אין למי לפנות: מבקר המדינה מתח ביקורת על מענה הממשלה לאזרחים במלחמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי, 19.12) דוח של יחידת נציבות תלונות הציבור במשרדו ובו ביקורת חריפה בעניין התנהלות רשויות המדינה בששת השבועות הראשונים למלחמה. בהודעה לעיתונות שנשלחה לצד הדוח, קבע המבקר כי "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל", והבהיר כי "לא הייתה לכך הצדקה". 

דוח המבקר – הראשון שעוסק במלחמה – נועד לתת תמונת מצב ראשונית לגבי התמודדות העורף, והוא מבוסס על 1,329 פניות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בין 7 באוקטובר ועד 19 בנובמבר. "יודגש כי הכשלים והפערים אשר מוזכרים בדוח המיוחד, אינם בגדר דוח ביקורת או ממצאי בירור של תלונה, אלא תמונת מצב שהתקבלה ותובנות שהועלו בעקבות שיחות עם מאות בעלי תפקידים ועם אזרחים, והתבוננות בלתי אמצעית במציאות בשטח", נכתב בפתח הדברים.

הנושאים שבהם עסקו הפניות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מעידים על הבעיות שהעסיקו את תושבי ישראל בשבועות הראשונים למלחמה. מרביתן נגעו לקושי בקבלת שירות מרשויות המדינה בעניינים הקשורים באופן ישיר למצב המלחמה, כגון מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים וטיפול במפונים. 

מבין הכשלים הרבים שהציף הדוח, "שקוף" בחר להתמקד בשניים עיקריים: היעדר גורם מתכלל שירכז את פעילות משרדי הממשלה בשטח ויתאם ביניהם; והצורך בתיווך והנגשה של פעולות הממשלה, בהיבטים האזרחיים, לציבור.

איפה בעל הבית?

חסרונו של גורם מתכלל ניכר כבר בראשית האירועים. "כבר בתחילה ניכר שחסר גורם מתכלל שאליו ניתן לפנות ולקבל סיוע ומידע בתחומים השונים", כתב המבקר, "וחסרונו של גורם כזה פגע בשירות לציבור של המוקדים השונים".

הדוח הצביע על היעדר חדר מצב ממשלתי אזרחי לעורף שירכז את כל הנתונים, ובפרט נתונים אודות אזרחים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה. "דוגמה בולטת להשפעה של היעדר חדר מצב כזה היא פערי המידע ברמה המדינתית לגבי הטיפול במפונים", כתב המבקר, "בהיבטי ריכוז ותיעוד של היקף המפונים המצויים באתרים השונים בהיבטי חינוך, כגון מספר הילדים המשולבים במוסדות החינוך; בהיבטי רווחה וצרכים מיוחדים; ועוד". המבקר הבהיר כי פערים במידע האמור הקשו למקד את המאמץ בטיפול מיידי בבעיות שעלו.  

הביקורת של מבקר המדינה לא מגיעה בחלל ריק. בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה כבר בתחילת נובמבר, נחשפו כשלים ופערים הנוגעים להתנהלות משרדי הממשלה בטיפול בעורף האזרחי לאחר אירועי 7 באוקטובר. 

במהלך הדיון, שאל היו"ר מיקי לוי (יש עתיד) אם במשרד ראש הממשלה – המשרד שאמור לרכז את כל פעילות הממשלה ולתאם בין זרועות הממשלה השונות – יש כתובת לפתרון בעיות וחסמים ביורוקרטיים בהם נתקלים אזרחים וארגונים התנדבותיים. "אנחנו במשרד פועלים מול כל הגופים הרלוונטיים כדי להבטיח שמתקדמים ביחס לאתגרים", השיבה אז לירון הנץ, סמנכ"לית במשרד ראש הממשלה. "אני לא רוצה לתת לך תשובה שנותנת את התחושה שיש היום מנגנון מובנה וסדור בנוגע למענה לכל הדברים שעלו פה, כי אין כזה".

רק באמצע נובמבר נכנס "הפרויקטור האזרחי" באופן רשמי לתפקיד. מנכ"ל החברה הממשלתית למתנ"סים, טל בסכס, מונה לתפקיד, בהמשך להכרזת הממשלה על הקמת "מרכז השליטה האזרחי", שנועד לתאם בין משרדי הממשלה. דוח המבקר לא מתייחס למינוי, ייתכן שבשל העובדה שהוא הגיע באיחור רב ביחס לצורך החיוני שלו בראשית הלחימה.

דרוש דובר אזרחי

צורך בהול נוסף שעולה מהדוח הוא בהנגשת פעולות הממשלה לציבור באמצעות "דובר אזרחי" – גורם קבוע שיספק מידע על בסיס יומי ויתווך את פעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים, ובפרט פעולות הקשורות לסיוע בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה.

"לא ניתן מידע לציבור באופן סדור בדבר כלל פעולות הממשלה לטיפול ותמיכה בעורף", נכתב בדוח. "האתגר הייחודי של פינוי מאות אלפי אנשים מבתיהם, אי-הוודאות במצב של מלחמה וגיבוש תוכניות סיוע שונות – כל אלה הגבירו את הצורך המיידי ב'דובר אזרחי'".

הדוח ציין כי תושבים רבים התקשו להבין בתחילת הלחימה אם הם זכאים לפינוי. בהיעדר גורם מרכז, שיספק את כל המידע, רבים נאלצו לקושש את המידע בעצמם. מסרים סותרים שפורסמו בתקשורת תרמו לאי הבהירות. בנוסף, הריחוק מהבית הקשה על חלק מהמפונים להבין ולמצות את זכויותיהם (למשל, בשל מחסור במסמכים שנותרו בבית המגורים). 

דברים דומים הופיעו גם במכתב ששלח המבקר לראש הממשלה ב-13 בנובמבר, שבו הצביע אנגלמן על ליקויים משמעותיים בהעברת מידע לציבור והסברת פעולות הממשלה. 

אך למרות הצורך בדובר אזרחי, נראה כי דווקא מי שאמון על תיאום פעולות ההסברה במדינה לא מבין את הנחיצות בהנגשת המידע. בשיחה עם "שקוף" בחודש שעבר אמר ראש מערך ההסברה הלאומי מושיק אביב כי "מעולם לא היה דובר אזרחי – אין פונקציה כזאת". עם זאת הוא הודה אז כי "ייתכן שהיה חסר גורם כזה בהתחלה. כיום, אם היה מישהו שעומד כל ערב ומודיע על כך שהתקבלה החלטת ממשלה לפיה יוקצו תקציבים לאוכלוסיה מסויימת, למה היינו הופכים להיות? מידעון מטעם המדינה". 

תגובות:

במשרד ראש הממשלה אומרים בתגובה לפרסום הדוח כי "מערך ההסברה הלאומי מעביר מידע בדרכים מגוונות כגון ראיונות של מנכ"לים באולפן שבמשרד ראש הממשלה, פרסומות וקמפיינים בטלוויזיה ובאתרים ממשלתיים וכן בניטור ספציפי של קהל היעד הרלוונטי".

בפנייה למשרד מבקר המדינה בשאלה לגבי תפקוד מערך ההסברה הלאומי בפרט ונושא ההסברה האזרחי בכלל נמסר: "המכתב מדבר בעד עצמו. ביקורות עתידיות שיעסקו בנושא יתפרסמו לציבור".