ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
דוח מיוחד שערך משרד מבקר המדינה ב-2007 ונשלח לכנסת השבוע בחן את התיאום בין ארגונים אזרחיים והתנדבותיים שפעלו בתקופת מלחמת לבנון השנייה לבין רשויות השלטון – משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. לפי הממצאים, חלק ניכר מפעילותם של אותם גופים נעשה בתחומים שהטיפול בהם אמור להיות מצוי באחריות רשויות השלטון, לאחר שנמצא שהרשויות לא עשו די למילוי צרכי התושבים. אחד המחדלים העיקריים שעליו הצביע הדוח מ-2007 היה שמשרדי הממשלה לא נערכו כראוי, מבעוד מועד, לפעילות מתואמת ולהכוונת הארגונים, באופן שיאפשר לטפל באוכלוסייה בעת חירום.
השבוע, במהלך דיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וכחודש לאחר פרוץ מלחמת סוכות, שטחו ארגונים אזרחיים והתנדבותיים את הבעיות והחסמים הבירוקרטיים העומדים בפניהם בימים אלו, המקשים עליהם לקחת חלק במאמץ הלאומי. 16 שנה אחרי פרסום הדוח, הממשלה נתפסת שוב לא מוכנה.
את הלך הרוח של הדיון היטיב לבטא יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) כבר בהתחלה. "בימים טרופים אלו, מי שנתן את הטון והתעורר הכי מוקדם זה המגזר השלישי, שיצא החוצה והושיט עזרה", אמר לוי. "אזרחים, ארגונים וגופים עסקיים – אזרחי מדינת ישראל במיטבה במקום שהשלטון איננו".
בדיון נכחה לירון הנץ, סמנכ"לית משרד ראש הממשלה, המשרד שאמור לרכז את כל פעילות הממשלה, ובהתאם לכך, להסתכל על הנעשה בראייה רחבה ולתאם בין זרועות הממשלה השונות. הנץ התבקשה להגיב על הקשיים שהעלו הארגונים השונים.
"בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוקמה היחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים בחירום", אמרה הנץ. "כיממה לאחר פרוץ המלחמה הפעלנו אותה. מרכז הכובד שלה הוא סביב שולחנות עגולים, בהם חברים למעלה מ-200 גופים עסקיים, גורמי ממשל ועוד. המטרה היא לקרב את השיח בין המטה ודרג הביניים לשטח. אנחנו במשרד פועלים מול כל הגופים הרלוונטים כדי להבטיח שמתקדמים ביחס לאתגרים".
"האם יש כתובת במשרד שלכם? שהארגונים שהשתתפו בוועדה ואחרים ששומעים אותנו יוכלו לפנות אליה? האם יש כתובת מתכללת?" הקשה היו"ר לוי.
"אני אומרת בגילוי לב" השיבה לו הנץ "אני לא רוצה לתת לך תשובה שנותנת את התחושה שיש היום מנגנון מובנה וסדור בנוגע למענה לכל הדברים שעלו פה, כי אין כזה". לצד זאת היא הוסיפה כי "ברמה הכי כללית תמיד אפשר לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם אליי. ככל שיש בקשות שהם בעולמות המדיניות או דחיפה מול פורום המנכ"לים – אפשר לפנות אליי".
בין הארגונים שנכחו בדיון היה ארגון "בית איזי שפירא", ארגון שעוסק בשיפור איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות. נציגת הארגון, עו"ד ולרי זילכה, הצביעה על בעיה באיסוף והעברת מידע ממשרדי הממשלה והרשויות לארגונים: "יש לנו מקום לקלוט ילדים ואין לנו איך להגיע לאנשים האלה. אנחנו מכתתים רגליים באופן ספורדי בין מלונות שקלטו אנשים מכל מיני מקומות בסביבתנו ואין אף אחד שיודע להגיד מה הצרכים של הילדים, בטח ילדים עם צרכים מיוחדים".
פתרון אפשרי שהעלתה זילכה ככל הנראה נמצא בתחום משרדי הרווחה והחינוך. "אי אפשר להגיע למנהלי בתי ספר שנסגרו באזורים שהאוכלוסיה פונתה בעוטף ובדרום, ולבקש מהם לאתר איפה נמצאות המשפחות שלהם, אם זה באופן פרטני או אם פונו באופן מסודר כזה או אחר, וכך לייצר איזושהי תשתית מידע כדי שנוכל להגיע למשפחות?" תהתה. "צריך לחשוב איך לתעל את הידע שלנו והיכולות שלנו לסייע לאוכלוסיה בצורה יותר מרוכזת עם איזושהי העברת מידע".
לרוח הדברים הצטרפה גם שרה אסקין חזוני מ"השומר החדש", שלאחרונה נבחר על ידי שר החקלאות, אבי דיכטר, לרכז את הסיוע לחקלאים בנגב המערבי באופן בלעדי, ולהחליף את תנועת "אחים לנשק" והתארגנויות נוספות שריכזו את הנושא עד עתה בהתנדבות. היא הצביעה על בעיית רגולציה קשה בין המשרדים וקבלת הנחיות סותרות: "הבירוקרטיה היא לא הגיונית במצבי חירום. אנחנו משנעים אלפי מתנדבים בכל רחבי הארץ, מתנדבים, חיילים, ותלמידים ונתקלים בבירוקרטיה שלא מאפשרת לנו להזיז בן אדם אחד בלי לעבוד עליו כמה ימים לפני".
כדוגמה לחוסר התיאום בין משרדי הממשלה ציינה אסקין חזוני כי "משרד החקלאות הוציא קול קורא להפעלת מתנדבים בחקלאות בחירום. היה רשום שם שהרף הוא מעל גיל 15. התחלנו להוציא מעל גיל 15, ואז גילינו שבמשרד החינוך ההנחיות שונות לחלוטין – הן מעל גיל 16. אבל אנחנו כבר הוצאנו אנשים. צריך לפנות לכל משרדי הממשלה ולבקש מהם לאגם משאבים, לאגם הנחיות. שיבואו לקראתנו, אנחנו לא יכולים לתת פיתרון לכל דבר".
בסיום דבריה ביקשה אסקין חזוני סיוע מהמדינה, ובאופן ספציפי ממשרד התחבורה: "מהיום הראשון אנחנו עושים את כל הלוגיסטיקה, התשתית והתפעול. האם משרד התחבורה יכול לסייע לנו בשימוש בתשתיות ציבוריות כדי לשנע אלפי עובדים ומתנדבים ביום?".
חיים אוטמזגין, מפקד יחידות מיוחדות בארגון זק"א, שעוסק בזיהוי קורבנות של אסונות והבאת גופותיהם לקבורה, ניצל את הדיון בשביל לבקש סיוע תקציבי ממשרדי האוצר והכלכלה. "ישנם עשרות מתנדבים בפיקוד וראשי צוותים שנמצאים מהיום הראשון בשטח", אמר. "צריך להכריז עליהם כמרותקים לשעת חירום, כמו ימי מילואים על בסיס צו של משרד הכלכלה או כל צו שמרתק אזרחים לטובת משימות חירום. הסוגיה הכלכלית משפיעה על הבית והיא מאוד משמעותית לתפקוד של המתנדבים ויכולתם לפעול בשטח. חייבים לשמור את המתנדבים חזקים".
במשרד ראש הממשלה בחרו שלא להגיב לשאלה מה נעשה עד כה ביחס למצוקות שהעלו הארגונים האזרחיים בוועדה.
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
