"מציע לשנות גישה או שהצו יתפוגג": בזכות הלחץ הציבורי – החיסיון על קצא"א הוארך רק בחודש

מי המרוויחים הגדולים בעסקאות הנפט של קצא"א, חברה חצי ממשלתית שמאחוריה בעלי מניות חסויים? כמה נפט עובר סמוך לערים אשקלון ואילת, לאן הוא מגיע? באילו אמצעים דואגים שזרימתו לא תסכן את הסביבה והאזרחים? בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון בכנסת סביב החיסיון שמקבלת חברת הנפט, הודיע היו"ר יולי אדלשטיין כי החיסיון יוארך לחודש בלבד, ולא לארבע שנים, כפי שביקש משרד האוצר, והוועדה אישרה את ההצעה פה אחד. לאחר כחודש יתקיים דיון בכנסת שבו יוכרע הנושא.

אדלשטיין אף איים כי אם גורמי הממשלה, במרכזם משרד האוצר, לא ישיבו לשאלות הוועדה, הוא לא יאריך את הצו והוא יפוג: "אני מציע לממשלה לשנות את הגישה, לבוא בדין ודברים ולהביא לוועדה הצעות קונקרטיות, אחרת הצו יתפוגג אוטומטית".

מעקב "שקוף" אחר המאבק להסרת החיסיון מפעילות קצא"א:

• "מחטף לטובת קצא"א": באוצר מבקשים להאריך את החיסיון על הסכמי חברת הנפט
• אילת ואשקלון: "לא נאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה"
• הדלתות פתוחות לרווחה: מפת הקשרים של קצא"א עם בכירי הליכוד
• תחקיר: קצא"א מסתירה את מסלולי מכליות הנפט שלה ומונעת פיקוח ציבורי

חברת הנפט קצא"א, חברה חצי ממשלתית חצי פרטית, פועלת בחיסיון מאז גלגולה העתיק בשנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון הזה, נעשית בימים אלו עסקת ענק בשם רד מד, שלא ברור מי הם בעלי המניות המרוויחים ממנה וכמה. כפי שפורסם ב"שקוף", המשרד להגנת הסביבה מתנגד לעסקה, בשל חשש מפגיעה הן בתושבי אשקלון, דרך זיהום שנשימתו עלולה לפגוע בבריאות, והן בתושבי אילת ובמפרץ – סכנת זיהום ים, חירוב שונית האלמוגים ופגיעה בעסקי התיירות במקרה של דליפה.

הדיון מתקיים כאשר ברקע, רק לפני ימים בודדים חברת קצא"א ובכיריה הורשעו במסגרת הסדר טיעון, בגין אחריות לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה, שהתרחש בדצמבר 2014. עוד נקבע כי החברה נושאת באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך, וכי תשלם 1.5 מיליון שקל קנס. בכירי החברה שלומי לוי וחיים בר סלע ישלמו סכומים של עשרות אלפי שקלים בודדים. 

"יש פה תעוזה בלתי רגילה להעביר לנו את החומר ימים בודדים לפני הוועדה", זעמה ח"כ טלי גוטליב בדיון. "כלום אי אפשר לעשות בזמן הזה. אנחנו בשנת 2024 ולא יכול להיות שיחסו בפנינו ויורידו את זה. לא יכול להיות שבעלי אינטרסים יהיו חסויים! אני רוצה לדעת מי האנשים האלה שמרוויחים מעסקאות הנפט. הכול צריך להיות שקוף. לא כל דבר זה שיקולי ביטחון. תזמינו את השרים הרלוונטיים! אנחנו לא בובות. כמות הנפט, שווי העסקאות – למה זה חסוי?! לכן באתי לפה בטורים (לא שאני יודעת לבוא לא בטורים). הניסיון לאתר חומרים לבד לוועדה הוא בלתי נתפס".

לאחר הדיון אמרה ל"שקוף" כי "הצו הרלוונטי יגיע לדיון חסוי ומסווג בפני ועדת חוץ וביטחון. הגורמים הרלוונטיים יצטרכו לשכנע אותי ולהדגים לי את הקשר בין שקיפות בעלי המניות לביטחון המדינה ויחסי החוץ של המדינה".

"מצפה לתשובות ברורות"

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם התבטא בדיון בחריפות נגד הצו. "מספיק הופקרנו ב-7 באוקטובר. צריך לחזק את ההיבט הביטחוני ובעיקר הסביבתי", הוא אמר. "צר לי שאחרי שנה שקיבלו הארכה עדיין אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות, מדוע במדינה דמוקרטית עם היבטים כל כך מורכבים מבחינה ביטחונית, אנחנו צריכים לחכות שנה, ועכשיו עוד חודש. אני מצפה מכם וגם מקצא"א, להביא תשובות ברורות. בתום חודש, אם אין נתונים מתאימים בוועדות, שיתנו לנו בצורה חופשית להיכנס כדי לבחון אם בכלל ניתן לתת רישיון עסק בהתחשב בהיבטים הסביבתיים".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי הוסיף כי "אילת מצויה ארבע שנים ברציפות במשברים אחד אחרי השני. אנחנו לא יכולים לקחת עוד סיכונים, העיר לא יכולה לשרוד עוד משבר נוסף. צריך למנוע את זה. האיום החות'י מחזק את הצורך להיות בשליטה על מה שקורה כאן. תארו לכם פגיעה באניה שנמצאת במפרץ. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך. הצענו בישיבות של הוועדה המצומצמת לצמצם מאוד את החיסיון אם לא לבטל אותו, אין צורך בחיסיון הזה".

ראש מועצת רמת נגב ערן דורון הוסיף כי "המצב הנוכחי היום לא מאפשר לא בקרה ולא מעקב, וכשמתחילים אסונות מתחילים להתקוטט. אנחנו צריכים לעצב מחדש את מערכת היחסים בין קצא"א לבינינו כדי שלא יהיו אסונות סביבתיים כמו שהיו".

האזרחים השפיעו

מדברי הפתיחה של אדלשטיין ושל נציגי משרדי הממשלה, ניכר כי להתעוררות האזרחית סביב הנושא הייתה השפעה: אדלשטיין התייחס להערות הציבור הרבות שהתקבלו נגד החיסיון באתר הממשלתי, בכללן גם הצעות קונקרטיות לשיפור או שינוי הצו, כגורם המצריך חשיבה מחודשת ועיכוב בקבלת ההחלטה. 

נזכיר כי משרד האוצר פרסם את הארכת החיסיון, באישור משרד המשפטים, בהליך מקוצר, דבר שעורר ביקורת רבה. חרף הזמנים המקוצרים, שורה ארוכה של ארגונים סביבתיים, עמותות שקיפות והתארגנויות בנגב הגישו הערות מנומקות ומכתבים ליו"ר הוועדה נגד החיסיון. אזרחים חברי "סיירת השקיפות" ופעילי סביבה הגיבו באתר הממשלתי, שם הצטברו כמעט 400 התנגדויות.

"אין לאפשר לקצא"א לבצע מחטפים בחסות המלחמה", אמרו בארגון לובי 99, שהגיש נייר עמדה ופועל נגד הארכת החיסיון. "בגלל החיסיון הנוכחי לא ניתן יהיה לקיים דיון ציבורי שקוף ומבוסס על נתוני אמת, וההיתר עלול להביא לסיכונים סביבתיים חסרי תקדים. יש להחיל חיסיון נקודתי אך ורק במקרים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה".

בנוסף, שיבחו בארגון את היו"ר אדלשטיין ומסרו כי "בעקבות הלחץ הציבורי, ועדת החוץ והביטחון דורשת תשובות וקבעה כי לא ניתן להאריך את החיסיון הגורף של חברת קצא"א בלי בחינה מהותית של נחיצותו. מברכים את יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, שקידם החלטה לפיה החיסיון יוארך בחודש בלבד, במקום ארבע שנים כמבוקש, והתעקש לקבל סוף סוף תשובות רציניות לשאלות הקשות של הציבור או שהחיסיון יפוג".

עם סודות

קצא"א משתמשת כיום בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים. כך למשל, סירבה בעבר החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית ולא יועבר".

במהלך הדיון דרשו חברי כנסת, כמו גם היועצת המשפטית של הוועדה, להבין באילו נסיבות קצא"א ומשרד האוצר משתמשים בחיסיון ומסרבים לבקשות חופש מידע. נציגי משרד האוצר אמרו כי "זה מגיע ללשכה המשפטית, אנחנו בודקים את זה, אם אנחנו לא יודעים אז מתייעצים עם גורמים נוספים וגם עם החשב הכללי".

בנוסף, אחד הנושאים הבעייתים שעלו הוא נוסח הצו, שלכאורה עושה הבחנה בין נושאים סביבתיים, שלא יחסו תחת חיסיון, ונושאים אחרים. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט אמר כי "המשרד שלנו לא בלופ של מה יוכרז נושא סביבתי ומה לא. אם יש רגולטור אחר שחושב שהוא יכול לבדוק את זה, כמו האוצר (שהוא חלק מהבעלים של החברה), אנחנו חושבים שזה לא ראוי. אנחנו צריכים להיות חלק מהמנגנון. בחודש הקרוב צריך להכין את המנגנון ושהוא יהיה שקוף לציבור. השאלה שעומדת על הפרק היא האם זה שקוף לציבור – וזה צריך להיות".

היו"ר אדלשטיין שאל את נציג קצא"א: "אתם מצטרפים לבקשת הממשלה לקבל את החיסיון?" בתשובה, היועץ המשפטי של חברת הנפט התחכם ואמר כי "קצא"א לא ביקשה את החיסיון, החיסיון הוא של המדינה, אנחנו לא זקוקים לחיסיון". 

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הוסיף, "כל כך לא ברור לי למה משחקים בסיפור הזה במדינה מתוקנת. בכל צינור יש חוק או בקצה או באמצע וזה תמיד ידרוש התערבות ציבורית. אני לא מבין למה יש חיסיון מטורף על זה. אנחנו לא צריכים להאריך את החיסיון הזה, בוודאי על כמויות הדלקים, וגם על שאלות של איכות הסביבה".