ראש מערך ההסברה הלאומי: "מודעים לכך שיש פערים במידע שמגיע לציבור"

מאז שבעה באוקטובר חלק נכבד מהשיח הציבורי נסוב סביב נושא ההסברה העולמית – כיצד מציגה ישראל את פניה ופעולותיה בזירה הדיגיטלית העולמית. אך מעט דובר על ההסברה הפנימית – מי הגורם האמון על העברת מידע מסודר ואמין לאזרחי ישראל בנושאים אזרחיים, וכיצד, למשל, מיודעים מי שפונו מביתם על זכויותיהם בכל תחום שנוגע לחיי היומיום שלהם? 

לפני מספר ימים פורסמה בכלי התקשורת בישראל הודעת דובר הבית הלבן שלפיה מדינת ישראל תבצע הפוגות הומניטריות יומיות של ארבע שעות בצפון רצועת עזה. כך למעשה עודכנו אזרחי ישראל לראשונה על המדיניות שעתידה להפעיל הממשלה – מגורם שכלל אינו שייך למדינה. זו אינה הפעם הראשונה שבה מורגש חסרונו של גורם מוסדי רשמי שמדווח לציבור על פעולות הממשלה או משתף במתרחש. אולם בניגוד לכאוס ששרר בתחילת המלחמה, ניתן היה לצפות שיותר מחודש אחרי, הממשק שבין הממשלה לאזרחי ישראל יראה אחרת.

המכתב ששלח השבוע (שלישי,14.11) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לראש הממשלה בנימין נתניהו מצביע על ליקויים משמעותיים בדיוק בתחום זה – העברת המידע לציבור והסברת פעולות הממשלה. "האתגר הייחודי המשלב פינוי של מאות אלפי אנשים מביתם, אי הוודאות תוך כדי מצב מלחמה וגיבוש תוכניות סיוע שונות, מגביר את הצורך המידי ב'דובר אזרחי' – גורם אחד וקבוע שיספק מידע על בסיס יומי ויבצע הסברה לציבור לגבי פעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים", כתב אנגלמן. "בפרט לגבי הסיוע בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה". עוד הדגיש המבקר כי היעדר הממשק הסדור לדברור פעולות גופי הממשלה גורם ל"פגיעה של ממש באמון הציבור בממשלה".

אלא שבשיחות עם מי שעומד בראש מערך ההסברה הלאומי, נראה שלצד ההבנה בצורך החיוני בהסברה כלפי חוץ, הוא לא מייחס חשיבות גדולה לנחיצותו של דובר לאומי שייקח חלק במערך ההסברה הפנים-ישראלי. "ייתכן שהיה חסר גורם כזה בהתחלה", אמר ל"שקוף" ראש מערך ההסברה הלאומי מושיק אביב. "כיום, אם היה מישהו שעומד כל ערב ומודיע על כך שהתקבלה החלטת ממשלה לפיה יוקצו תקציבים לאוכלוסיה מסויימת, למה היינו הופכים להיות? מידעון מטעם המדינה". 

"מעולם לא היה דובר אזרחי – אין פונקציה כזאת" 

לאורך השנים, פוזרו סמכויות ההסברה באופן שרירותי בין גורמים שונים מתוך צרכים פוליטיים. אבל בין שלל התפקידים, אף גורם לא קיבל סמכות ליצירת ממשק ישיר עם הציבור הישראלי בהיבטים כלכליים וחברתיים, במטרה לנסוך ביטחון בציבור הישראלי ברגעי משבר.

בזירה ההסברתית הבינלאומית קיימים שני משרדי ממשלה עיקריים: ראשית ישנו משרד החוץ, שמתחילת הלחימה מטרתו המרכזית היא לשמור על חלון הלגיטימציה הבינלאומית פתוח ככל האפשר לממשלה ולצה"ל לבצע פעולות ללא לחץ בינלאומי. "יש לנו 108 נציגויות ברחבי העולם, עד לרגע זה עשינו למעלה מ-7,000 ראיונות במעל ל-50 שפות", עדכן השבוע משרד החוץ. "החשיפה שלנו ברשתות החברתיות הגיעה ליותר מ-2 מיליארד מאז פרוץ המלחמה. רק כדי לסבר את האוזן – בכל השנה שעברה היינו במיליארד".

לצד משרד החוץ, פועל משרד התפוצות, שבינואר 2023 הועברו אליו סמכויות המשרד לעניינים אסטרטגיים להובלת המערכה נגד תופעות הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל. אלא שבאוקטובר האחרון הוחלט להעביר למשרד התפוצות סמכויות נוספות הנוגעות להסברה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, מה שרוקן מתוכן את משרד ההסברה הכושל בראשותה של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן והביא לסגירתו דה פקטו. משרד התפוצות מוביל בימים אלו משלחות הסברה של משפחות החטופים והנעדרים לבירות העולם לספר את סיפוריהם בתקשורת הבינלאומית. לאחרונה, יצא בפרויקט קידום פרויקטים הסברתיים אזרחיים בהיקף של 20 מיליון שקלים. 

מלבדם, הגוף הראשי האמון על תכנון וניהול מערך ההסברה של מדינת ישראל, ובפרט פעולות הממשלה, מול אמצעי התקשורת בארץ ובעולם הוא מערך ההסברה הלאומי שהוקם כיחידה בתוך משרד ראש הממשלה מתוקף החלטת ממשלה בשנת 2007. תחתיו נמצאות לשכת העיתונות הממשלתית, דוברות ראש הממשלה והמטה להסברה לאומית. באחריותו של המטה לתאם ולתכלל את פעולות ההסברה של כלל הגורמים הרשמיים העוסקים בהסברה במדינה. 

נכון לכתיבת שורות אלו, תפקיד ראש המטה כלל אינו מאוייש ומי שנכנס למשבצת הזאת הוא ראש המערך בעצמו, מושיק אביב, שהחלטת מינויו לתפקיד התקבלה רק בסוף חודש אוגוסט האחרון, לאחר תקופה של יותר מחצי שנה שבה גם התקן שלו לא היה מאויש. 

"אנחנו לא טובים בליחצן את מה שאנחנו עושים ואנחנו מבוקרים על זה כל הזמן"

בשיחה עם "שקוף", אביב שם דגש על המאמצים ההסברתיים שנעשו בזירה הבינלאומית מאז שבעה באוקטובר, ומתעקש שאין צורך ב"מסביר לאומי", שינגיש את החלטות הממשלה לציבור הרחב.

"התחלתי את התפקיד רשמית כחודש לפני המלחמה. מהרגע שבו פרצה המלחמה הופעל חמ"ל וירטואלי, ואחר כך פיזי בקריה", אומר אביב. "ביום ראשון שלאחר השבת השחורה כבר קראתי לכל הגופים הרשמיים שאמונים על ההסברה במדינת ישראל לשבת בשולחן עגול: משרד החוץ, משרד התפוצות, דובר צה"ל, המל"ל, לע"מ, רח"ל, שב"כ, המשטרה, פיקוד העורף ועוד". לדבריו, "המטרה היא לסנכרן את הפעילות בין כל הגורמים ולכן אנחנו מקיימים הערכת מצב כל יום ומחליטים על תוכנית פעולה להפצת המסרים הלאומיים של המדינה ל-24 שעות הקרובות. אחד מהדברים שעשינו לאחרונה הוא הקמת אולפן, עם שישה מסבירנים שכל היום משדר ומבצע ראיונות בשפות שונות אל מול כל הרשתות הכי בכירות בארה"ב ובמערב בכלל".

אך מה לגבי הנגשת החלטות הממשלה לציבור הישראלי? "אנחנו מודעים לכך שיש פערים במידע שמגיע לציבור", מודה אביב. "המסביר הלאומי זה אמצעי אחד, יש כל מיני אמצעים נוספים שבאמצעותם אנחנו מביאים את המידע לציבור, כמו אתר שהקמנו לצורך השעה שמאגד את כל המידע לציבור שהושק בימים הקרובים, מעבר לזה אנחנו עושים תוכניות הסברה בשיתוף עם משרדי הממשלה על מנת להציף מידעים לציבור הרחב".

אתה לא חושב שיש צורך ב"מסביר לאומי"? 

"מעולם לא היה דובר אזרחי, אין פונקציה כזאת. מבדיקה שעשינו אין איש אחד שיכול לתת את המענה למידעים כולם. אנחנו עושים טרגוט קהלי יעד מסוימים על דברים ספציפיים כמו המפונים. כמו בעלי עסקים קטנים. ונותנים להם מידע. במלחמות ישראל מי שלקח חלק משמעותי הוא דובר צה"ל, למשל נחמן שי, שבזמן כהונתו כדובר צה"ל היה המסביר הלאומי של מלחמת המפרץ וכך גם דובר צה"ל הנוכחי תא"ל דניאל הגרי". 

בכאוס הנוכחי אתה לא מרגיש שהגיעה השעה לתקן כזה?

"ייתכן שהיה חסר גורם כזה בהתחלה. כיום, אם היה מישהו שעומד כל ערב ומודיע על כך שהתקבלה החלטת ממשלה לפיה יוקצו תקציבים לאוכלוסיה מסויימת, למה היינו הופכים להיות? מידעון מטעם המדינה".

אבל מה עם החיבור לאזרחים שרוצים לדעת איך מתפקדת הממשלה? ומה עשו משרדי הממשלה?

"יש פה פער גדול אין ספק אבל נשלים אותו. אנחנו לא טובים בליחצן את מה שאנחנו עושים ואנחנו מבוקרים על זה כל הזמן".

"דובר צה"ל נכנס לוואקום שלא היה מי שימלא"

"אין גוף אחד שלקח על עצמו את ההסברה של המדיניות הישראלית ברמה האסטרטגית כלפי חוץ וכלפי פנים", אומרת תא"ל במיל' סימה ואקנין-גיל, לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית ומנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. "זירת הלחימה ההסברתית חשובה כמו הזירה הצבאית. אפשר להיות עם יופי של הצלחות בזירה הצבאית וכישלון טוטאלי בזירה ההסברתית – ונכשלת במלחמה".

לדברי ואקנין-גיל, יש במדינה מספר גופים שעוסקים בהסברה בעולם, כל גוף מול קהלי יעד מובחנים, "אבל חסר תכלול של המאמצים". ובעוד שעל ההישגים של ההסברה הישראלית בחו"ל נשמעות דעות לכאן ולכאן, גורמים רבים שדיברו עם "שקוף" מסכימים – ההסברה הפנים-ישראלית לוקה בחסר. "חסר גוף שמבצע הסברה כלפי פנים", מבהירה ואקנין-גיל. 

לתוך הוואקום הזה נכנס דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי. "הוא הפך להיות הדובר הלאומי שלנו כי אין לו ברירה", אומרת ואקנין-גיל. "הוא נכנס לוואקום שלא היה מי שימלא אותו. המזל הוא שהגרי עושה עבודה מעולה". 

גורם בכיר שהיה מעורב בעבר בהסברה מחזק את דבריה. "בתחילת הקורונה הדובר הלאומי היה נתניהו", הוא מתאר. "וזה מה שחסר כיום לאזרחים – גורם ממשלתי שייכנס לתפקיד של דובר רשמי לאומי שניצב מול הציבור פעם ביום, מקסימום יומיים, ושיבהיר לאזרחים מה המדינה עשתה עד עכשיו, מה המטרות שלה, מה הסוגיות שעל הפרק ומה היא מתכוונת לעשות בנידון. במדינה מתוקנת זה לא היה צריך להיות איש צבא".

קולות דומים נשמעו גם במסדרונות הכנסת. בשבוע שעבר הצביע על הסוגייה ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי), יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה. "מה לגבי מסביר לאומי?", תהה באחד הדיונים. "דובר צה"ל מופיע עם עדכונים על זירת הלחימה ואירועים ביטחוניים אבל הוא לא אחראי על הרבה גזרות שמטרידות את הציבור בזמן המלחמה – פינויים, פיצויים, סיוע, חינוך, כלכלה. יש על זה ערפל קרב והתחושה של הציבור היא שהמדינה לא קיימת, גם כשהמדינה כבר עושה הציבור לא יודע". אחת מהדוגמאות שהביא אלקין הייתה הסדר של דחיית מועדי תשלומים, שמאפשר לקהלים רבים לדחות תשלומים לרשויות המדינה: "אני לא חושב ש-50% ממי שזכאים להטבה יודעים את זה".