ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המועמדים לראשות רמלה עונים ל"שקוף": איך יטפלו בזיהום מ"נשר"?

שאלנו את יואל לביא ומיכאל וידל סדרת שאלות על נושא שמעסיק רבים מתושבי עירם בשנים האחרונות - מפעל המלט המזהם שנמצא בשטח העיר • ראש העיר המכהן וידל התהדר בהישגים של פעילי הסביבה והתושבים, וראש העיר לשעבר לביא הבטיח להתמקד בניטור הזיהום • וכיצד נראו היחסים בין המפעל לעירייה לאורך השנים?
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

מימין: מיכאל וידל ויואל לביא (צילומים: מרי דוידוביץ ולע"מ)

ביום ראשון תושבי רמלה יגשו לקלפיות בפעם השנייה כדי לבחור מבין שני מועמדים: ראש העירייה המכהן, מיכאל וידל וראש העירייה לשעבר, יואל לביא. בתקופת כהונת השניים, מפעל "נשר" נהנה מיחסי גומלין נהדרים עם העירייה. המפעל המזהם מימן מלגות לסטודנטים, ציוד לפעילויות, קייטנות לילדים ועוד ועוד, וב"נשר" זכו לקשרים חמים איתם וסופרלטיבים ברשתות

לפני כשנתיים, בעקבות סדרת כתבות ותחקירים של "שקוף" שחשפו את הצדדים הפחות זוהרים של פעילות המפעל, חלה התעוררות. הפעילים הוותיקים קיבלו רוח גבית והרחיבו את המאבק שלהם, ארגוני הסביבה גילו התעניינות מחודשת בזיהום של המפעל, המשרד להגנת הסביבה הגביר את האכיפה וועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ערכה דיון על היקפי הזיהום והשלכותיו. 

ואיפה נמצאים וידל ולביא מול הזיהום? מה החזון שלהם לאחר שבמשך שנים תחזקו מערכת יחסים משגשגת עם הנהלת "נשר"? כיצד בכוונתם לטפל בבעיית זיהום האוויר? ומה הם מתכוונים לעשות בטווח המיידי כדי לסייע לתושבים? פנינו לשניהם כדי לקבל תשובות מפורטות בנושא. 

בתשובותיהם, שני המועמדים התגאו במהלכים שהובילו בתקופת כהונתם. במטה של לביא סיפרו כי פעל להתקנת פילטרים לקליטת אבק במפעל, מה שבתורו הפחית את הזיהום. וידל, ששלח בעצמו את התגובה ולא באמצעות דובר, ענה כי בעירייה שיתפו פעולה עם המועצה האזורית גזר בעניין והם מעסיקים במשותף יועצת סביבתית שעוסקת בנושא. אף שעיקר תשובת השניים עסקה בעבר, שניהם גם ניסו לאזכר חזון כלשהו, או לכל הפחות לצפות פני עתיד. אלא שבזאת בערך מסתכם העניין והשניים לא ענו באופן ישיר לשאלות "שקוף". 

מפעל נשר ברמלה (צילום: משה שי, פלאש 90)

הבטחות

בתשובתו של לביא על חזונו, הוא ציין כי יפעל לבחון את מיקומן ואיכות תפקודן של תחנות הניטור. לביא "יפעל לבחינת מיקומן ואיכות תיפקודן של מערכות הניטור המופעלות על ידי המשרד לאיכות הסביבה", כך לשון התגובה. "לא נאפשר לשום גורם מזהם לפגוע באיכות חייהם של תושבי רמלה והסביבה".

אף שתחנות הניטור הן רכיב חשוב בפיקוח על הזיהום, זה עדיין מהלך זניח ביחס לסל הפעולות הכולל שאפשר להוביל מול מפעל "נשר". בנוסף, ניטור איכות האוויר צריכה להיות פעולה בסיסית שראש עיר מקדם מול המשרד להגנת הסביבה, גם ללא קשר למפעל עצמו. ברמלה יש שריפות פסולת, תעשיות נוספות ותחבורה שעלולים להשפיע על איכות האוויר. 

לעומתו, וידל סיפק תשובה מורכבת יותר, אולם נראה היה שהוא מנסה לנכס לעצמו מהלכים ויוזמות שנולדו בעקבות מאבק הפעילים, ארגוני הסביבה וכתבות "שקוף". כך למשל, סיפר כי "לצורך הגברת השקיפות והפיקוח" העירייה בהובלתו "תשתתף בפורום עם מועצה אזורית גזר, המשרד להגנת הסביבה והנהלת 'נשר' כדי לאפשר היכרות בתהליכים שנוקט המפעל לשמירה על איכות הסביבה". 

אלא שהפורום הוא יוזמה של יו"ר שומרי הבית, יוני ספיר, ופרופ' עדי וולפסון, שהיו מעורבים במאבק. למעשה, היוזמה הבשילה לאחר משא ומתן ארוך של ספיר מול הנהלת המפעל ובשיתוף התושבים. עיריית רמלה היא גורם משמעותי וחשוב, אך בשום אופן אינה ממובילות היוזמה. 

וידל גם ייחס לעצמו את הגברת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה והקנס שהמפעל ספג. "שיתוף הפעולה והמדיניות הבלתי מתפשרת שאני מוביל בנוגע לאיכות הסביבה בעיר מניבים פירות", כתב. "לראיה, בשנה שעברה ספג מפעל נשר קנס של 6 מיליון שקלים על הפרות היתר הפליטה. בנוסף, ביולי האחרון קיבל המפעל צו מנהלי על הפרות חוזרות של היתר הפליטה".

המהלכים האלה התרחשו לאחר שהתחדש המאבק של תושבי רמלה והסביבה, ולאחר סדרת כתבות ותחקירים על המפעל. ואם לא די בזה, לפני כשנתיים ראש העירייה אף סיפר בריאיון שנערך עימו כי האוויר ברמלה נהדר: "אוויר מצוין יש ברמלה, לא יודע על מה את מדברת", אמר אז למראיינת. "מעולם לא השתעלתי מאבק. אני ראש עיר יודע הכל, לא שמעתי על מקרה אחד של אנשים שחולים כתוצאה מזיהום אוויר". לעומת הדברים המלומדים הללו, בערך באותה תקופה חשף משרד הבריאות ממצאים ראשונים של מחקר המעיד על עלייה בתחלואת הסרטן ברמלה ולוד. במשרד לא ידעו אז לתאר את הסיבה או לקשור לגורם כזה או אחר, אולם יש לציין כי המידע נמסר במסגרת דיון שעסק בין היתר בזיהום המפעל. 

ביקורי תלמידים במפעל ומלגות לסטודנטים

ועדיין, ניכר שווידל עבר שינוי בגישה. הוא גילה בקיאות רבה במתרחש ביחס ליריבו לביא ואף שאימץ מהלכים שהתרחשו בלי קשר אליו, עדיין יש בזה אמירה חיובית או לכל הפחות ניסיון לגלות מעורבות, מה שלא קרה בעבר. עד לפני כארבע שנים מערכת היחסים בין רמלה ו"נשר" נראתה אחרת לחלוטין. כך למשל, בשנת 2015 העירייה פרסמה הרשמה למלגת "נשר" לסטודנטים שיועדה בין היתר למימון פרויקטים מתחום הסביבה. שנה מאוחר יותר באירוע המשותף לעירייה, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולגורמים נוספים, הבטיחו בפייסבוק העירוני הפתעה: "חלוקת קסדות מקצועיות בחסות ותרומת מפעל נשר". 

אותה השנה, מסתבר, היתה עמוסה באירועים נוספים. העירייה דיווחה למשל על הקמה של גינה קהילתית חדשה, "לרווחת התושבים בסיוע מפעל נשר", ועוד שותפים. זאת ועוד, ילדי העיר זכו בהיכרות חד צדדית ומוקדמת עם האג'נדה שאותה מקדם המפעל. "מאות תלמידים מרמלה בסיורי איכות הסביבה במפעל נשר", התגאו בעירייה, אז עוד בראשות לביא.

ומה תוכנם של הביקורים? "התלמידים מסיירים במרכז המבקרים, צופים בסרט על הנעשה במפעל, שומעים הסבר מפורט על תהליך הכנת המלט ויוצאים בהמשך לסיור בתוך המפעל", כתבו אז בעירייה. "המבקרים במקום לומדים על תעשיית המלט וחשיבותו בענף הבנייה בישראל תוך התחשבות באיכות הסביבה". בעירייה הדגישו שלא מדובר רק בסיורים וחלק מהמפגשים משולבים בפעילויות שונות. "יחידת איכות הסביבה המממנת את הסיורים בשיתוף 'נשר' ובתי הספר, מעודדת את בתי הספר לצאת לסיורים סביבתיים ברמלה ומחוצה לה", הדגישו. ואף מילה על כך שמדובר במפעל הפרטי המזהם בארץ מתוך 575 מפעלים בישראל.

צילום מסך מעמוד הפייסבוק של עיריית רמלה

שיתוף הפעולה אף התהדק בהמשך כשבשנת 2017 וידל נכנס לתפקיד והגדיל להצטלם עם המנכ"ל הקודם של המפעל, משה קפלינסקי. "השניים שוחחו על המשך שיתופי הפעולה בין 'נשר' לעירייה למען הקהילה בעיר", הצהירו בעמוד הפייסבוק של העירייה לצד התמונה מהמפגש החם בין השניים. ואכן, שיתופי הפעולה לא ידעו שובע: היחידה לאיכות הסביבה בעירייה הוציאה בשנת 2019 תלמידים לסיור במרכז המבקרים של "נשר". "בביקורים נחשפו הילדים לתעשיית הצמנט ולפעילויות הסביבתיות הנעשות במפעל", הצהירו והסבירו כי מרכז המבקרים סיפר על "הכנת המלט עם היבטים סביבתיים".

מגיפת הקורונה שינתה את מערכת היחסים בין הרשויות באזור למפעל. זרם התרומות כמעט שפסק, חשבון הפייסבוק העירוני של רמלה שידר טון אחר ואימץ את רוח התושבים והתקשורת ונציגי הרשויות נכחו בדיונים על היתר הפליטה של "נשר". יש לציין כי למרות כל אלה, וידל ולביא מעולם לא טרחו להופיע בהפגנות התושבים מול מפעל "נשר".

צילום מסך מעמוד הפייסבוק של עיריית רמלה

"תשובתו המלאה של יואל לביא: "ראש העיר יואל לביא פעל בתקופתו אל מול המפעל להתקנת פילטרים לקליטת האבק שנוצר בתהליכי היצור. כמו כן, מסביב לעיר מותקנים מערכות ניטור בפיקוח ומעקב של המשרד לאיכות הסביבה.

"מר לביא אינו מכהן כבר 6 שנים כראש העיר אך מיד עם בחירתו בע"ה בבחירות הקרובות יפעל לבחינת מיקומם ואיכות תיפקודם של מערכות הניטור המופעלות על ידי המשרד לאיכות הסביבה. לא נאפשר לשום גורם מזהם לפגוע באיכות חייהם של תושבי רמלה והסביבה".

תשובתו המלאה של מיכאל וידל: "בשנים האחרונות פועלת העירייה בראשותי – באמצעות מחלקת איכות הסביבה – לפקח אחר כל חריגה המתבצעת במפעל 'נשר'. לצורך הידוק הפיקוח, זו השנה השנייה שהעירייה בהובלתי משתפת פעולה עם מועצה אזורית גזר, ומעסיקה יועצת סביבתית שתפקידה לנטר ולפקח כי מפעל 'נשר' עומד בתנאי היתר הפליטה. 

"במהלך כהונתי כראש עיר, התקיים שיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה בכל נושא הפיקוח על המפעל, הטמעת הנחיות סביבתיות ואכיפה ככל שנדרש.

"שיתוף הפעולה והמדיניות הבלתי מתפשרת שאני מוביל בנוגע לאיכות הסביבה בעיר, מניבים פירות. לראיה, בשנה שעברה ספג מפעל נשר קנס של 6 מיליון שקלים על הפרות היתר הפליטה. בנוסף, ביולי האחרון קיבל המפעל צו מנהלי על הפרות חוזרות של היתר הפליטה.

"לאור דרישתי, המשרד להגנת הסביבה אף התריע כי יסגור את אחד ממתקני הייצור אם לא יטופלו הנושאים שהוצגו בצו. בעקבות כך, המפעל ביצע פעולות משמעותיות לעמידה בתנאי היתר הפליטה.

"לאחרונה – ולצורך הגברת השקיפות והפיקוח – הנחיתי על השתתפות גורמי עירייה בפורום שמוקם עם מועצה אזורית גזר, המשרד להגנת הסביבה והנהלת 'נשר' כדי לאפשר היכרות בתהליכים שנוקט המפעל לשמירה על איכות הסביבה.

"עיריית רמלה בהובלתי תמשיך לפעול גם בשנים הקרובות לשיפור נושא איכות הסביבה כפי שלא נעשה במשך עשורים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!