מי דואג לכם ברשות המקומית? הממצאים המדאיגים בדוח פעילות ועדות הסביבה 

כיצד חברי המועצה בעיר שלך פעלו כדי לקדם את תחום הסביבה? באיזה אופן עיצבו את מדיניות המקומית להתמודדות עם משבר האקלים? והאם הרגישו שוועדת איכות הסביבה שבה הם פועלים, רלוונטית לשלטון המקומי? דוח ראשון מסוגו שיוצא בימים אלה, בהפקת ארגון "חיים וסביבה", מנטר את פעולות ועדות איכות הסביבה ברחבי הארץ והתוצאות – מעלות שאלות קשות באשר לאופן השפעתן ופעילותן. ממצאי הדוח מדאיגים ומשקפים את חוסר ההשפעה של הוועדות וניתוק מהנעשה ברשות. כך למשל, רוב המשיבים, 64% ענו כי השפיעו במידה מצומצמת על סדר יום של הרשות. ורק מחצית מכלל המשיבים ענו בחיוב על השאלה האם הצעות הוועדה עלו בכלל לדיון במועצה.

בשלהי אוקטובר תושביהן של 253 רשויות בישראל יתכנסו לבחור בנשים ובגברים שיצעידו את הרשות המקומית בחמש השנים הקרובות. בניגוד לזירה הארצית, השלטון המקומי מאופיין במידה רבה של יציבות שלטונית, והבחירות מאפשרות לבוחר להצביע בנפרד לחברי המועצה ובנפרד לראש הרשות. אופן הבחירה מספק מידה נוספת של השפעה בקביעת הדמויות שינהלו את המקום, יעצבו את חיי הקהילה שלו, יקבעו את המדיניות יחלקו את כספי המסים ויקדמו תכנית בתחום הסביבה. 

לרשות המקומית יש כוח רב בעיצוב מדיניות הסביבה שבשטחה, כך למשל, הרשות מנהלת את הפסולת, מתכננת את היקף הצל, דואגת לניהול נכון של מי הגשמים ואף יכולה להקים מיזמים שונים ומשמעותיים, כמו רישות בפאנלים סולאריים או הובלת מדיניות מתקדמת בתחום הבנייה הירוקה. ומי אחראי לגיבוש וניהול המדיניות? גורמים רבים, בהם אנשי מקצוע ברשות, ראש הרשות והצוות שיקיף אותו וכן ועדות איכות הסביבה. 

בשנת 2005 המדינה הורתה לרשויות המקומיות לכנס באופן קבוע את הוועדה לאיכות הסביבה תחת כללים ברורים ומסגרת זמן. הנוסח החדש של חוק פקודת העיריות קבע כי המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה "שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה". כמו כן, הוועדה תגיש למועצה את התכניות, תעקוב אחרי הביצוע שלהן ותתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. 

"הוועדות הן כלי חשוב לקידום מדיניות נושאי סביבה", אמרה ל"שקוף" עורכת הדוח, חן ברדה כפיר, שאף מנהלת את תחום הרשויות המקומיות בארגון "חיים וסביבה". "הוועדה עצמה משלבת מפגש יוצא דופן עם הציבור, נבחריו ונציגי ארגונים מקומיים, מפגש שיכול להשיג פריצת דרך ושינוי של ממש". 

ומי בוועדה? ארבעה מחברי המועצה, עובד בכיר שאחראי על תחום איכות הסביבה ושני נציגי ציבור, תושבי הרשות, אחד שהמועצה בוחרת בעצמה והשני שארגוני הסביבה בוחרים, כלומר זה יכול להיות כל אחד. על פניו, הרכב המועצה אמור לספק לה כוח רב ויכולת השפעה, אלא שהמחוקק הותיר פרצה משמעותית ולא קבע לוועדה סמכויות. יתרה מזו, משרד הפנים, שמפקח על הרשויות המקומיות, אינו מפקח על פעילות הוועדה ותוצריה באופן שוטף.

לא מכירים את המשאבים

במסגרת הדוח, ארגון "חיים וסביבה" הפיץ סקר עליו ענו נציגים מ-112 רשויות ברחבי הארץ שמחזיקות בוועדת איכות סביבה פעילה. נציגי הוועדות נשאלו על פועלם בשנת 2021 ולא במקרה, "המטרה היתה לשקף את פעילות הוועדה במועד שלא יושפע מקרבה לבחירות ויהווה דגימה נאמנה לפעילותם", הסבירו בארגון.  

בין ממצאי הדוח, בלט בהיעדרו ידע הנציגים בוועדה על אודות היערכות הרשויות למשבר האקלים. כך למשל, כמעט 30% מהמשיבים ענו כי אין להם תכנית להתמודד עם משבר האקלים או שאינם מכירים כזו. נתון נוסף מדהים, העלה כי פחות מ-7% מהנציגים השיבו כי הם מכירים תכנית להתמודדות עם הצפות בשטח הרשות. נזכיר כי רק שנה לפני הסקר, התרחש אסון כבד בתל אביב שגבה את חייהם של דין שושני וסתיו הררי שטבעו למוות לאחר שמי גשם התנקזו לחניון אליו ירדו. למרות מימד החירומיות שבטיפול בהצפות ושטפונות, בארגון מדווחים כי עיקר התשובות עסקו בהתייעלות אנרגטית והתקנת פאנלים סולאריים, תאורה חסכונית והצללות. לצד זה, רוב נכבד מהנציגים, 70%, השיב כי אינו יודע אם הרשות חתמה על אמנה בינלאומית או ישראלית בהתמודדות עם משבר האקלים.  

הסקר בחן אם הנציגים יודעים על המשאבים שהרשות מקבלת מהמשרד להגנת הסביבה וכ-75% מהם השיבו כי הם אינם מכירים את הנושא. רק רבע מכלל המשיבים ידע לספר כי הרשות נענתה לקולות קוראים בתחומי השטחים הפתוחים, טבע עירוני התייעלות אנרגטית ועוד. 

לצד היעדר ההשפעה וההיכרות של הוועדות, יש גם היבטים חיוביים: הסקר בדק את שיתופי הפעולה של הרשות עם ארגוני הסביבה. כאן דווקא נכונה הפתעה. כ-75% מהמשיבים ענו כי נעשה פנייה לארגוני הסביבה, מתוכם 50% השיבו כי הניסיונות צלחו. היתר ענו כי לא התקיימו כאלה כלל. 

זאת ועוד, עורכת הדוח, ברדה כפיר, שיתפה כי הנציגים דיווחו גם על הישגים. הנושאים שחזרו על עצמם הם אמנם מקומיים מאוד, כמו טיפול בקמיני עצים, אך לצידם עלו גם פרויקטים חינוכיים, הצללות ומחזור פסולת מסוגים שונים. עוד לדבריה, מהסקר עולה כי מרבית המשתתפים הצביעו על צורך בהגדלת תקציב הוועדה ותגבור אנשי מקצוע ברשות. "משמעות והשפעת הוועדה נמצאות בעיקר בידיים של נבחרי הציבור", אמרה. "במקומות שבהם מעורבות התושבים ניכרת, וראש הרשות אינו ריכוזי ויש פעילות דמוקרטית עניפה – אנחנו רואים בצורה ברורה וועדות פעילות מעורבות ומשפיעות.

"רשויות מקומיות מהוות מפתח להתמודדות עם השינויים הדרמטים שמביא עימו משבר האקלים", אמרה. לדבריה, יש להוביל שורה של צעדים כדי לבסס את מעמדן של הוועדות ולהפוך אותן לכלי אפקטיבי בכינון מדיניות סביבתית ברשות, בתאום עם התושבים תוך הקשבה לצרכיהם. בין היתר, "אכיפה של נוכחות חברי הוועדה בישיבות והכנסת סעיף המחייב את גורמי המקצוע ברשות להתייעץ עם הוועדה בהגשה לקולות קוראים", פירטה, "אלה עשויים לבסס את מעמדן ולחזק אותן".לצד זה הסבירה כי הסקר מעיד על הצורך בתמיכה מקצועית והכוונה כדי לשפר את הנושאים שעל סדר היום, "יש לוודא שהוועדות מקבלות תמיכה וליווי של גורם מקצוע בבניית תוכנית ארוכת טווח תוך בקידום נושא נבחר". עוד הוסיפה כי "ארגון חיים וסביבה ימשיך לתמוך בנציגי הציבור בוועדות ויושבי הראש שלהן לטובת התייעצות מקצועית עם התנועה הסביבתית והכשרות ייעודיות, ככל שיידרש ובמטרה לחזק את הפלטפורמה". בימים אלה בארגון הקימו מאגר מידע לתושבים שבו אפשר בין היתר לקבל כלים שניתן ליישם לקראת הבחירות "כדי שהחמש שנים הבאות יטיבו איתנו התושבים והתושבות ועם הסביבה".