מפגש חם עם הרגולטור: האינטרסים של "נשר" בפאנל המחזור בכנס "הון-שלטון-אקלים"

תכירו את אלעד עמיחי. הוא סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה ובין היתר אחראי על תחום הפסולת. חשוב, לא? ביום שלישי הקרוב הוא יפנה את הלוז העמוס שלו כדי להשתתף בכנס סביבה יוקרתי במלון הילטון שעל שפת הים בתל אביב. מיד אחרי משבצת הבראנץ', יחל פאנל בהשתתפותו תחת השם "בעיות ישנות, פתרונות ושחקנים חדשים". ומי עוד ישב שם בפאנל לצידו? שחקנים מרכזיים בתחום המיחזור בישראל. חברות ותאגידים שמתמחים בפסולת אלקטרונית, פסולת נייר וניהול פסולת. ומי עוד? לא אחר מאשר סמנכ"ל הקיימות של מפעל המלט "נשר", עמית מרמור. אותו המפעל שהמשרד להגנת הסביבה קנס באוגוסט האחרון בשישה מיליון שקלים בשל חריגות בכספית, אותו מפעל מזהם שהמשרד ממשיך לנהל נגדו הליכי אכיפה בימים אלה.

על מה הם ידברו? כנראה שעל פסולת. אבל רגע, מה ל"נשר" ולתחום מחזור הפסולת בישראל ולמה כל כך חשוב להם לשבת שם? טוב ששאלתם. "נשר" הוא יצרן המלט המרכזי בישראל. כדי לייצר את חומר הגלם שנקרא קליניקר, המשמש לייצור מלט ובטון, יש צורך בטמפרטורה גבוהה שנוצרת משריפת חומרי בערה שונים. בשנים האחרונות ב"נשר" החלו להחליף את הדלקים המאובנים בחומרי בערה אחרים.

בין החלופות נמצאים צמיגים משומשים, חומרים מסוכנים ופתיתים של פסולת מוצקה יבשה המכילה גם פלסטיק היישר מחירייה, RDF קוראים לזה. כתבנו על זה ממש פה בהרחבה. וכמובן – אל תפספסו את התגובה של "נשר" בסוף הכתבה. בעוד שאנחנו תהינו איך שריפה של צמיגים ופלסטיק זה פתרון סביבתי כפי שמאמינים ב"נשר", הם מצידם רמזו שיש ל"שקוף" מניע נסתר: "ככל שהדיון נסוב סביב אינטרסים, תמוהים בעינינו אלה של האתר". 

בחזרה אל הכנס – למפעל "נשר", שסביר שקנו את מקומם באירוע כמו שאר החברות המזהמות שמשתתפות, יש אינטרס מובהק לשבת לצד עמיחי: לשוחח איתו על סביבה וקיימות ולשכנע את המאזינים שהמטרה של מפעל המלט היא ירוקה. אז אנחנו פה כדי לעשות סדר: ההשתתפות בפאנל אינה מעשה פילנתרופי ומרמור לא מגיע להילטון לשם שמיים. למעשה, מרמור תחת כובעו כסמנכ"ל איכות הסביבה של המפעל, נשלח הרבה פעמים לחזית לייצג את "נשר" בדיונים בכנסת ומול הרגולטור, בהרצאות לקהל ובכנסים ובהגנה על המפעל מול התקשורת. כלומר הנוכחות דווקא שלו בפאנל אינה מקרית. נשאר רק לבדוק – מה הוא והמפעל שלו יכולים להרוויח? 

הנה רמז – לפני כמעט שנה מרמור השתתף בכנס בחירייה שבו סיפר על התכניות של "נשר" להרחיב את השימוש בשריפת פסולות. מדוע? "היה ויוטל מס פחמן כפי שתוכנן לפני שיש לנו את האישורים ואת כל ההיתרים והתמיכות כדי לעבור לשימוש כמעט מלא ב-RDF המשמעות היא אחת: הפסקת ייצור צמנט מקומי", הבהיל את הקהל באולם והוסיף שכדי לשרוף עוד פסולות ידרשו שינויים בהיתר הפליטה כמובן. כלומר שינויים ברישיון שנותן המשרד להגנת הסביבה לפלוט כמות מסוימת של זיהום. אותו משרד שישב לצידו בפאנל.

במילים אחרות – מרמור הסביר לנו שאם "נשר" לא ישרפו פסולת, לא תהיה תעשיית מלט בישראל כשיוטל מס פחמן. אלא שיש פה עניין נוסף: במפעל "נשר" מעדיפים לשרוף פסולת בעיקר מטעמים כלכליים. כל חלופה אחרת יקרה הרבה יותר עוד לפני שדיברנו על מס פחמן והריאליות שלו בכנסת הנוכחית. וכדי לשרוף עוד פסולת, צריך את אישור הרגולטור, או לכל הפחות את תמיכתו ועידודו של הסמנכ"ל הבכיר מהמשרד, זה שעוסק בפסולת של מדינת ישראל, אלעד עמיחי.

ומה הנזק של שריפת פסולות? קודם כל גם אם זה תחת רישיון והיתר לפלוט מזהמים, אלה הם עדיין חומרים כימיים, מזהמים, שאף אחד לא היה רוצה מחוץ לחלון חדר הילדים בבית שלו, גם במנות קטנות. כך למשל, שריפת צמיגים "גורמת לפליטה של כל מזהמי האוויר המוכרים, יחד עם פליטה מוגברת של תחמוצות גופרית ושל חומרים אורגנים נדיפים ומסרטנים, כמו גם מתכות כבדות שונות", הסביר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. עוד הוא ציין שעיקר החומרים שמגיעים לחירייה ומשמשים את המפעל, למשל פלסטיק, עדיף למחזר ולא לשרוף. זה אולי יקר יותר למדינה, אבל זה בריא יותר לציבור. 

רק לאחרונה במסגרת דיון בכנסת שעסק ב"נשר", משרד הבריאות דיווח על עלייה בתחלואת הסרטן ברמלה ולוד. יחד עם זאת, במשרד עדיין לא ידעו לקשר בין התחלואה לזיהום של "נשר" או כל גורם אחר. זה גם המקום להזכיר שהבעלים של "נשר" כלל לא גר בארץ ולא נושם את הזיהום של המפעל שלו. מדובר באוליגרך לן בלווטניק שמחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה.

אז מה, עדיף לשרוף דלק? לא. אפשר למצוא פתרונות נוספים. הם אולי יקרים יותר, אבל בהחלט אפשריים. למשל, אפשר להתייחס ל"נשר" כמו אל מתקן לשריפת פסולת ואז תחול עליו רגולציה שונה לגמרי. אבל במשרד להגנת הסביבה הסבירו לתושבים כשמחו על כך – שהתנאים של המפעל "הם בהתאם לנדרש באירופה". כלומר הם לא יכירו ב"נשר" כמתקן לשריפת פסולת בדיוק "כמו באירופה". הם רק שכחו לציין שמפעל המלט הישראלי הוא בין הגדולים בעולם, כך לפי נתונים שאסף ארגון גרינפיס. ובניגוד לעולם, מסבירים בארגון, כל מתקני הייצור המזהמים נמצאים במקום אחד במרוכז. וכמובן, לא דיברנו עוד על הצפיפות במדינה, קצב הבנייה המטאורי וכמה תושבים עוד יגורו, ישרתו ויעבדו מסביב למפעל הפרטי המזהם בישראל.

השיח הציבורי – בכנס בתשלום

ועד מילה על הכנס. המפיק שלו, בני מורן, לא אוהב את הניסיון של "שקוף" להדיר את הרגולטור והכסף של הרגולטור מהאירוע. מורן שלח לנו תגובה באמצעות אשת יחסי הציבור ששכר וטען בין היתר כי "הניסיון להוסיף ל'סל ההישגים' גם את סילוקו של הרגולטור מהשיח הציבורי, רק יקדם את העברת השיח אל מאחרי דלתיים סגורות". אלא שמורן טועה. לא מדובר בשיח ציבורי, אלא בהפרטתו. במה יוקרתית שממומנת על ידי החברות המזהמות, כרטיס שעולה 280 שקל לאדם, כנס שעורכת דירקטורית בתאגיד המזהם "כיל", ופאנלים שמוזמנים אליהם בין היתר מי שיכול להרשות לעצמו לקנות חבילת השתתפות, אינו שיח ציבורי, זה אירוע מטעם. "האם אלו הערכים שראוי לקדם? ויותר מזה – האם זו הדרך היעילה להגיע להישגים סביבתיים?", הטיח מורן ביקורת במאמצים של "שקוף" לשנות את הכנס. ובכן, אפשר להתווכח על יעילות, אבל אין ספק שהפרטת הדיון הציבורי אינו ערך שראוי לקדם. ומה אומרים במשרד להגנת הסביבה על הכנס וכמה הם משלמים? כל הפרטים ממש כאן יחד עם התגובה המלאה של משרד ההפקות. 

ומי עוד ישתתף בכנס? השרה הטרייה להגנת הסביבה, עידית סילמן. כשפנינו אליה לתגובה, נדמה היה שהיא לא מכירה כלל את הפרטים וביקשה שנשלח לה חומר. נכון למועד כתיבת שורות אלה סילמן עדיין לא שלחה שלנו תגובה כשבינתיים הצטברו על שולחנה מסמכים נוספים הקשורים במפעל המזהם. 

קריאה לסילמן: מצאי פתרון לזיהום של נשר

בשבוע שעבר הגיע לסילמן מכתב נוסף. לראשונה, כל ארגוני הסביבה הגדולים בישראל התאחדו סביב התושבים מרמלה והאזור במאבק שלהם נגד "נשר". הם חתמו על מכתב שקורא לשרה הנכנסת למצוא פתרון לזיהום הכבד שמייצר המפעל. "אנו, קבוצה גדולה של ארגוני סביבה ואזרחי המדינה, קוראים לך להיפגש עמנו בהקדם האפשרי", כתבו לסילמן, "אנו קוראים לך לעבודה משותפת יחד אתנו, לצורך שמירה איתנה על בריאות ועתיד תושבי מדינת ישראל ולצורך שמירה על איכות האוויר של כולנו".

בין החתומים: אדם טבע ודין, גרינפיס, מגמה ירקה, נוער למען אקלים, וכמובן עמותת שומרי הבית שסייעו לתושבים מאחורי הקלעים לאורך כל הדרך. יש לציין כי תמיכת הארגונים במאבק התרחשה רק לאחרונה לאחר סדרת פרסומים "בשקוף". למעשה, עד לא מזמן כמעט אף ארגון לא טרח לסייע. האם מדובר בשינוי מגמה? האם הם ידחפו לדיון בכנסת? האם הם יפעלו לשפר את איכות חיי התושבים שם? עדיין מוקדם לומר.