"אנחנו לוקחים אחריות כי המדינה לא": בדיון על היערכות הרשויות למקרה חירום התחדד (שוב) ריפיונה של הממשלה

בהיעדר ממשלה מתפקדת ותגובה מהירה של המדינה למצב החירום שנוצר ב-7 באוקטובר – הרשויות המקומיות נאלצו לתפקד באופן עצמאי. כך עלה פעם נוספת השבוע (שני) בדיון מהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות יעקב אשר (יהדות התורה), שנועד לגבש תוכנית שיתוף פעולה בין הממשל המרכזי למקומי במצב חירום דומה.  

הדיון התקיים בעקבות פניית חברי הכנסת אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), אחמד טיבי (תע"ל), נאור שירי (יש עתיד) ויצחק פינדרוס (יהדות התורה). את הדיון, שעסק בפערים בכלים של רשויות מקומיות לניהול חירום, ניהל ממלא מקומו של אשר ח"כ חנוך דב מלביצקי.

בדיון נאמר כי במהלך החודשים האחרונים הרשויות המקומיות תפקדו באופן עצמאי מכיוון שלמדינה לקח זמן להגיב למצב החירום ובינתיים ראשי הרשויות נדרשו לטפל באופן מידי בבעיות שנוצרו ברשותן בהתאם ליכולותיהן.

"הגישה שלי כראש רשות בנושא של שגרה וחירום היא שאני לא סומך על אף משרד ממשלתי, זו תפיסת העולם שלי", אמר בדיון ראש מועצה אזורית בקעת הירדן דויד אלחייני. "אנחנו לוקחים אחריות כי המדינה לא לוקחת אחריות. גם בזמן של רעידת אדמה אנחנו יודעים שאף אחד לא יבוא אז אנחנו מתעדפים את הכלים שלנו, את כל הציוד שיש לנו אנחנו רוכשים".

אלחייני הוסיף שגם כשכבר היו פעולות שנועדו למצב חירום, ב-7 באוקטובר הן לא קרו. "הייתה תוכנית קהילה קולטת קהילה של רח"ל (רשות חירום לאומית)", אמר, "ידענו ביישובי בקעת הירדן איזה קהילות אנחנו קולטים, את מי אנחנו קולטים וכשזה הגיע למצב של חירום כל התוכנית הזאת קרסה".

"למדינה אין שום תוכנית אסטרטגית של מעבר משגרה לחירום כי זה עולה כסף וראש רשות לא רוצה להוציא כסף על משהו שהוא חירום, שהוא ערטילאי, עדיף לו לתת את הכסף שיש לטובת רווחת התושבים בזמן שגרה", אמר עוד אלחייני. "כשאתה מדבר על חירום אתה צריך להשקיע כסף והרבה כסף. אין פה תוכנית אסטרטגית למדינה וכל אחד שמדבר על מעבר משגרה לחירום שיבין שאין מושג כזה אלא אם כן ראש הרשות מתווה את זה וזו תפיסת העולם שלו כי למדינה אין תוכנית כזאת".

"נעשו כמה מהלכים יוצאי דופן ע"י רשויות מקומיות, ערים ומועצות אזוריות שנדרש מהן למתוח את לא רק את העצבים, אלא גם את השרירים המוניציפליים", אמר ח"כ שוסטר. בדבריו הוא התייחס להליכים הביורוקרטיים שכללו עבור חלק מהרשויות טיפול בפינוי תושבים ומציאת פתרונות מגורים עבורם, קליטת מפונים, פתיחת כיתות לימוד וגני ילדים, מיגון מוסדות חינוך, בניית בתי ספר ועוד. "נדרש היה להתגבר על קשיים שאפשר לנסות לוותר עליהם בפעם הבאה שנצטרך לא עלינו", הוסיף שוסטר.

הדברים שנאמרו בדיון מתכתבים עם סקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה בדצמבר האחרון, שלפיו 40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף. עוד עלה מהסקר כי 60% תומכים בהעברת יותר סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות בסיום המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

פחות התערבות, יותר סיוע

נציגת משרד ראש הממשלה בדיון, שירלי אוליאל, מנהלת תחום בכירה להיערכות לשעת חירום, אמרה במהלך הדיון כי עד סוף החודש יוצג לממשלה דוח העוסק בהמלצות לבניית תשתית לשיתוף פעולה בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי. הדוח נועד "לאפשר לשלטון המקומי כלבנת יסוד לקדם תהליכים של שיקום ארוך טווח בתחומו, כי אין מי שמכיר טוב יותר ממנו את הצרכים של העיר", לדברי אוליאל. 

הדוח צפוי להתייחס להצעות לאופן תפקוד השלטון המרכזי ביחס לשלטון המקומי במצב חירום. כך למשל, בין המלצות הדוח העתידי – רשויות מקומיות יציבות וחזקות יכילו את האירוע בגזרתן והשלטון המרכזי לא יתערב. עבור רשויות מקומיות שיתקשו לנהל את ההתמודדות והשיקום במצב חירום, יינתן סיוע באמצעות חברות ממשלתיות, בהתאם למידת הנזק שנגרם להן וחוסנה של אותה הרשות. "זה דוח שהולך להביא בשורה מאוד גדולה", הוסיפה אוליאל.

עידו צ'פניק, מנהל אגף מתודולוגיה ובקרה במנהל לשלטון המקומי במשרד הפנים, הדגיש שבוצעו צעדים על מנת להקל על הרשויות המקומיות את ההליכים הביורוקרטיים, אם זה בהיבטים פיננסיים של שימוש בכספים, קבלת הלוואות, שימוש בעודפי מזומנים שיש לרשויות שנועדו למטרות אחרות ועוד.

צ'פניק אמר כי משרד הפנים העביר לרשויות המקומיות 30 מיליון שקלים לחודשים אוקטובר עד דצמבר עבור הצטיידות קליטת מפונים, וכעת המשרד יתחיל לשלם עבור ינואר עד מרץ. לדבריו, הקמת הצוות הבין-משרדי תועיל: "לא חשוב בראשות מי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, הם מכירים את השטח ואנחנו על הרגולציה".

בסיומו של הדיון סוכם כי יתקיים דיון המשך במהלך כנס הקיץ ובינתיים יוקם צוות בין משרדי בהובלת משרד הפנים ורח"ל (רשות חירום לאומית) בהשתתפות משרדי ממשלה, גורמי ביטחון ורשויות מקומיות לשם הכנת מעטפת מוגדרת היטב של סמכויות ייחודיות והקלות רגולטוריות בשעת חירום עבור רשויות מקומיות.

עוד נקבע כי עבודת הצוות תכלול הגדרת כשירות הרשויות המקומיות שתהיינה זכאיות לסמכויות הייחודיות ולהקלות הרגולטוריות וכי הצוות יבחן סמכויות ייחודיות והקלות רגולטוריות, בין השאר בתחומים של פטור ממכרזים, גמישות בתחום התכנון ועוד.