ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

נתניהו התייצב סוף סוף מול העיתונאים, וסירב לקחת אחריות על המחדל הנורא

רק 22 יום אחרי טבח ה-7 באוקטובר התייצב ראש הממשלה לענות לשאלות עיתונאים • גם הפעם סירב לומר בפשטות כי הוא נושא באחריות למחדל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

עדיין מסרב לקחת אחריות. נתניהו במסיבת העיתונאים 28.10.23 (צילום: לע"מ)
עדיין מסרב לקחת אחריות. נתניהו במסיבת העיתונאים 28.10.23 (צילום: לע"מ)

ביום ה-22 למלחמת סוכות, התייצב לראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני כתבים וענה לשאלות. זאת לאחר שעד כה סירב לענות לשאלות, או להודות באחריותו למחדל חסר התקדים.

בעבר, בתקופת משבר הקורונה, כשנתניהו ניצל את החרדה הציבורית על מנת לשאת הצהרות סגורות לשאלות ולהעביר מסרים פוליטיים, הציבו לו שלושת ערוצי החדשות אולטימטום שאילץ אותו לקיים מסיבת עיתונאים. הפעם, סירבו עורכי חדשות 12 ו-13 להצטרף לארגון העיתונאים ולכאן 11 בדרישה לנתניהו כי יענה לשאלות, והוא נשא עד כה ארבע הצהרות, שגם אותן ניצל לצרכים פוליטיים.

אמנם, גם בסיומה של מסיבת העיתונאים שנתניהו נאלץ לקיים לבסוף, הוא לא הצהיר בפשטות כי הוא נוטל אחריות, אולם הפעם נאלץ לעשות זאת כשהוא הודף שאלות ישירות בנושא.

ההודעה על מסיבת העיתונאים שודרה תחילה בערוצי הטלוויזיה בסביבות שש ורבע בערב, ובשעה 18:24 נשלחה הודעה לכלל הכתבים. בהודעה נאמר כי נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ עתידים לקיים בשעה 20:30 מסיבת עיתונאים שתהיה פתוחה לכתב מדיני או צבאי אחד בלבד מכל מערכת.

מסיבת העיתונאים נפתחה ברבע לתשע בנאום בן 7 דקות של נתניהו בו הכריז על כניסת צה"ל לרצועת עזה, שהתרחשה אתמול. ראש הממשלה, שבמשך שנים ביסס את הקמפיין הפוליטי הבלתי-נפסק שלו על שיסוי של חלקי החברה הישראלית זה בזה, הדגיש בנאומו שוב ושוב את חשיבות האחדות. את הרצועה כינה "מחוז הרשע" ואת הפלסטינים "עמלק".

נתניהו נוהג לקרוא את נאומיו מדפים מודפסים בפונט גדול, כנראה בשל סירובו לחבוש משקפיים, אולם הפעם קרא את הנאום מפרומטר שהוצב מולו. ההצהרה נקטעה לרגע אחרי כחמש דקות, ככל הנראה בשל חוסר תיאום בקצב ההקרנה של הפרומטר שאילץ את נתניהו לפנות למפעיל בבקשה שיגלול את הטקסט.

לאחר הצהרת נתניהו נשא גלנט דברים במשך כשש וחצי דקות ולאחריו נאם גנץ כחמש וחצי דקות. שלושת האישים ויתרו על חליפות ועניבות ולבשו חולצות כפתורים שחורות, על מנת להפגין עממיות. בתום הנאומים החלו שאלות הכתבים.

"האם תוכל לומר במפורש שאתה מקבל את העובדה שגם לך יש אחריות על האסון שפקד אותנו?" היתה השאלה הראשונה שנשאל נתניהו, על ידי מוריה אסרף-וולברג, הכתבת המדינית של חדשות 13. נתניהו השיב כי אחרי המלחמה "כולם יצטרכו לתת תשובות וזה כולל אותי", אך לא היה מסוגל להוציא מפיו את המילה "אחריות".

אחרי שהשיב לשאלה הראשונה ירד נתניהו מהפודיום, אולי משום שקיווה שהשאלות הבאות יופנו לאחד מעמיתיו. הכתב המדיני של חדשות 12, ירון אברהם, ששאל את השאלה השנייה, הפנה גם אותה לנתניהו והכריח אותו לשוב ולחזור אל הפודיום.

"ברשותך אני אתעקש", פתח אברהם והקריא ציטוטים מדברים שאמר נתניהו עצמו בעבר, על כך שהאחריות על ביטחון המדינה מונחת על כתפיו ועל כתפי הממשלה. "מה השתנה אדוני, למה אתה לא יכול לומר את המובן מאליו כמי שעומד בראש המערכת, שכרום הסמכות – גם רום האחריות?", שאל אברהם.

נתניהו אמר רק "אני לא חוזר ממילה אחת שאמרתי, לא אז וגם לא עכשיו", ומיהר לחזור ולשבת על כיסאו רק על מנת לקום ממנו שוב כדי לענות לשאלה על הקרע שיצר בעם בשל הניסיון לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית ועל ההשלכה שהיתה לעסקת שליט, בה שיחרר נתניהו מחבלי חמאס בכירים כולל סינוואר. נתניהו ענה כי "הרפורמה המשפטית לא עומדת עכשיו על סדר היום" וטען "הסרנו את חילוקי הדעות בינינו", כשהוא מצביע על גלנט וגנץ.

שלוש פעמים התיישב נתניהו מחדש ושב וקם כדי לעלות לפודיום, עד שלבסוף נשאר מאחורי הפודיום וחיכה לשאלות מבלי לחזור למקומו. לבסוף נשאלה שאלה אחת שהופנתה גם לגלנט: "שר הביטחון, אתה אמרת בדברים שלך קודם שיש לך אמון מלא בכל הצמרת הביטחונית, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, וכמדומני לא הזכרת את ראש הממשלה. היו לא מעט דיווחים על מתיחות בינך ובין ראש הממשלה, מה טיב היחסים כרגע?".

למרבה האירוניה, כבר במשפט הראשון שאמר גלנט – "קודם כל דיברתי על מה שאני אחראי עליו" – נכללה המילה שנתניהו לא היה יכול להוציא מפיו. גלנט, לעומת זאת, לא היה מסוגל להוציא מפיו את המילים "יש לי אמון בראש הממשלה" ומצא את הדרך לסיים את תשובתו מבלי לומר במפורש את הדברים. בדף הפייסבוק של נתניהו קטעו את השידור באמצע תשובתו של גלנט.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק