופשית למוזמנים אם היו מעוניינים בכך או רואים תועלת בשיתוף הציבור ומאמינים בשיתופו כערך עליון. לחילופין, חברי הוועדה יכולים היו להסתפק בסיור מחוץ לגבולות המפעל, בשטח שכולם מוזמנים אליו. "ראוי שוועדות הכנסת יהיו פתוחות לציבור", אמר ל"שקוף" חבר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי). ח"כ ביטון הוסיף כי לא בטוח שיגיע לסיור מטעמי לוחות זמנים. ביטון הדגיש כי "כל הסיורים של ועדת הנגב והגליל בראשותי פתוחים לציבור ולתקשורת". נכון למועד כתיבת שורות אלה, יו"ר הועדה, ח"כ סון הר מלך, לא הגיבה. 

כיל, שהוקמה על ידי המדינה, קיבלה בשנת 1961 זיכיון בלעדי להפקת מחצבים בים המלח, וב-1968 נכנסה תחת הבעלות של חברת כיל הממשלתית. ב-1997 מכרה המדינה את כיל לחברה פרטית בשם "החברה לישראל", ובשנת 1999 עברה החברה, שכמחציתה בבעלות ציבורית, לתחנה האחרונה שלה נכון להיום – לידיו של הטייקון עידן עופר.

"תושבי האיזור ואנשי הסביבה מצפים מהקרן לאזרחי ישראל לקיים סיור נוסף גם איתם", אמר בתגובה ד"ר עודד קינן, אקולוג ופעיל בארגון מדבר קיימא. חברי הארגון, תושבים מאיזור ים המלח, הערבה והנגב, נאבקים בין היתר על הזכות של תושבי ישראל והאזור להיות מעורבים בהליך הזיכיון. הם דורשים שקיפות, גם כשמדובר בסיורים "אלא אם הקרן חושבת שלתושבי המדינה אין זכות על חבל הארץ החשוב הזה והוא שייך לכיל", אמרו.  

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!