מינויים מושחתים ושיבוש בחירות: מה עלול לקרות בלי עילת הסבירות?

כיצד ייראה השלטון בישראל אחרי שתצומצם עילת הסבירות, בהצעת החוק שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מקדם כעת? איך אנחנו האזרחים נרגיש את השינוי? ועדת החוקה החלה השבוע לדון ברכיב משמעותי מחבילת החקיקה לשינוי מבנה המשטר בישראל, כאשר לא מעט תשובות מדאיגות עלו בדיונים.

נראה שהחשש הבוער ביותר הוא מפני מינויים בעייתיים, או אפילו מושחתים, של מקורבים לצלחת אשר אינם ראויים לתפקיד. מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, התופעה הקצינה וכוללת גם מינוי מורשעים – לכן החשש אינו היפותטי.

בדיון השבוע, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הדגים את הבעיה: "אם מפכ"ל המשטרה מבקש למנות לתפקיד בכיר במשטרה אדם שיש לו הרשעות בעבירות פליליות חמורות או עבירות משמעת בתחום טוהר המידות – הרי שביום שאחרי חקיקת החוק שלפנינו, לא תעמוד בפניו שום מגבלה לעשות כן". בהמשך הבהיר כי בממשלה המכהנת כמעט עשירית מהחלטות הממשלה שהתקבלו עד כה עסקו במינויים לתפקידים שונים. "הקושי המתואר נכון גם להחלטות על פיטוריהם של בעלי תפקידים בכירים", הוסיף.

ח"כ עידן רול (יש עתיד) התייחס לניסיון להצניח מקורב לראש הממשלה לאחד התפקידים החשובים ביותר: "כשראש הממשלה מנסה למנות את המקורב שלו, יוסי שלי, להיות הסטטיסטיקאי הראשי בלמ"ס בלי שום כישורים, ברור לכולנו לאן זה הולך", אמר בדיון. "אנחנו כבר כמעט חצי שנה של מינויים שהם כולם גבוליים או נטולי כל יסוד בסיסי לעסוק בתפקידים שהם אמורים להתמנות אליהם. אם הגרסה שלכם תעבור זה לא רק הצעד הראשון בהשחתת הדמוקרטיה – אנחנו נראה פה מדינה מנוונת ומושחתת עם אנשים שנמצאים שם רק בגלל שהם יודעים לתת הטבות למי שמינה אותם".

סוגייה נוספת שהעסיקה את חברי הכנסת בשני הדיונים שהתקיימו השבוע, היא פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. "האם אחרי שתחוקקו את החקיקה הזאת אתם תפטרו את היועצת המשפטית לממשלה? האם תזרמו עם השר בן גביר, ח"כ טלי גוטליב ואחרים שזו הכוונה שלהם?" שאלה ח"כ אפרת רייטן.

היא אמנם לא קיבלה תשובה, אך למחרת השאלה עלתה שוב, מפי ח"כ קארין אלהרר: "באיזו עילה היית פוסל מצב שבו ממשלה רוצה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה בלי סיבה מקצועית?" היו"ר המחליף של ועדת החוקה, יצחק פינדרוס, ענה בלי היסוס: "אם מונתה על ידי ממשלה אחרת, הייתי מפטר אותה", והוסיף כי ישראל היא "מדינה הזויה" שבה ראש ממשלה צריך לשאת התמודדות עם יועמ"שית שמונתה על ידי ה"אויב" שלו, כאשר הכוונה ליריב הפוליטי גדעון סער.

חור שחור בדמוקרטיה

משמעות הצעת החוק שתצמצם את עילת הסבירות היא ביטול סמכות בית המשפט לפסול החלטות של ראשי ממשלה, שרים ונבחרי ציבור, גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. ההצעה תחול על כל החלטה שהיא, לא רק בנושאים של מדיניות אלא גם בנושאים מנהליים כמו למשל מינויים של בכירים לשירות הציבורי או ברשויות המקומיות. 

במושב הקודם של הכנסת התקיימו דיונים על השימוש בעילת הסבירות, כאשר מי שהצדיקו את צמצומה טוענים כי בית המשפט עושה בה שימוש יתר לצורך התערבות בהחלטות שלטוניות, באופן שמפר את איזון הרשויות. לימון טען בדיון כי ההצעה אינה מנסה לעגן את הסבירות, להגדיר אותה או להתמודד עם המורכבות שלה, אלא שמשמעותה היחידה היא חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות. במילים אחרות, לדבריו רצונה של הממשלה להתפרק מכל ביקורת שהיא, מבלי אפילו לקבוע לעצמה מגבלות וסייגים. 

"מה שעומד על הפרק זה מתן 'אור ירוק' לממשלה, לראש הממשלה, לשריה ולנבחרי ציבור אחרים – ולהם בלבד – לקבל החלטות שרירותיות", הזהיר בחריפות. "עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי המשמעות של 'החור השחור' הנורמטיבי שייווצר היא פגיעה קשה בערכים בסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית".

פרט לנושא המינויים, גם סוגיית טוהר המידות סביב הבחירות עלתה כאפשרות ממשית לפגיעה בדמוקרטיה. "אם הממשלה תבקש למשל ערב בחירות להוריד מחירים של מוצרים בפיקוח ללא הצדקה מקצועית, אך ורק לצורך קמפיין הבחירות – ביום שאחרי חקיקת החוק שלפנינו, בית המשפט יתקשה לאכוף את דיני האיפוק והריסון החלים על פעולת הממשלה בתקופת הבחירות וחברי הממשלה יוכלו לעשות שימוש במשאבים הממשלתיים לצרכיים פוליטיים", הזהיר לימון. 

לבסוף, הבהיר כי קיימת סכנה גם בכל הנוגע להתנהלות השרים והימנעות מהפעלת סמכות: "אם שר יחליט להימנע לאורך זמן מהפעלת סמכותו, למשל להימנע באופן מכוון מהתקנת תקנות מסוימות או ממינוי בעלי תפקידים ובוחר להשאיר יחידות ממשלתיות ללא מי שיעמוד בראשן באופן שגורם לשיתוק הפעולה הממשלתית, עילת הסבירות היא זו שמאפשרת התערבות שיפוטית בכך. "הדוגמאות שהבאתי אינן תיאורטיות", סיכם. "בשנים האחרונות נתקלנו באירועים שכאלה בכל תחומי עבודת הממשלה, והם גם לא מייחדים ממשלה מסויימת".

"הדוגמאות שהבאתי אינן תיאורטיות. בשנים האחרונות נתקלנו באירועים שכאלה בכל תחומי עבודת הממשלה, והם גם לא מייחדים ממשלה מסויימת"

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

אולם גם לאחר דבריו של לימון, לא נראה שיו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן השתכנע במיוחד: "כאשר המשנה ליועמ"ש אומר שלטון החוק הוא מתכוון שהוא החוק", אמר. "כנראה הכול בעיני המתבונן, כי שמעתי את הדוגמאות הרבות ואמרתי לעצמי שכאשר מדובר בשלטון החוק, בהחלטות המנוגדות לחוק, אז אין צורך בסבירות כי יש חוקיות. כאשר אנחנו אומרים שבית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלת הסבירות, פירוש שהפכנו את בית המשפט העליון לפוסק האחרון במינוי בכירים".

המיתוג המטעה: "מתווה מרוכך"

על אף שכבר בשבוע שעבר העבירה הקואליציה מסרים מצננים בערוצי התקשורת על כך שמדובר במתווה 'מרוכך' בהתאם להסכמות בבית הנשיא, ושראש הממשלה גם הוא סיפר רק בשבוע שעבר שבכוונתו לקדם תיקונים במערכת המשפט "באופן מדוד ואחראי בהתאם למנדט שקיבלנו לעשות תיקונים במערכת המשפט", הרי שככל שמדובר בעילת הסבירות, זהו בדיוק אותו הנוסח שרוטמן הגיש לוועדה אי שם ב-17 בינואר. 
הקואליציה מכנה את הנוסח לצמצום עילת הסבירות "מתווה סולברג" מאחר שהוא תואם לדוקטרינה שתמך בה בעבר שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.

סולברג סבר שעל בית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטות שהתקבלו על ידי הדרג הנבחר (ממשלה, שרים וראשי רשויות) ושיש להותיר את ההתערבות במקרים של החלטות המתקבלות רק על ידי הדרג המקצועי בשירות הציבורי, כדוגמת מכרזים, היתרים, רישיונות, אישורים ועוד. ואולם ספק אם סולברג נשאל על ידי הקואליציה האם הוא תומך בשאר החוקים שהקואליציה ניסתה להעביר בכנס האחרון, אלו העתידים לבוא בשנית בכנס הנוכחי.