הח"כית, היועץ של בן גביר והחוק שבשב"כ הגדירו כ"מיותר"

בשבועיים האחרונים התקיימו דיונים בוועדת החינוך על הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך המבקשת להטיל מגבלות על קיום פעילות ציבורית מאורגנת באקדמיה, לרבות תא סטודנטים, התומך או מסית לטרור נגד מדינת ישראל. ההצעה רוככה ותפוצל לשתי הצעות חוק נפרדות: אחת מתייחסת להגבלת פעילות תאי סטודנטים, והשנייה לקבלה ללימודים של מורשעים בטרור.

לפי עמדת שב"כ שהוצגה בדיון, הצעת החוק מיותרת, מכיוון שאין תופעה משמעותית של סטודנטים המעורבים בטרור. יחד עם זאת, לא התנגדו לחוק.

ההצעה המקורית של הר המלך ביקשה לכפות על המוסדות האקדמיים לבצע צעדים מרחיקי לכת נגד סטודנטים שיביעו תמיכה בטרור, כמו השעיה לאלתר, אי-זכאות לתואר ואיסור קבלה למוסד אקדמי. אולם במהלך הדיונים, יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב (ש"ס), שינה את הנוסח כך שהסעיפים הללו יוכנסו לתקנוני המוסדות האקדמיים. 

טייב הוסיף עיגון לזכות הסטודנטים לקיים פעילות ציבורית ולהכיר בקיומו ההכרחי של התא הסטודנטיאלי. עוד הוא הוסיף לאיסור התמיכה בטרור את האיסור להסתה לאלימות וגזענות. לאור התוספת, הר-מלך התרעמה ואף הצהירה בתחילה שאינה רוצה להיות חתומה על הסעיפים הנוספים.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

כשנשאלה מדוע אינה מסכימה עם הרחבת החוק, הר-מלך גמגמה תחילה, ואז פינתה את מקומה באופן חריג ליועצו של השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר, דוד בבלי. בבלי, שעדיין משמש יועץ במשרד לביטחון לאומי, ניסה להסביר את עמדתה של הר-מלך. התנהלות זו עוררה סערה בדיון, כך שבבלי נסוג ולחש להר-מלך להגיד שזו אינה כוונת המחוקק: "רצינו לטפל בתופעת הטרור ולא בהסתה לגזענות או אלימות. זאת תוספת שנכפתה על החוק". 

כאוס בנתונים

עוד לפני הוויכוח המדובר, התנהל דיון ארוך על העובדות: מהם הנתונים בכל הנוגע להסתה ולתמיכה בטרור בקרב סטודנטים, התופעה שבה נועדה לטפל החקיקה. במהלך הדיון הר מלך לא הפגינה בקיאות מרשימה בחוק שהיא עצמה יזמה, אך נתנה לתנועת הימין "אם תרצו" להוביל את השיח. בארגון סייעו בהכנת נייר העמדה של יוזמת החוק, שהציג מספרים גדולים יותר מאלו שהציגו בשב"כ. עם זאת, הנתונים שהוצגו היו ללא פילוח לפי אוכלוסייה, מה שהקשה על הבנת ההיקף האמיתי של התופעה. 

נציגת המל"ג, מיכל פרי, הציגה את המספרים שברשותה: 35 פניות ציבור על פעילויות תמיכה בטרור בקמפוסים בשנה האחרונה. אסף וינינגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג נתונים כלליים, ללא פילוח של סטודנטים, שלפיהם ישנן 382 בקשות חקירה נגד חשודים בעבירות הסתה לטרור בשנה החולפת, מתוכן הוגשו 168 כתבי אישום ו-98 הרשעות. 

בעקבות הכאוס בנתונים, יו"ר הוועדה ח"כ טייב מתח ביקורת על גורמי המקצוע, ובפרט על היעדר הנתונים מצד גורמי הביטחון ובראשם משטרת ישראל.

ראשי אוניברסיטאות הביעו התנגדות להצעת החוק, מפני שיש כבר אכיפה על עבירות אלה; עבירות משמעת על ידי האוניברסיטה ואילו עבירות פליליות על ידי גורמי אכיפת החוק. נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ ', ציין כי כשיש חקירה פלילית נגד סטודנט, הוא מושעה לאלתר עד תום ההליכים. נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, דיווח על הרחקתם של חמישה סטודנטים לצמיתות, והדגיש כי הטכניון מטפל בבעיות משמעת עצמאית, ותלונות על הסתה לטרור מועברות למשטרה. דברים אלה לא השביעו את רצונם של תומכי החוק ובראשם הר-מלך, שאמרה שנשיאי האוניברסיטה "מבזים את כנסת ישראל".

נציגת הייעוץ המשפטי של ועד ראשי האוניברסיטאות, ענת זר, טענה כי החוק מיותר מפני שהמוסדות יכולים לנקוט בפעולות משמעתיות עצמאיות. היא הדגישה את הקושי בהוכחה עובדתית של הסתה לטרור והסבירה כי רק הדרג המשפטי הבכיר יכול לטפל בכך.

מנגד, נציג תנועת "אם תרצו", מתן אשר, האשים את המוסדות האקדמיים בגישה רפה לטיפול בנושא, ואף הציג דוגמאות להתבטאויות קשות של הסתה לטרור בקרב סטודנטים, אשר חלקם הגדול לא טופלו בכלל.

בתום הדיון הסוער, הורה יו"ר הוועדה, ח"כ טייב, להביא נתונים מדויקים יותר לקראת הישיבה הבאה בה תחול ההצבעה. בנוסף, הוחלט לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות נפרדות: אחת מתייחסת להגבלת פעילות תאי סטודנטים, והשנייה לקבלה ללימודים של מורשעים בטרור. אולם, ההחלטה זו הובילה לבקשת דיון מחדש על ידי ח"כ גלעד קריב, מסיעת הדמוקרטים, בנימוק שהחוק הוא מיותר בנוכח היכולת של מוסדות ההשכלה הגבוהה לטפל בעצמם בתופעות אלה וזו תהיה גדולה מצד הרשות המחוקקת להשפיע דרך קביעת נורמות תוך שמירה על החופש האקדמי, ולא דרך חקיקה לא הכרחית אשר פוגעת בעצמאות שיקול הדעת של המוסדות האקדמיים. בקשה זו נדחתה על ידי הצבעת חברי הוועדה.

בר קציר הוא סטודנט למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. הכתבה מתפרסמת במסגרת תוכנית התמחות משותפת של "שקוף" עם האוניברסיטה.