ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

הרעל בדרום תל אביב חונק? סילמן אינה המוצא האחרון

במשרד הבריאות הבהירו השבוע שיש חשד לפגיעה משמעותית בתושבי אזור התחנה המרכזית. אחרי עזיבתה של השרה תמר זנדברג, שהכריזה על התחנה כמוכת זיהום, השרה סילמן מזניחה את התושבים. לפעילים כדאי לחשב מסלול מחדש. המצפן - הטור השבועי של יעל געתון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר הבריאות אוריאל בוסו והמנכ"ל משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

חלפו כמעט שלוש שנים מאז שתושבי דרום תל אביב נשמו לרגע לרווחה. השרה להגנת הסביבה דאז, תמר זנדברג, חתמה על צו שמכריז על התחנה המרכזית בעיר כאזור מוכה זיהום אוויר. המשמעות המהותית ברורה – לראשונה, עיריית תל אביב מחויבת להפחית את זיהום האוויר, לייצר תוכנית אפקטיבית ובעיקר לקחת אחריות על בריאות התושבים. לצד זה, כמובן שקיימת משמעות פוליטית – זנדברג ששימשה שנים ארוכות חברת מועצה עיריית תל אביב, הובילה את השינוי הכי גדול בעיר דווקא ממקום מושבה בממשלה, תוך שהיא מכופפת את ידו של רון חולדאי, וזוכה לקרדיט אדיר, גם מול ח"כ מרב מיכאלי, שרת התחבורה באותן השנים, שכשלה בפינוי התחנה. אך אלה שוליים ביחס למשמעות האמיתית, ההכרזה הזו סיפקה הכרה בנפגעים.

אם האזור מוכה זיהום אוויר, תושבי האזור הם הקורבנות שלו, ומכאן שכל מחלה, כל שיעול וכל משאף לילד צריכים להיבחן בפרספקטיבה הזו. בזמן אמת ההכרה לבדה לא הספיקה כמובן, אבל היה בה רגע מזכך ותחושה שבין ערפילי החלקיקים שגודשים את האוויר, בממשלה רואים את בני האדם שנפגעו. "אזור התחנה המרכזית בתל אביב סובל מזיהום אוויר תחבורתי ארוך שנים, מהחמורים במדינת ישראל", אמרה אז זנדברג בהודעה לתקשורת. "לתושבים ולציבור באזור זה הזכות לנשום אוויר נקי, והחובה לדאוג לכך מוטלת על כולנו – עירייה וממשלה". 

אלא שבמרוצת השנים, החובה הזו התפרקה לחתיכות זעירות ומעכירות. העיריה אמנם השלימה את חובתה הראשונית בהכנת תוכנית, אולם היא אינה נושאת בשורה עצומה והתקווה של התושבים לפתרון עמוק וארוך טווח התפוגג. בינתיים, הזיהום ממשיך להשתולל תוך ויכוחים עם העירייה על עצם קיומו ומעל הכול, השרה להגנת הסביבה הנוכחית, עידית סילמן, לא חתמה על התוכנית כפי שחשפנו בינואר האחרון ותוקף הצו שהוציאה זנדברג פג.

ובשעה שמתרחשת פוליטיקה על גב התושבים, במשרד הבריאות מודאגים. מכתב ששלחה השבוע ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד אמור להטריד את קובעי המדיניות, את התושבים שמתגוררים בסמוך לתחנה, ובעיקר את הציבור הרחב באשר לאופן שבו מתקבלות החלטות. "על פי הנתונים המנוטרים של תחנות ניטור, מצב זיהום האוויר בגוש דן בכלל ומסביב לתחנה מרכזית בפרט מהווה בעיה משמעותית סביבתית וחשד לפגיעה בריאותית", כתבה לד"ר אריה ונגר, מדען מאדם טבע ודין, במענה לפנייתו למשרד. "קיים בסיס להגדרת אזור מוכה זיהום אוויר ללא דרישת הוכחת עליה במדדים בריאותיים", הוסיפה. "בהתאם לכך, חשוב לצמצם את החשיפה לטובת שמירה על בריאות הציבור". 

בין המלצותיה, להקים צוות בינמשרדי שכולל נציגים מהשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה והאוצר וכמובן, עיריית תל אביב כדי לעקוב אחר יישום התוכנית. 

ומה מצב הזיהום כעת? ד"ר ונגר שלח לפני כחודש חוות דעת למשרד להגנת הסביבה ובו ציין כי אלה היו שנתיים אפופות זיהום "בין השנים 2022–2024, נתוני תחנות הניטור באזור מעידים על חריגה מהתקן השנתי הקבוע בחוק של חלקיקי זיהום אוויר מסוכנים", כתב במסמך שפרסמה שני אשכנזי מכלכליסט. "תחנת הניטור בלוינסקי, למעשה, מדדה את הריכוזים הגבוהים ביותר מבין 21 תחנות הניטור התחבורתיות בישראל", טען. בתגובה, עיריית תל אביב השיבה לכתבת כי "איכות האוויר באזור נמצאת בשיפור מתמיד". 

אפשר בקלות לסיים את שרשרת האירועים הזו באצבע מאשימה לסילמן. היא הרי זו שכשלה בתפקידה, נתנה לצו לפוג, לא עמדה על המשמר מול עיריית תל אביב כשבגדול, הרזומה שלה בשנתיים האחרונות עמוס בכשלים שהתרחשו במשמרת שלה: ביטול המס על הכלים החד פעמיים, חירור חוק אוויר נקי, מסמוס חוק האקלים, עיכוב בתוכנית להפחתת זיהום אוויר באשדוד (וזו רשימה חלקית) וכעת, על שמה, גם הזיהום סביב התחנה המרכזית. 


אלא שההיסטוריה הקצרה של עשייתה מלמדת שמי שחפץ בריאות, מוטב שיחפש גורמים אחרים בממשלה. לכן, זוהי השעה של עובדי המדינה שמזהים את הפגמים, שמכירים את המערכת, שיודעים היטב מי הם הפוליטיקאים שאמונים על האוויר שלנו, לחפש דרך אחרת לפעול. אך זהו גם זמנם של פעילי הסביבה שמבינים שסילמן סימנה אותם כאויבי הציונות, למצוא מענים אחרים, שרים כשירים יותר, כושלים פחות ובעיקר קשובים, שהבריאות יקרה לליבם. שר הבריאות אוריאל בוסו והמנכ"ל משה בר סימן טוב, עשויים להוות כתובת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,811 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק