תחקיר: קצא"א מסתירה את מסלולי מכליות הנפט שלה ומונעת פיקוח ציבורי

ב-27 במאי השנה, מכלית הנפט KITSOS נעלמה מהמפה. היא כיבתה את מערכת המיקום שלה כשהיא נמצאת מול חופי שארם א-שייח' שבסיני, וכאשר המיכל שלה ריק מנפט. הפעם הבאה בה המכלית תופיע על גבי המפה תהיה ארבעה ימים לאחר מכן, מול חופי אורג'דה שבמצרים, בדרכה החוצה מים סוף, אך כעת כאשר היא מועמסת בנפט. מעקב "שקוף" מגלה שמספר שעות לאחר שכיבתה את מערכת המיקום שלה, הגיעה המכלית אל נמל קצא"א שבאילת, כפי שניתן לראות בהמשך בתמונות שצולמו בנמל. המכלית אף דיווחה יעד שקרי להפלגה שלה – נמל עקבה שבירדן. גם רישומים זמינים של נמל קצא"א באילת לא מכילים תיעוד לביקורה בנמל. מערכת המיקום של המכלית נקראית – AIS – Automatic identification systems והיא מאפשרת, בין היתר, מעקב אחר מיקום מכלית הנפט. מטרתה לשפר את בטיחות ההפלגה.

המקרה שתואר אינו חריג – תחקיר "שקוף" מגלה שמדובר בדפוס פעולה שחוזר על עצמו, המאפשר למכליות הנפט של קצא"א לחמוק מהמפה ומפיקוח ציבורי אחר הפעילות שלה. בשנת 2022 כ-45% מהמכליות שהגיעו אל נמל החברה כיבו את ה-AIS שלהן באזור חופי סיני, הפליגו עד נמל החברה מבלי שיהיה ניתן לעקוב אחריהן באמצעים גלויים, והדליקו את מערכת המיקום שוב רק בדרכן החוצה, שוב באזור חופי סיני, מול חופי נואיבה או שארם א-שייח. בשנת 2023 הדפוס חזר אצל שתי מכליות מתוך שבע. אצל שש מכליות נוספות בוצע כיבוי חלקי של מערכת זו בהפלגתן, שאפשר מעקב חלקי אחר הגעתן לנמל.

בשבועות האחרונים מתנהלים דיונים במשרדי הממשלה שנועדו לאפשר לחברה להרחיב את פעילותה בנמל אילת מעבר למגבלה של שני מיליון טון נפט. המשמעות המסתמנת היא הגעה של עשרות מכליות לנמל אילת. כאשר החברה מסתירה את מסלולי המכליות שלה, אילו תאושר הרחבת פעילותה, עבודת הפיקוח של הציבור ושל המשרד להגנת הסביבה תהפוך לקשה עוד יותר, והסכנה למפרץ אילת תתעצם באופן משמעותי.

קצא"א מסתתרת מאחורי "צו חיסיון מכליות" – והציבור נותר ללא פיקוח

הרגולטורים המפקחים על פעילות המכליות של קצא"א הם רשות הנמלים שבמשרד התחבורה, האחראית על תקנות הבטיחות של המכליות שמגיעות אל נמלי ישראל, והמשרד להגנת הסביבה, המפקח על קצא"א בהיבטי מגבלות הפעילות שהטיל עליה. המשרד מסר ל"שקוף" כי הוא "מקבל מחברת קצא"א מידע מבעוד מועד על כל מכלית הפוקדת את נמל אילת, הכולל את שם האונייה ומטרת הגעתה. על המכליות מתבצעת ביקורת מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד… כמות הנפט (בכל מכלית שמגיעה, ד.ג) מדווחת לממונה על חומרים מסוכנים במשרד".

למרות פעולות הפיקוח של הרגולטורים, כיבוי מערכת המיקום על ידי המכליות אינו עניין שולי. הסיבה המרכזית לכך היא שפעילות חברת קצא"א בנמל אילת הוגבלה על ידי המשרד להגנת הסביבה לעד שני מיליון טון נפט בשנה. כל מכלית שמגיעה אל נמל החברה מועמסת או פורקת כ-300 אלף טון נפט, כך שמעקב אחר כמות המכליות שמגיעות אל הנמל נותנת אינדיקציה באשר לעמידה של החברה במגבלה שהוטלה עליה. כך למשל מעקב "שקוף" מצא שהשנה הגיעו שבע מכליות אל נמל החברה, וכעת מסתמן שהיא הגיעה לגבול הפעילות שלה. כאשר המכליות מסתירות את מסלולן ואין תיעוד להגעתן לנמל, החברה עלולה להשתמש בחוסר הפיקוח הציבורי כדי לחמוק מעמידה במגבלה זו.

הדרך היחידה בה הציבור הרחב יכול לדעת על הגעת המכליות היא באמצעות צילומן על ידי תושבי אילת, כאשר אלו מגיעות לנמל. מדובר בדרך לא סדורה שלא מאפשרת מעקב רציף ובטוח לאורך זמן על החברה. במצב הנוכחי הציבור צריך לסמוך על חברת קצא"א שתעביר את הדיווחים כראוי למשרד להגנת הסביבה, דבר שהחברה לא מצטיינת בו. לפני כשנתיים בקצא"א דיווחו על דליפת דלק קטנה בהיקפה בקו החברה במועצה האזורית חוף אשקלון, אך לפי המשרד להגנת הסביבה, מדובר באירוע חמור בו זוהמו 800 טון קרקע. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם ליחידה הימית שלו. 

על כך מתווסף צו חיסיון של חברת קצא"א שמקשה על השגת מידע אודותיה: "כל ידיעה הנוגעת לחברת (קצא"א) לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוֹויַן ואופן ניהולן… מוכרזת עניין סודי לעניין החוק". חוסר השקיפות של קצא"א בא לידי ביטוי גם בגניזת דוחות שכתב מבקר המדינה על התנהלות החברה. כל אלו מדגישים את חשיבות הפיקוח הציבורי אחר פעילות החברה.

בתגובה לתחקיר קצא"א, כמו במקרים קודמים, מסתתרת מאחורי סודיות. בחברה מסרו ל"שקוף" כי "צו חיסיון מכליות" מאפשר לה שלא לשתף מידע הנוגע לתנועת המכליות שלה: "קצא"א פועלת בהתאם לצו חיסיון מכליות האוסר על מסירת מידע על תנועות מיכליות לכלל נמלי ישראל. כל פעולות החברה מבוצעות כדין". מדובר בצו שאושר בשנת 1970 על ידי מזכיר הממשלה מיכאל ארנון, כשראשת הממשלה הייתה גולדה מאיר. הצו אושר מתוקף "חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי"ז-1957". בדיקה עם הייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון מעלה כי צו זה עדיין בתוקף.

כמו כן, האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים ("SOLAS"), עליה ישראל חתמה בשנת 1979, קבעה בשנת 2000 שעל כל כלי שיט במשקל של יותר מ-300 טונות (ברוטו) המבצע הפלגות בינלאומיות להפעיל את מערכת הזיהוי האוטומטית. הוראה זו נכנסה לתוקף בתחילת שנת 2005. מכליות הנפט המגיעות לנמל קצא"א הן בעלות משקל של כ-300 אלף טון, ולכן על פניו נדרשות להפעיל את מערכת זו. אולם, לאמנה אין כלים לאכוף את דרישות אלו שכן ישומה הוא וולונטרי, וצו "חיסיון מכליות" בו משתמשת קצא"א מאפשר לה להתחמק מחובה זו.

מומחים מתחום הספנות והמעקב אחר מכליות מסרו ל״שקוף״ כי כיבוי מערכת הזיהוי הינה פרקטיקה נפוצה כאשר מכליות רוצות להסתיר את פעילותן, או כדי לחמוק מסכנות ביטחוניות האורבות להן. כך למשל תחקיר של הניו-יורק טיימס מצא כיצד מכליות רוסיות משבשות את שידורי ה-AIS שלהן כדי להתחמק מסנקציות החלות עליהן. עם זאת, מדובר במקרים חריגים, ולרוב מכליות נפט לא מנסות להסתיר את מיקומן על ידי כיבוי המערכת.

תגובות:

חברת קצא"א:

קצא"א פועלת בהתאם לצו חיסיון מכליות האוסר על מסירת מידע על תנועות מיכליות לכלל נמלי ישראל. כל פעולות החברה מבוצעות כדין.

המשרד להגנת הסביבה:

המשרד להגנת הסביבה מקבל מחברת קצא"א מידע מבעוד מועד על כל מכלית הפוקדת את נמל אילת, הכולל את שם האונייה ומטרת הגעתה. על המכליות מתבצעת ביקורת מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד, בהתאם לאמנת MARPOL והדינים הרלוונטיים בישראל.

כמות הנפט מדווחת לממונה על חומרים מסוכנים במשרד על פי היתר הרעלים והחוק. נכון ליום זה, החברה אינה חורגת מהכמות המוגדרת לה בהיתר הרעלים. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפקח על פעילות החברה.

קיימים חוקים רבים ותקנות החלים על אוניות הפוקדות את נמלי ישראל, בין היתר פקודת הנמלים ותקנותיה הרבות, פקודת זיהום מי ים בשמן ותקנותיה ועוד. הגורם העיקרי האמון על הנושא, הכולל את עניין הבטיחות על כל היבטיו, הוא רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

רשות הספנות והנמלים:

אניות הפוקדות את הנמלים בישראל פועלות על פי החוקים, התקנות והנהלים הקבועים במדינת ישראל, ובכלל זה נהלי כניסה ויציאה, רישום ותיעוד.