מזק"א ועד מפעל נשר: השפעת המלחמה על ענף הלובינג בכנסת

מאז 7 באוקטובר והלחימה בעזה, הכנסת פועלת במתכונת מצומצמת. המלחמה, מטבע הדברים, בראש סדר העדיפויות, הדיונים מוגבלים, ובהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, מרבית החקיקה הפרטית הוקפאה לעת עתה. אך יש מי שממשיכים לפעול במרץ בתחומה של הכנסת. פעילות הלובינג (שדלנות) נותרה ערה והתאימה עצמה במידה רבה להתרחשויות הביטחוניות. 

תאגידים, חברות, קבוצות מאורגנות ועמותות נעזרים בשירותיהם של שדלנים כדי לקדם את ענייניהם מול נבחרי הציבור. לא כל פעילות שדלנית פוגעת בהכרח באינטרס הציבורי, אבל חשוב שהציבור יתן עליה את הדעת שכן ביכולתה להשפיע על ההחלטות המתקבלות בסופו של דבר בכנסת. 

ענף השדלנות בישראל ובעולם המערבי עשוי ללמד אותנו על סדר היום החקיקתי. ועם זאת, היכולת של הציבור להצביע על כך תלויה ישירות במידת השקיפות שהמדינה מחילה על פעילות הלובינג בפרלמנט ובמוסדות הציבור. למרבה הצער, בכל הקשור להשקפת פעילות שדלנית, החוק הישראלי מצומצם לעומת מקביליו במדינות מערביות רבות, לרבות ארה"ב. 

מהמידע שכן נגיש לנו עולה כי עשרות גורמים (בהם חברות ועמותות) הצטרפו למאגר הלקוחות של השדלנים בכנסת, מאז ראשית הלחימה. אף שהחוק הישראלי אינו מחייב אותם לפרט את הסיבה בגינה שכרו שדלנים, העיתוי הרגיש עשוי לתת לנו אינדיקציה מסוימת. 

מבין הגורמים ששכרו לאחרונה שירותי לובינג בכנסת, "שקוף" בחר לשפוך אור על שבעה, בהם התאחדות חברות לביטוח חיים, התאחדות קבלני כוח אדם המעסיקים עובדים זרים והחברה לפיתוח הגליל. 

התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניה

מאז המלחמה, הצטרפה ההתאחדות למרשם הלקוחות תחת חברת הלובינג "א. סטריט ייזום רגולציה וקשרי ממשל" שבבעלות הלוביסט עומר כרמי. 

כרמי נכח בישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיימה ב-14 בנובמבר, בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא. נושא הישיבה היה בחינת תשלום אגרות על העסקת עובדים זרים בכלל הענפים, בראי המלחמה. 

אף על פי ששדלנים נמנעים לרוב מלשאת דברים ואינם יושבים סביב השולחן המרכזי אלא מאחור, כרמי קיבל את זכות הדיבור. "יש היום 49 תאגידים שמשלמים אגרות עבור 17,000 עובדים בענף הבנייה", אמר. "אנחנו לא מדברים פה על בודדים, אלא על עשרות מיליונים בחודש של אגרות. כאן מדובר על כסף שיוצא לחינם, כיוון שבחודש אוקטובר התאגידים לא עבדו, נקודה, ובחודש נובמבר הם עובדים בצורה חלקית מאוד. בואו נזכיר שהדרום עדיין סגור וכן הלאה, ובערך 40% מהענף לא עובד; שהרשויות סגרו אתרים, גם במקומות שהם לא בדרום".

כרמי הזהיר כי לאור המצב, יש בענף חברות שהולכות לפשוט רגל. בגלל שמדובר בחברות המספקות את כוח האדם של ענף הבנייה, אמר כרמי, עשויה להיות לכך השפעה שלילית על ענף הבנייה בכלל, שיגרור גם פגיעה בכלכלה. 

איגוד חברות הביטוח בישראל (התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ) 

איגוד חברות הביטוח שכר את שירותי הלובינג של חברת גורן-עמיר. אף שאין בידינו מידע אודות המניע להעסקה, בתקשורת הכלכלית בישראל דנים במידת השפעתה של המלחמה על ענף הביטוחים, ובכלל זה ביטוח חיים. 

שבועיים אחרי הטבח, פורסם בעיתון גלובס כי חברת הביטוח הפניקס מגייסת 350 מיליון שקל. "הקבוצה מעריכה כי בתחום ביטוח חיים וחיסכון ארוך-טווח, עיקר החשיפה נובע מביטוחי ריסק (חיים), אובדן כושר עבודה ונכויות, ככל שיתגבשו תביעות בתחומים אלה", נכתב בידיעה. 

בפרסום נוסף בכלכליסט מצוטט סמנכ"ל הכספים של חברת הביטוח הראל, אריק פרץ. לדבריו פרץ, "בתחום הביטוח הכללי יש כיסוי על ידי המדינה במסגרת מס רכוש ולכן בהיבט הזה לחברות הביטוח לא אמורה להיות חשיפה משמעותית". עם זאת, לדבריו "בתחום ביטוח חיים יש נזקי מוות וכאן חברות הביטוח נושאות בחשיפה", מה שעשוי אולי להסביר את כניסת האיגוד לפעילות בכנסת באמצעות חברת לובינג חיצונית.

רגע של אמת זק"א – זיהוי קרבנות אסון (זק"א תל אביב) 

הארגון ההתנדבותי הצטרף למרשם הלקוחות תחת חברת השדלנות הוותיקה "גלעד יחסי ממשל ולובינג". בעיתוי הנוכחי, בקשתה של זק"א להיעזר בשירותי לובינג יכולה לנבוע מסיבות רבות.

אחת מהן היא הצעת חוק שהניח על שולחן הכנסת ח"כ משה פסל (הליכוד) ב-27 בנובמבר – "הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל)". מטרת הצעת החוק לתגמל את מתנדבי זק"א שפעלו במהלך המלחמה, כדי שלא ייפגעו כלכלית בעקבות עבודתם המאומצת, החריגה בהיקפה.

"מתנדבי זק"א לא הגיעו לזמן קצר והם לוקחים חלק משמעותי מאוד בעבודת הקודש למען עם ישראל ועובדים יחד עם צה"ל בצורה שותפת כך שמין הראוי שיזכו לתגמול על עבודתם החשובה והיעילה לצדם של חיילי צה"ל ומשרתי המילואים", נכתב בהצעת החוק.

החברה לפיתוח הגליל 

החברה לפיתוח הגליל היא תאגיד בבעלות 34 קיבוצים ומושב אחד בגליל העליון וצפון הגולן. החברה מייצגת אינטרסים של עשרות מעסיקים גדולים בגליל העליון, בהם משק אנרגיה, עוף הגליל, אבוקדו גל וגליל קירור. 

לאחרונה  שכרה החברה את שירותיה של חברת השדלנות "תקשורת יעל שביט", שבבעלות יעל שביט. יש להניח כי כניסת החברה למרשם נובעת מפינוי ישובים, התקפות חיזבאללה והנגזרות השונות של המצב הבטחוני המתוח בגבול הצפון מאז ה-7 באוקטובר.  

המטה למען נפגעי הטרור 

המטה שכר את שירותיה של השדלנית היידי מוזס, חברת מפלגת הליכוד שהתמודדה מספר פעמים על מקום ברשימת הליכוד לכנסת אולם לא נבחרה למקום ריאלי. מוזס מוכרת גם כפעילה חברתית למען זכויות נשים ולהט"ב. לאור פיגוע הטרור הרצחני בתולדות ישראל, האפשרויות לשכירת שירותיה של מוזס הן רבות.

בנתיבי אודי
עמותת "בנתיבי אודי" הוקמה לזכרו של סגן אודי אלגרבל, קצין קשר בחטיבת הצנחנים שנפל בלבנון ב-1994. בעקבות המלחמה, העמותה שכרה את שירותי השדלנות של "חברת ריפבליק", שבבעלות לירון הרשקוביץ' ומבשרת נבו. 

העמותה הוזכרה בתקשורת בסוף אוקטובר לאחר שחילקה מחשבים ניידים לילדי הדרום כדי להקל על לימודיהם והתמודדותם במלחמה. פרויקט הדגל של העמותה היא תוכנית "ניצנים", המקודמת בשיתוף אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל. התוכנית נועדה לטפח בני נוער מהפריפריה למצוינות ולשיבוץ בתפקידי עלית בצה"ל. 

בתוכניות העמותה לשנת 2023 מצוין כי הן כוללות הרחבה של תוכנית ניצנים לשילוב צעירים שהשתחררו בתעשיית ההיי-טק בדרום, והתרחבות "גרעיני אודי" למחוז דרום ומחוז מרכז. 

לפי אתר גיידסטאר, בשנת 2022 המחזור השנתי של העמותה עמד על כ-9 מיליון שקלים – מתוכם, 3.7 מיליון הגיעו מהקצבות המדינה.

נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ 

כפי שדיווחנו לאחרונה, מפעל נשר שכר שירותי לובינג אחרי שנים שלא היה מיוצג בכנסת על ידי שדלנים חיצוניים. שבועות ספורים לאחר פרוץ המלחמה, שכרו בנשר את שירותי חברת "הקבינט", שבבעלות חבר הכנסת לשעבר יואל חסון והשדלן צח בורוביץ'.

המפעל המזהם עומד בימים אלה בפני הליכי אכיפה מול המשרד להגנת הסביבה, לאחר שבחודשים האחרונים דווחו על עשרות תקלות שהתרחשו בתחומו, בעלי פוטנציאל להזיק לסביבה. עם זאת, לא מן הנמנע ששכירת שירותי לובינג בעיתוי הנוכחי נובעת גם מאינטרסים הקשורים למלחמה ולענף הבנייה בישראל.