ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הצעת חוק פרטית שנועדה לשפר את מצבם של המקלטים המשותפים, נתקעה מחודש ינואר בוועדת הפנים והסביבה, ולא קודמה. מדובר בהצעה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה, שהגישו ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שנועדה להעניק סמכויות לרשויות המקומיות לפקח ולפנות במידת הצורך ציוד ממקלטים משותפים בבניינים ובמפעלים, כדי לאפשר הגנה לתושבים ולעובדים. היא הוגשה לפני שנה וחצי, אך רק שנה לאחר הגשתה עברה בקריאה טרומית, מה שמאפשר תחילת דיונים מיידית, אלא שמאז לא התקיים דיון אחד.
בדיון שהתקיים במליאה לפני כחצי שנה, ח"כ אזולאי נשמע אופטימי והודה לחברו לסיעה, שר הפנים משה ארבל, שאמר שידאג לקדם את ההצעה בוועדת הפנים. "כשהגיעה אליו ההצעה הזאת, הוא מייד שחרר ואמר: 'אין שום בעיה, זו הצעה טובה'", אמר אזולאי. "זה יעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, לוועדת הפנים, ואני מבקש גם ממנו שיקדם את זה. זה חוק חשוב, חוק מציל חיים, ולא נצטרך לרוץ אחרי החוק הזה".
לפניית "שקוף", ציינו בוועדת הפנים כי "הייעוץ המשפטי של הוועדה בשיח מקצועי מול משרדי הממשלה והיא אמורה להגיע לדיון בוועדה בקרוב. לדברי הייעוץ המשפטי שלנו, רוב ההוראות המוצעות בהצעה כבר קיימות בחוק היום".
"היה דיון שנקבע ונדחה", אמר ל"שקוף" ח"כ פורר, מיוזמי החוק. "ההצעה אושרה במליאה, עוברה לוועדת הפנים, הם צריכים לקבוע דיון. המצב הנוכחי מראה עד כמה זה חשוב שמקלטים תמיד יהיו מוכנים".
במקביל, השבוע ביקר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בזירת נפילת הטיל בבת ים וציין בהודעה לתקשורת כי דוח חדש בנושא מעלה כי הפערים עדיין קיימים. "על פי דוח שהשלמנו לאחרונה בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, והטיוטה שלו כבר נמסרה לראש הממשלה, לפיקוד העורף ולשר לביטחון לאומי – הפערים משמעותיים ביותר: מיליוני אזרחים הנמצאים ללא מיגון, אי תקינות מקלטים ציבוריים, היעדר מיפוי האוכלוסייה שאין לה מרחב מוגן והיעדר היערכות למתן המענה לאזרחים משעה שהם נפגעים".
הצורך הדחוף במקלטים נגישים ותקינים עבור כל אזרח במדינה הפך לדחוף עוד יותר עם פרוץ המתקפה האיראנית, אך עלה לתודעת הציבור ומקבלי ההחלטות עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר. האירועים תפסו לא רק את המערכת המדינית והצבאית לא מוכנה, אלא גם את האזרחית. אזרחים רבים גילו ברגע האמת, עם האזעקה הראשונה, כי המקלט בבניין המשותף שבו הם גרים רחוק מלהיות שמיש או תקין. מקלטים רבים שימשו מחסנים, בחלקם התגוררו אנשים עם או בלי אישור, והם הפכו עם השנים ללא ראויים לשהייה, אפילו קצרה.
"הסתובבנו בשכונות והיינו בהלם", סיפר ל"שקוף" יונתן קישינובסקי, מיוזמי פרויקט "עיר מקלט" שפעל יחד עם מנכ"ל הבינוי והשיכון לשעבר, אביעד פרידמן, שהניע את ההליך לקידום החקיקה. "זו לקונה מאוד רצינית בחוק, הסתובבנו בשכונות והיינו בהלם. ברור היה שזה משהו שבלי פיקוח, בלי חקיקה בכנסת, זו תופעה שפשוט תחזור על עצמה".
"בחלק מהמקלטים מצאנו מאורות סמים ומספרות", מספר קישינובסקי, שניהל את הפעילות הארצית של המתנדבים. "הרבה מקלטים היו נעולים אחרי שאחד השכנים השתלט עליהם והפך אותו לנכס שלו או ליחידת השכרה".
קישינובסקי מוסיף כי זו הייתה "פדיחה רצינית שאנחנו מגיעים לאירוע כזה של מלחמה, תסריט שהוא לא איזו הפתעה גדולה, וזה המצב בשטח, זה לא הגיוני. הפרדוקס היה שהרבה פעמים אמרו 'יש ועד בית, הבניין אחראי', אבל בסוף כשאתה מסתובב בארץ, אז הרבה מאוד מהבניינים המשותפים האלה נמצאים בשכונות שגם ככה הן שכונות יותר חלשות מבחינה סוציו אקונומית".
הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים) מסדירה את האחריות לפיקוח על הרשויות המקומיות, כך שיוכלו לפקח על מקלטים משותפים ומקלטים במפעלים הנמצאים בשטחן, באמצעות תמריץ כלכלי – הן יוכלו להטיל קנסות על ועדי בניין או מפעלים אם יימצאו ליקויים שלא יתוקנו, והכסף ילך לרשויות.
בדברי ההסבר להצעה שכעת מתעכבת נכתב כי "הצעת חוק זו נועדה להסמיך את הרשות המקומית לערוך ביקורות במקלטים המצויים בשטח שיפוטה, וכן להורות על תיקון הליקויים שנמצאו. עוד מוצע לאפשר לרשות מקומית העורכת ביקורת כאמור בתקופה בה הוכרז על מצב מיוחד בעורף, להטיל קנס כספי במקרים בהם לא נשמעו להוראותיה בעניין תיקון הליקויים. הקנסות שייגבו ישולמו לקופת הרשות המקומית, כדי לתמרץ רשויות להגביר את האכיפה בתחום".
בניגוד למקלטים השכונתיים השייכים לרשויות המקומיות, ולכן אמורים להיות תחת פיקוח ותחזוקה שוטפת של הרשויות (גם במקרה זה התברר כי לא תמיד המקלטים היו שמישים), במקלטים בבניינים משותפים וגם במקומות העבודה מי שאמור להיות אחראי על כך הוא נציג מטעם המקום או ועד הבית.
לפי חוק הג"א (סעיף 19 ו'-4) וחוק המקרקעין, האחריות לתחזוקת המקלט המשותף בבניין ועל השמירה עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת, חלה על בעלי הדירות באמצעות ועד הבית. אם לא קיים ועד בית או במקרה שוועד הבית לא פועל למילוי תפקידו, באפשרות הדיירים לפנות למפקח על רישום המקרקעין כדי שימנה אדם חיצוני בתשלום לשמש כוועד בית, והתשלום יוטל על כל בעלי הדירות בבניין. בנוסף, חוק הג"א מקנה סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות המקומית, לעניין ההחזקה התקינה של המקלט המשותף בבניין מגורים.
אך בפועל נוצר ואקום. דוח מבקר המדינה משנת 2020, שעסק בהיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) – ביקורת מעקב, הציג נתונים משנת 2018, שלפיהם ליותר מרבע (28%) מהתושבים בישראל – 2.6 מיליון תושבים אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. מתוכם 50 אלף תושבים המתגוררים עד 9 ק"מ מגבול הצפון ו-231,650 תושבים המתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה. כמו כן, אף שעל המקלטים הציבוריים כאמור יש פיקוח מצד הרשויות המקומיות, נכון ל-2019 – בארץ 12,601 מקלטים ציבוריים, מתוכם 2,494 (20%) אינם כשירים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
