ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לוין ורוטמן מסרבים לגלות האם פורום קהלת מעורב בשינוי חוק עילת הסבירות

מידע שהתקבל ממשרד המשפטים חושף קשר הדוק במיוחד של בכירי הפורום השמרני עם השר. במשך חודשיים נפגש השר לוין 11 פעמים במהלך כחודשיים עם ד"ר אביעד בקשי ופרופ' משה קופל מהפורום. בינתיים, לוין ורוטמן מסרבים להשיב לשאלת "שקוף" אם הפורום מייעץ בימים אלה בשינוי בעילת הסבירות, המתקדם במהירות בכנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הקואליציה נחושה להעביר את החוק לצמצום עילת הסבירות כבר במושב הנוכחי של הכנסת, כאשר הצבעה בקריאה ראשונה עשויה להתקיים עוד השבוע. לפי דיווחים שונים, מדובר על נוסח שעבר שינויים בחודשים האחרונים בתהליך החקיקה, שבראשיתו היו מעורבים במידה ניכרת נציגי פורום קהלת. במענה לבקשת חוק חופש מידע, משרד המשפטים הוסיף לאחרונה מידע לגבי פגישות שר המשפטים, יריב לוין, עם נציגי פורום קהלת.

בחודש שעבר חשפנו כיצד בא לידי ביטוי הקשר ההדוק עם הפורום – מכון מחקר ימני הממומן על ידי מיליארדרים מארצות הברית. על פי תשובת משרד המשפטים, התקיימו רצף פגישות צפופות לקראת ההכרזה על הרפורמה ומיד לאחריה, בכללן התייעצויות על תגובת הציבור.

עתה אנו חושפים כי בתשובת המשך לבקשת חופש מידע של "שקוף", עולה כי בין 31 בינואר ו-6 במרץ 2023, נפגש השר לוין שש פעמים נוספות עם נציגי הפורום, כשארבע מהפגישות הנוספות היו עם ד"ר בקשי, בנושא שכונה "תיקונים בחוקי הרפורמה המשפטית", ועוד שתי פגישות עם פרופ' משה קופל בנושא "חקיקת הרפורמה המשפטית". הפגישות עם פרופ' קופל היו פרונטליות, אחת בלשכת השר בירושלים והשנייה בכנסת, ועם ד"ר בקשי התקיימה "פגישת זום בכנסת", פגישה פרונטלית אחת בלשכת השר בתל אביב, ועוד שתי פגישות פרונטליות בכנסת. 

בכך מסתכם מספר הפגישות של השר עם פורום קהלת ב-11 פגישות בטווח זמנים של 66 ימים. תשע מהפגישות התקיימו עם ד"ר בקשי, ושתי פגישות עם פרופ' קופל. מאז ועד 1 ביוני לא התקיימו בין הצדדים פגישות נוספות. ב-28 במרץ החלו השיחות בבית הנשיא כניסיון קידום פשרה בין הקואליציה לאופוזיציה, ולאחר מכן הכנסת יצאה לפגרת החגים עד 30 באפריל. 

השאלה שנותרה פתוחה


לאור המעורבות העמוקה של מכון המחקר בקידום חוקי המהפכה המשפטית, עולה שאלה לגבי מעורבות אפשרית בימים אלה של הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות שמקדמים לוין ורוטמן. פנייה שלנו בנושא לח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נענתה בכך שאין בכוונת הלשכה להגיב בנושא. 

בשיחה עם ד"ר אביעד בקשי תגובתו הייתה "אני בן אדם פרטי, אין שום כוונה לחלוק איתכם את המידע. את המידע של נבחרי ציבור אתם מוזמנים לחלוק לפי חוק, כפי שאתם כבר עושים". 

מדוברות השר לוין טרם התקבלה כל התייחסות לשאלה לגבי מפגשיו לאחרונה עם פורום קהלת, למרות שאלות חוזרות ונשנות. 

מה חושבים בקהלת על הסבירות?

ממשלת נתניהו השישית מעוניינת לצמצם משמעותית את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור על סמך מה שבית המשפט מגדיר כ"חוסר סבירות קיצוני". סיבת עילת הסבירות עליה נשענת פסיקת שופטים, מגנה לרוב מפני החלטות שעשויות להיחשב כמושחתות, משוללות היגיון, או כאלה המפרות באופן קיצוני זכויות אדם. אחת הטענות שעלו בסיקור הנושא, היא שהמוטיבציה של ממשלת נתניהו בביטול עילת הסבירות נובעת מרצון להתיר את שובו של ח"כ אריה דרעי למשרת שר בממשלה, מהלך שנפסל על ידי בית המשפט העליון, כמו גם לקדם את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שכרגע לא ניתן לפטרה לאור עילת הסבירות. 

מייסד ויו"ר פורום קהלת, פרופ' משה קופל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בשנה האחרונה פורסמו חומרים שונים מטעם פורום קהלת בסוגיית עילת הסבירות. בספטמבר 2022 פורסם מסמך מדיניות של הפורום, תחת הכותרת "שפטת מרובה, לא שפטת: דוקטרינת השפיטות בבית המשפט העליון בישראל" שחיברו עו"ד אהרן גרבר ושירה סולו. בינואר 2023 פרסם הפורום מספר חומרי הסברה לגבי הסוגיה, ובהם סרטון המסביר את תפיסת עולמו לגבי עילת הסבירות, מאמר של פרופ' משה קופל במקור ראשון בשם "כשבודקים את השימוש המשפטי בעילת הסבירות, מגלים שהוא לא ממש סביר", ועוד מאמר במקור ראשון, הפעם מאת עו"ד אריאלה סגל, תחת הכותרת "הסירו דאגה, לבית המשפט יש מספיק בלמים על הממשלה גם בלי עילת הסבירות". 

ככלל, עמדת הפורום היא שבית המשפט העליון בישראל אימץ דוקטרינת סבירות חובקת כל, וכי יש לאסור את התערבות שופטי העליון בהחלטות המחוקק והממשל, לכל הפחות. לפני שבועיים דווח בישראל היום כי פורום קהלת סבור שניתן להתפשר על חלקים ברפורמה, על מנת להתחיל לעסוק בנושאים אחרים. לפי הפרסום תקודם ככל הנראה חקיקה לצמצום עילת הסבירות בנוסח דומה לחקיקה שהציע השופט נעם סולברג,  לפיה עילת הסבירות תבוטל בכל הנוגע להחלטות ממשלה וועדות השרים. כלומר בית המשפט העליון לא יוכל לפסול החלטות או חקיקה על סמך עילת הסבירות, כפי שמתקיים כיום, בכלל זה החלטת ממשלה על מינויו מחדש לשר של ח"כ אריה דרעי".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

  1. נו, באמת! ממומן על ידי מליארדרים מארה"ב. הצחקתם אותי. מי מממן את כל המחאות, הפרסומים הדגלים הזמבורות וכו'? מישהו בדק את זה? למיטב ידיעתי זה ממומן על ידי מדינות זרות ביניהן גרמניה, דבר שחמור שבעתיים. מדוע זה לגיטימי ופורום קהלת לא לגיטמי? יושבים שם פרופסורים ודוקטורים מכובדים מאד. מה הבעיה בזה שמתייעצים איתם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק