ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בזמן שהמשרד להגנת הסביבה מנהל הליכי אכיפה פעילים נגד "נשר", המפעל הפרטי המזהם בישראל, השרה הממונה עידית סילמן ביקרה בו השבוע (שלישי) ונפגשה עם בכירים במפעל. הפגישה התרחשה ביוזמת מפעל המלט ברמלה שכפי שחשפנו, לראשונה מזה עשור שכר את שירותיה של חברת לובינג. לסיור הצטרף גם ראש עיריית רמלה מיכאל וידל, פעיל ליכוד בולט. בלשכת השרה טוענים כי הוא הגיע מיוזמתו, אולם סירבו להשיב לפניית "שקוף" מי עדכן אותו על הסיור המתוכנן.
במשרד להגנת הסביבה עדיין לא הוציאו סיכום של הביקור, ולטענת ראש המטה של סילמן, אידית דרויאן, אין פרוטוקול. למעשה, דרויאן, שמרכזת את פניות התקשורת בהיעדר דוברות, לא טרחה להוציא על כך הודעה רשמית לתקשורת. מי שביקש ללמוד על עבודת השרה, נאלץ לעשות זאת דרך חשבון האינסטגרם הפרטי שלה ששום גורם רשמי אינו עומד מאחוריו.
כתבות קודמות של "שקוף":
לסטורי של סילמן עלה קולאז' ערוך של שלוש תמונות מביקורה במפעל שבבעלות לן בלווטניק, שמחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה. באחת התמונות נראית סילמן לצד יו"ר נשר, אלדד בן משה, ויד ימינו, הסמנכ"ל עמית מרמור בעת.
דרואין סיפקה פרטים נוספים וחלקיים על הסיור במענה לפניית "שקוף". כך למשל, עולה כי לצד השרה, נכחו בין היתר גם מנכ"ל המשרד גיא סמט, מנהל מחוז מרכז גדעון מזור ואנשי מקצוע נוספים. לטענת דרויאן, ראש עיריית רמלה וצוותו נכחו רק בחלק מהפגישה, ואין כוונה להוציא פרוטוקול. בסך הכל, כך לפי דרויאן, הסיור כולו ארך כשעה וחצי.
עוד ניתן ללמוד מתשובת ראש המטה של סילמן כי מטרת המפגש הייתה "בקרה על עמידת המפעל בדרישות המשרד והפעולות שהמפעל מבצע על מנת לעמוד בתנאים, לרבות בפליטות לאוויר וב-RDF".
אלא שתפקידה של סילמן אינו לנהל הליכי אכיפה אלא לקבוע מדיניות. לשרה אין כלים להבין אם בהנהלת "נשר" עומדים בדרישות הרגולציה, מה היו הסעיפים שהתבקשו לתקן תחת הצו המנהלי שהוציא להם המשרד, ואם אמנם עשו זאת, ומה החלופות לטכנולוגיות לצמצום פליטות. את כל אלה סילמן יכולה ללמוד משורה של אנשי מקצוע במחוז דרום. ובכל זאת, השרה שאמורה לשמש מגן לסביבה, נפגשה עם הנהלת המפעל הפרטי המזהם בישראל, ללא ארגוני סביבה, ללא תקשורת וללא כל בקרה על המידע שעבר שם.
יתרה מזו, הפגישה הסגורה שהתנהלה עם הנהלת המפעל ובנוכחות וידל, פעיל ליכוד בולט שקיים בעבר קשרים חמים עם הנהלת המפעל, עלולה להשפיע על מדיניות השרה באופן לא ענייני ולפגוע בעבודה השוטפת של מנהלי המחוז, שיודעים כעת על הקשר שנוצר בין הנהלת המפעל לאדם בראש הפירמידה של מקום העבודה שלהם.
הביקור התקבל בכעס רב בקרב התושבים שפעילים נגד זיהום המפעל. כשסילמן נכנסה לתפקיד, פעילי הסביבה מרמלה והאזור ביקשו להפגש עמה, אלא שעד עצם היום הזה, סילמן לא מצאה זמן להפגש או להשיב לפנייה שנשלחה מטעמם. לפני כשנה, היא הגיע לסיור במועצה האזורית גזר, שם נפגשה עם גורמים במועצה ומטעמה בלבד. פעילים מרמלה למשל, נשארו בחוץ. גם עם ארגוני הסביבה שמלווים את פעילות התושבים סילמן לא נפגשה לפני הסיור.
מה התרחש בשטח המפעל הפרטי המזהם בישראל? מי היו נציגי המפעל שהוזמנו? על מה הם דיברו כשהדלת נסגרה? מי היה שם, שאינו עובד תחתיה וכפוף לה ולמנכ"ל, כדי לוודא שהשרה לא מקבלת מידע מסולף? והאם התקיימו מפגשים נוספים מהסוג הזה, כאלה שלא שווים בעיני סילמן תמונה בסטורי?
ובעיקר: מה הייתה הסיבה לכך שסילמן יצאה מלשכתה בירושלים והשביתה צוות שלם במחוז מרכז ובמשרד? מה התרחש מאחורי הקלעים עוד קודם לפגישה? ואיך זה עתיד להשפיע על הבריאות של כולנו ועל האוויר שאנחנו נושמים?
לסילמן, ללוביסטים של "נשר" ולראש עיריית רמלה – הפתרונים.
מעיריית רמלה לא התקבלה תגובה עד לשעת פרסום הידיעה.
מלשכת השרה עידית סילמן נמסר בתגובה:
"השרה להגנת הסביבה, מלווה בצוות המקצועי של המשרד, קיימה אתמול (ג') פגישת היכרות במפעל נשר. הפגישה ארכה כשעה וחצי, ונכחו בה מהמשרד: מנכ"ל המשרד, מנהל מחוז מרכז, גורמים מאגף איכות אוויר והמחוז. בחלק מהפגישה נכחו גם ראש עיריית רמלה וצוות מטעמו.
"הנושאים שנדונו בפגישה כללו בקרה על עמידת המפעל בדרישות המשרד והפעולות שהמפעל מבצע על מנת לעמוד בתנאים, לרבות בפליטות לאוויר וב-RDF. הסיור נערך ע"י צוות הנהלת המפעל ולא נערכה פגישה נפרדת עם הוועד או העובדים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
אחריות השרה היא על צוות הבודק שלה ולא יכולה לההתחמק מזה כפי שהתחמקו באסון מירון