ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אינטרס כלכלי מול אסון סביבתי: האוצר נערך לחידוש הזיכיון במפעלי ים המלח

בדיון שקיימה הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל עלה כי משרד האוצר יפרסם בחודש הקרוב שני מסמכי עבודה לקראת פרסום תזכיר חוק הזיכיון החדש • נציג האוצר סיפר כי צוות מיוחד עסק בסעיף הבעייתי בתנאי הזיכיון, שמבטיח כרגע בסבירות גבוהה שכיל תמשיך לזכות בו בקלות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מפעלי ים המלח בבעלות כיל (צילום: משה שי, פלאש 90)
מפעלי ים המלח בבעלות כיל (צילום: משה שי, פלאש 90)

משרד האוצר נערך למכרז לזיכיון במפעלי ים המלח ולפרסום תזכיר חוק הזיכיון החדש בנושא. לצורך השלמת החוק, המשרד יפרסם שני מסמכי עבודה בנושא עד פסח – האחד כלכלי והשני סביבתי. כך עולה מדיון שקיימה היום (שלישי) הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית).

הדיון עסק בפקיעת הזיכיון של כיל בעוד שש שנים. במהלך הדיון אמר נציג האוצר, אורי שאשא, סגן בכיר לחשב הכללי, כי מסמכי העבודה שיפרסם המשרד יהיו נגישות לציבור, שיוכל להגיש הערות. "אני לא אפרט כי כולכם תוכלו לראות אותה עד פסח", אמר שאשא. "זו עבודה משמעותית וגדולה ויהיה לכם הרבה במה להתעמק", הוסיף, תוך שהוא משאיר את הנוכחים עם סימני שאלה לגבי סיום הזיכיון. 

ראשת הוועדה, ח"כ סון הר מלך אמרה בסיום הדיון כי "קשה היה לנהל את הדיון הזה כשהדברים די אמורפיים ואנחנו לא ממש יודעים על מה אנחנו מדברים".

ח"כ לימור סון הר מלך במליאת הכנסת, ב-2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סעיף 25

במקביל לדיונים שערכה הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בפקיעת הזיכיון של כיל, התכנסה הוועדה המיוחדת לענייני צעירים פעמיים החודש, כדי לדון במצבו של ים המלח. בוועדה, בראשות ח"כ נעמה לזימי (העבודה), דנו בהכנת חוק זיכיון חדש לכרייה, במסגרתו התייחסו לסעיף הבעייתי בחוק זיכיון ים המלח.

נכון לעכשיו, סעיף 25 לזיכיון בו מחזיקה כיל מעניק לה "זכות קדימה לזיכיון חדש", או בשמו הנהוג – "זכות הסירוב", שמאפשרת לה להשוות את הצעתה לאלו של המתחרות ולזכות אוטומטית בזיכיון החדש. כך יקרה מצב בו מתחרים פוטנציאליים לא ייגשו למכרז מלכתחילה כי סופו ידוע מראש, כשכיל תוכל להשוות תמיד את הצעתה להצעת מתחריה וכך לזכות אוטומטית בזיכיון החדש. במצב כזה, הסיכוי שחברה זרה תיגש למכרז שואף לאפס. 

ח"כ נעמה לזימי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"זכות הסירוב הראשוני שניתן לכיל בזיכיון מעלה חששות רבים שמא ייווצר הלכה למעשה מונופול עתידי של החברה ביכולת להתמודד במכרז העתידי", אמרה ח"כ לזימי בדיון שהתקיים בשבוע שעבר.

ח"כ סון הר מלך הסכימה גם היא שמדובר בסעיף בעייתי. בדיון שהתקיים היום ביקשה משאשא, נציג משרד האוצר, שיתייחס לכך. הלה אמר: "אנחנו מבינים את המשמעויות והקושי שהדבר הזה יוצר במכרז עתידי, ולכן הקמנו צוות שמתעסק גם בסוגייה הזאת. יש לנו כל מיני כיווני מחשבה, לא אפרט כאן, מבחינת הרגישות של הדבר הזה, אבל אנחנו על זה. מבין שזה מטריד הרבה מאוד אנשים".

אינטרסים מתחרים

בחוק זיכיון ים המלח מ-1961, מוסדר מתן הזיכיון לשימוש באוצרות ים המלח ונקבע כי תקופת הזיכיון תסתיים ב-31 במרץ 1999. ואולם, בתיקון לחוק מ-1986 נקבע כי הזיכיון יוארך עד 31 במרץ 2030.

מדובר בנושא נפיץ מכיוון שמצד אחד, למדינה יש אינטרס כלכלי להמשך הפקת המשאבים מים המלח, אך מצד שני הדבר כרוך במפגעים סביבתיים ונדרשת במקום עבודת שיקום רבה. כך למשל, שניים ממפעלי קבוצת כיל – רותם אמפרט נגב ומפעלי ים המלח – נמצאים ברשימה הלא מחמיאה של המשרד להגנת הסביבה, של 15 המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר. 

מפעל רותם אמפרט נגב גם חתום על האסון הסביבתי בנחל אשלים ביוני 2017. במפעל קרסה דופן בריכה וכ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית זרמה במשך 48 שעות לאורך 20 קילומטר בנחל אשלים וסביבתו. הזיהום מחק חלק גדול מאוכלוסיית היעלים בשטח, וגרם לאחד מהאסונות הסביבתיים החמורים בישראל. 

כמו כן, מפעלי ים המלח שואבים מים מהאגן הצפוני ומזרימים אותם לבריכות האידוי שבאגן הדרומי וכך מביאים להגדלת התאדות המים ותורמים לירידה במפלס ים המלח. לירידה במפלס השלכות רבות, בהן: הרחקת חוף הים, יצירת בולענים ופגיעה במי תהום ובנביעות מים מתוקים.

אסון נחל אשלים ב-2017 (צילום: יחידת חילוץ ערד)

לאט, לאט

לצורך ההיערכות לחידוש תקופת הזיכיון, כבר ב-2014 המליצה ועדת שישנסקי 2 כי משרד האוצר ירכז צוות, שבאחריותו יהיה לגבש המלצות בנוגע לפעולות הממשלה הנדרשות בנושא. 

ב-2015 מינה שר האוצר צוות ליישום ההמלצות. בראשו עמד יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. לבסוף, ב-2019 הוגש הדוח אך נראה שלא נעשתה התקדמות משמעותית מאז וגם הפעולות שננקטו לא שותפו עם הציבור.

כעת, לאחר שורה של דיונים נוספים בנושא, באוצר מתכוונים לפרסם את שני מסמכי העבודה ולתקן לאורם את חוק הזיכיון. לציבור נותר להמתין ולראות אם במסגרת התיקונים הצפויים, המדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלו – כלכליים, כמו גם סביבתיים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.