ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מופת של ניתוק: מה עומד מאחורי המילים של סילמן על היערכות למשבר?

השרה להגנת הסביבה ויו"ר ועדת הפנים חגגו יחד עם ראשי רשויות מקומיות ודיברו על הקהילה ועל השכונה • בפועל - מי שאמורים להיות אדריכלי המדיניות הסביבתית בישראל כשלו בהעברת חוק אקלים אפקטיבי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השרה להגנת הסביבה עידין סילמן ויו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כ-3.6 מיליון תושבים במדינת ישראל חיים ברשויות שלא מוכנות למשבר האקלים, לא ערוכות לגלי חום, לא התכוננו לשריפות, הצפות, שיטפונות ומכות קור עזות – כך פרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה. מדובר ב-61% מכלל הרשויות בישראל והמשמעות אינה רק בהיבטים של סביבה, אלא היא קודם כל אנושית וחברתית, בריאותית ומוסרית. 

היערכות למשבר האקלים היא דאגה לפרטים החלשים בקהילה, לקשישים שבעתות של משבר באספקת החשמל יאלצו להישאר בבית לא ממוזג, למשפחות קשות יום שידן אינה משגת לשלם חשבונות יקרים של חימום, דאגה לדרי רחוב בלילות קרים במיוחד, היכרות עם מחקרים שמראים עלייה באלימות בזמן גלי חום, והשגחה על אוכלוסיות נשים וילדים פגיעות.

הרשויות המקומיות הן החזית הראשונה שעמה אזרחים נפגשים בחיי היום יום שלהם. הן הראשונות לתת מענים ולדאוג לרווחת הפרט, ויכולות גם להטיב עם התושבים במרחב הציבורי. לכן היעדרן של תוכניות החירום מדאיג במיוחד. ואם לא יהיה שינוי דרמטי, ייתכן שרשויות רבות יישארו ללא כל מענה. 

שריפה בהרי ירושלים ב-2016 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

למרות המציאות העגומה, לפני ימים אחדים המשרד להגנת הסביבה כינס בבית הנשיא אירוע חגיגי לכבוד הרשויות המקומיות. לצד עלי גפן, בראוניז וקיש, ראשי הרשויות ונציגיהם התכנסו מרחבי הארץ לחגוג את מצבנו. האירוע התקיים בין היתר במעמד נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר. לאוויר נזרקו מילים רבות משמעות על חשיבותה של היערכות מקומית בהיבטים של אקלים וסביבה והנאומים הרבים אף נארזו להודעה חגיגית לתקשורת שנשלחה לכתבים למחרת האירוע.

כך למשל, אף שמשרדה של סילמן כשל בהעברת חוק אקלים אפקטיבי, היא הסבירה בהודעה לתקשורת שהיערכות לשינוי האקלים "מתחילה ברשויות המקומיות, בקהילה, בשכונה ובבית". סילמן כמובן גם הבטיחה שהמשרד להגנת הסביבה "מחויב להמשיך ולסייע לכל הרשויות ביצירת פתרונות היערכות שיסייעו להן לצלוח ולהתמודד עם האתגרים שמשבר האקלים מביא, במטרה להבטיח עתיד מקיים לכולם".

הירשמו לגחלילית: כל כתבות הסביבה של העיתונות העצמאית במייל שבועי

ואם לא די בזה, האירוניה חצתה את נקודת האל-חזור לאחר שנוכחים באירוע סיפרו כי סילמן דיברה בשבחו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ודרכו. אלא שרצה הגורל, ובימים האחרונים פורסם בתקשורת האמריקנית כי ממשל טראמפ מבקש להקפיא 19 מיליון דולר שהסוכנות להגנת הסביבה אמורה היתה להעביר לרשויות ממשלתיות ומוסדות ללא מטרות רווח לטובת פרויקטים הקשורים בצדק סביבתי. "על רקע זאת, מומחים משפטיים וציבוריים מזהירים כי פעולות ההקפאה הפוגעות בהזרמת כספים חיוניים מהוות איום על יכולת הקהילות להתמודד עם השפעות שינוי האקלים ולספק שירותים בסיסיים", כתבו במגזין הידען, ערב האירוע בבית הנשיא.  

להצהרות של סילמן הצטרף גם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אשר, שהתגאה מול המוזמנים הרבים בחוק האקלים שהוביל בוועדה שלו. אלא שהחוק תקוע כבר שבועות ארוכים. מדובר במהלך שהתנועה הסביבתית מנסה להניע שנים, והגיע השנה להליך מואץ – עבר בקריאה ראשונה ונכנס למרתון שיפוצים בוועדת הפנים והגנת הסביבה. כבר בשלב הביניים, סילמן, שהגישה אותו, התנערה ממנו. 

הצפות בנהריה, ארכיון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

גם אם יאושר, החוק הוא לא מקור לגאווה, בטח שלא עבור הרשויות המקומיות. בטיוטה האחרונה שהוצגה לציבור, התבטלה הבטחה לסיוע ממשלתי לרשויות עניות להכנת תוכנית היערכות. במילים אחרות, לא רק שאין מימון אלא שאותן רשויות יכולות לבקש פטור מהאוצר וכך לעקוף את חובתן להגן על התושבים. שאר הרשויות מקבלות כחצי עשור להיערך – במונחים של אקלים מדובר בנצח.

כל זה לא בלבל את ח"כ אשר בכנס החגיגי. "היו ממשלות לפנינו שיצאו בהצהרות יפות רק בשביל שייראה טוב בעיני העולם, אך ללא כלים לביצוע", נאם בגאווה. "אני לא נפלתי שבי אחר סיסמאות אוטופיות, קיימנו ישיבות רבות בוועדה ומחוצה לה, צללנו לתוך החוק, והפכנו אותו לתוכנית עבודה פרקטית שנותנת כלים לרשויות המקומיות ליישום, ואף הובלנו סיוע לרשויות מוחלשות שיוכלו להוציא לפועל תוכניות עבודה סדורות. הבהרתי לממשלה, או שמקדמים את החוק כפי שבנינו בוועדה, או שתמשכו אותו, החוק הזה הוא הטוב והנכון למדינת ישראל". 

אלא שבמקום הישגים, שניים ממי שאמורים היו להיות אדריכלי המדיניות הסביבתית של ישראל, הציגו מופת של ניתוק וטעם לוואי שאפילו הכלים הרב פעמיים שדאגו להם מראש לא הצליחו לטשטש. עדיף חקיקה אפקטיבית במקום עוד בופה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,826 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק