חצי שנה למלחמה: במשרד רה"מ לא גיבשו תוכנית לתיאום עם הרשויות המקומיות בחירום

חצי שנה מפרוץ המלחמה, שבה התגלתה באופן טרגי ובמלוא העוצמה חולשת התיאום בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, במשרד ראש הממשלה טרם הגישו תוכנית לתיקון המצב. זאת אף שנציגת המשרד אמרה לאחרונה בדיון בוועדת הפנים כי עד לסוף חודש מרץ יוגש דוח לאישור הממשלה.  

חצי שנה חלפה מאירועי 7 באוקטובר, בהם לרבים היה נראה שהמדינה נעלמה. מנגד התגלו יוזמות עצמאיות של אזרחים מודאגים וראשי רשויות מקומיות, שלא חיכו לסיוע שבושש להגיע והבינו מהר את המצב. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס לכך חודש לאחר תחילת המלחמה במכתב שהוציא לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו כתב כי המאפיין הבולט בכשלים ובפערים בטיפול בעורף האזרחי נבעו מהיעדר ההיערכות לשעת חירום ויישום לקוי של פעולות בפועל.

• "אנחנו לוקחים אחריות כי המדינה לא": בדיון על היערכות הרשויות למקרה חירום התחדד (שוב) ריפיונה של הממשלה
• אין למי לפנות: מבקר המדינה מתח ביקורת על מענה הממשלה לאזרחים במלחמה
• ראש מערך ההסברה הלאומי: "מודעים לכך שיש פערים במידע שמגיע לציבור"

מהדיון שהתקיים בחודש שעבר בנושא תפקוד הרשויות המקומיות מאז פרוץ המלחמה, עלו דברים דומים שלפיהם הרשויות המקומיות נאלצו לתפקד באופן עצמאי בהיעדר ממשלה מתפקדת. במהלך הדיון הוחלט על הקמת צוות בין משרדי בהובלת משרד הפנים ורח"ל (רשות חירום לאומית) בהשתתפות משרדי ממשלה, גורמי ביטחון ורשויות מקומיות לשם הכנת מעטפת מוגדרת היטב של סמכויות ייחודיות והקלות רגולטוריות בשעת חירום עבור רשויות מקומיות.

נציגת משרד ראש הממשלה, שירלי אוליאל, אמרה באותו דיון כי עד סוף החודש יוצג לממשלה דוח העוסק בהמלצות לבניית תשתית לשיתוף פעולה בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי. הדוח עוד לא פורסם וממשרד ראש הממשלה נמסר כי "הדוח בסבב התייחסויות כרגע, לכן לא ניתן להוציא לתקשורת, אבל הוא עוד יפורסם יחד עם הצעת מחליטים".

"למדינה אין תוכנית"

הראשונות שהיו צריכות להתמודד עם המצב בחירום ולתת את המענה הראשוני הן המערכות העירוניות או היישוביות, כפי שעלה בדיון. ההתמודדות שלהן בחירום טמונה בפעולות שלהן בשגרה. האם מדובר ברשות המתכוננת לחירום ומשקיעה בכך כספים או שמדובר ברשות המעדיפה להשקיע בכאן ועכשיו את המשאבים הקיימים, בטח אם מדובר ברשות חלשה. זה עוד נדבך – האם מדובר ברשות איתנה כלכלית או כזו המתמודדת עם גירעונות ואי יציבות כלכלית.

ראש מועצה אזורית בקעת הירדן דויד אלחייני שנכח באותו דיון אומר בשיחה עם "שקוף" כי בדוח העתיד להתפרסם יהיה "הרבה מלל אבל אפס תכלס".

"ראשי רשויות לא רוצים להיערך מסיבה אחת פשוטה – זה עולה כסף"

אלחייני, המשמש בתפקיד משנת 2009, מסביר כי לא חיכה לשעת חירום ופעל באופן יזום ועצמאי בשטחי המועצה, מבלי שקיבל הנחיות ועם תקצוב מועט מהממשלה לפעולות אסטרטגיות למוכנות לשעת חירום. בין הפעולות שקידם: שדרוג גדרות היישובים, הכשרות רציפות לצוות הצח"י (צוות חוסן יישובי), הפעלת מרכז חירום המאגד את מוקד המועצה, כוחות הביטחון והמשטרה ומיתקון מצלמות אבטחה בצמתים בשטחי המועצה.

"זו תפיסת עולם שבכל רגע דברים יכולים להשתנות ואם אתה לא ערוך ולא מוכן אתה יכול למצוא את עצמך במצבים קשים", אומר אלחייני. "כל מועצה, כל רשות צריכה להיערך בהתאם לתמונת המצב שלה, לתושבים שלה, למבנה הגיאוגרפי שלה, לאיומים שלה. אבל ראשי רשויות לא רוצים להיערך מסיבה אחת פשוטה – זה עולה כסף".

"למדינה אין תוכנית אסטרטגית והיא לא יודעת מה לעשות, היא עובדת בשלוף", ממשיך אלחייני. "המשמעות של שלוף היא בזבוז כספי ציבור. למה? כי אתה נקלע לסיטואציה ואין לך תוכנית – כל פתרון שנותנים לך רק כדי לתת מענה, גם אם עולה הרבה כסף, אתה נותן אותו. מיליארדים בוזבזו כי לא הייתה תוכנית אסטרטגית למדינה, אין תוכנית מגירה למה שקורה בעוטף עזה או בצפון".

אחריות ללא סמכות

לא ניתן לומר שחוסר המוכנות בכלל התחומים לא היה ידוע מראש – מסמכים רבים נכתבו על המוכנות של המדינה לאירועי חירום, בין אם אירועי טרור ובין אם אסונות טבע, והוקמו ארגונים האמורים לשמש גורם מתאם ומתכלל של כלל הארגונים המטפלים בעורף בשעת חירום.

כך למשל רח"ל – רשות חירום לאומית. ​​​​​​​​​בדצמבר 2007 היא הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה וכחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, אז בלט חוסר התיאום בעורף. שנתיים לאחר מכן, ב-2009, הארגון האחראי על היערכות המשק לשעת חירום (מל"ח) התמזג לתוך רח"ל ובשנת 2012 רח"ל התמזגה לתוך המשרד להגנת העורף. אך פה לא תמו גלגוליה. ב-2014 נסגר המשרד להגנת העורף ורח"ל החלה לפעול כרשות בתוך משרד הביטחון. 

ב-2018 שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הקים את ועדת מזרחי, בראשות האלוף במיל' אבי מזרחי, שבדקה את הסדרת יחסי הגומלין ותחומי האחריות והסמכות בין רח"ל ופיקוד העורף. הוועדה קבעה אז כי רח"ל תשמש כגוף המטה הלאומי למוכנות העורף תחת שר הביטחון ותעסוק בתכנון והתוויית המדיניות וכי פיקוד העורף יהיה גוף הביצוע האופרטיבי של מערכת הביטחון, שיכין את העורף לחירום. 

הבעיה היא שכיום לרח"ל אין שיניים ותקציבה קוצץ. כפי שאמרה היועצת המשפטית של רח"ל בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת לפני כשלוש שנים: "לרח"ל יש סמכות לתאם, לתכלל ולהנחות משרדי ממשלה אבל רק מתוקף החלטות ממשלה ולא חקיקה". זאת אומרת, רח"ל מכינה תוכניות עבודה אבל אין לה את הסמכות לאכוף שהן אכן מתבצעות בפועל ללא עדכון חוק ההתגוננות האזרחית מ-1951.

בנוסף, מבקר המדינה בדק לאורך השנים את היערכות המדינה לשעת חירום, בין היתר בדוח מ-2020 לגבי היערכות הגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. דוח נוסף מאותה שנה עסק במערכת החינוך, לאור הסקת מסקנות מהקורונה ובו בחן תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידה חלופיים בתקופת משבר הקורונה. דוח נוסף מ-2021 בחן את היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. 

כעת נותר לראות האם הדוח של משרד ראש הממשלה, אם וכאשר יוגש לממשלה ויפורסם לציבור, יביא עמו בשורה לגבי שיתוף פעולה עתידי בין השלטון המרכזי למקומי. או שנמשיך לראות בשטח יוזמות עצמאיות של אזרחים וראשי רשויות שלא סומכים על השלטון שיסייע להם בעת צרה.