ממשלת קהלת: מכון המחקר שמכתיב חוקים ולוחש לפוליטיקאים

כשאני כותב על נושא מסוים כעיתונאי – אני מחפש מומחים שיכולים להוסיף ערך או לשפוך אור על הסוגיה מזווית חדשה. לאחרונה קורה משהו מוזר: יותר ויותר מהמומחים האלו מגיעים אלי ישירות, עוד לפני שחיפשתי אותם. אם בעבר הזדמן לי לדבר עם חוקר קהלת בערך אחת לשנה, בחודשים החולפים יצא לי להתייעץ עם חוקר מטעמם בנוגע למעמד היועמ"ש ועם חוקר אחר על צריכת סוכר מופרזת. עם חוקרת נוספת דיברתי על החיוב בהתקנת מערכות למניעת שכחת ילדים. בסוף שיחה עם חבר מועצה על הנוהל החדש לפרסום יומני שרים, התברר לי שהוא חוקר שלטון מקומי בפורום קהלת, וכך גם בקבוצת וואטאספ שמעניקה כלים לבכירי עמותות. נראה שלא משנה לאן אתה זורק אבן – חוקר קהלת יחכה שם, ויגיד לך איך לדעתו היית צריך לזרוק אותה.

לא מעט גופים ומכוני מחקר – מכל רחבי הקשת הפוליטית – משפיעים על הכנסת ועל חיינו בישראל. אבל בשנים האחרונות פורום קהלת עלה ליגה: פוליטיקאים בכירים מסתמכים על אנשיו ומקדמים תוכניות שנהגו בפורום. וזה קורה כבר לא רק במחקרים ומתחת לרדאר, אלא בייצוג של ממש: לאחרונה אפילו רה"מ בנימין נתניהו הסתייע בעו"ד פרטי שעובד במקביל בקהלת. מי הוא מכון המחקר שמצא את דרכו עמוק אל מסדרונות השלטון ולאן הוא מעוניין לנווט את מקבלי ההחלטות ואת התקשורת?

כלכלה ניאו ליברלית בארץ ישראל השלמה

באופן רשמי, קהלת מגדיר עצמו כמכון מחקר הפועל להבטחת "עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי". מממניו הם אמריקאים רפובליקאים תומכי טראמפ, שמרכזים מאמץ להצמיח הנהגה ימנית חדשה בישראל, שמשלבת בין ציונות דתית לגישה כלכלית ימנית ניאו ליברלית.

בשנים האחרונות הפורום צובר תאוצה: מיילים של הפורום מגיעים בתפוצה רחבה לכל משרדי הממשלה. שופטים מקבלים מהם סדרת מאמרים מדי שלושה חודשים. מאמרים פרי עטם מתפרסמים בכלי תקשורת מגוונים. הם ספק מורשה של משרד הביטחון במטרה להעביר בעתיד הרצאות. איילת שקד, נפתלי בנט, אמיר אוחנה וגדעון סער נעזרים באנשיהם ובמחקרים שלהם. אבל מבין הפוליטיקאים שמשתפים איתם פעולה באופן הדוק בשנים האחרונות בולט במיוחד ראש עיריית ירושלים לשעבר – ח"כ ניר ברקת מהליכוד.

ברקת וקהלת: העברות כספים עקלקלות

בנובמבר 2020 ברקת פרסם תוכנית אסטרטגית לפיתוח מפעל ההתנחלויות בשיתוף המכון. לא מדובר בנייר עמדה, אלא בפרויקט שאפתני שכלל מיפוי מקיף של הגדה המערבית ותכנון פרטני כיצד להגדיל את כמות היהודים בה מכמה מאות אלפים לשני מיליון עד לשנת 2048. 

על הפרויקט חתומים ראשי המועצות המקומיות בהתנחלויות והוא זכה לשם הרשמי "תוכנית ברקת", לצד כינויו כ"פרויקט פורטר" – על שם פרופסור מייקל פורטר – כלכלן מהרווארד וחסיד של נתניהו שפרס את חסותו על המיזם.

הכנתו של פרויקט תכנוני כזה עולה כסף. כמה כסף? לפי הדוח של קהלת ברשם העמותות, הפרויקט עלה במהלך 2019-2018 סכום של כ-3.2 מיליון שקלים.

ברקת סיפר בעבר לדה מרקר שהוא עצמו גייס לטובת מיזם "ישראל צומחת" של קהלת כמיליון דולר. ואכן, בדוח השנתי של קהלת מתואר המיזם, שעוסק בפיתוח נרחב הכולל גם את הפריפריה, תוכנית מחקר שיזם ברקת. אותם דוחות של קהלת גם חושפים שהתרומות המדווחות הייעודיות לפרויקט זה, היו נמוכות, לפחות בינתיים, מההוצאות.

חלק מהכסף עבר לקהלת באמצעות "הפדרציה הציונית דרום אפריקה" – על אף שיעדיה הם בכלל עידוד עליה וקליטה מאפריקה הדרומית ומתן פתרונות דיור מסובסדים.

זו אינה העובדה היחידה שמעוררת הרמת גבה: האם פוליטיקאי רשאי להזרים כסף לתוכנית שהוא עושה בה שימוש נרחב? לחברי כנסת מכהנים אסור לגייס תרומות עבור עצמם. נראה כי ברקת גייס כסף למכון מחקר כדי שיכתוב פרויקט שהוא חתום עליו, תוך שהוא מציג אותו ברחבי הארץ ומקבל סיקור בכלי התקשורת.

בפברואר 2020 ברקת גם הציג לנתניהו תוכנית כלכלית שנהגתה בקהלת. מיד לאחר מכן, מנכ"ל הפורום מאיר רובין כתב במאמר בגלובס כי התוכנית "של הליכוד" היא "מהלך פוליטי נועז" – תוכנית שקהלת כאמור בעצמה הגתה. בכנס של הפורום בפברואר 2020, באותו החודש שבו פורסם המאמר, ברקת אמר במפורש: "האמת היא שחלק גדול מהדברים שאני עושה, כל עבודת המטה, נעשית בשיתוף פעולה עם קהלת".

לחברי כנסת מכהנים אסור לגייס תרומות עבור עצמם. נראה כי ברקת גייס כסף למכון מחקר כדי שיכתוב פרויקט שהוא חתום עליו, תוך שהוא מציג אותו ברחבי הארץ ומקבל סיקור בכלי התקשורת

בד בבד, אחד משלושת הדירקטורים של אגודת "ידידי קהלת" בארה"ב – עמותה שהפונקציה המרכזית שלה הייתה הסתרת תורמי הענק הרפובליקאים של קהלת – הוא אמיר גולדמן. בדיקה בקורות חייו מגלה שעבד בעבר בקרן הון סיכון בבעלות האחים ברקת. 

מטעמו של ברקת נמסר בתגובה: "אני גאה בעבודה המשותפת עם פורום קהלת, על מנת לקדם תוכניות חשובות לטובת מדינת ישראל ואזרחיה וליצירת סדר יום לאומי, כלכלי וליברלי".

ואיך נשמעת שיחה פנימית בין ברקת לראשי קהלת? לחצו וקראו

וגם: העמותה ששימשה צינור כספים לקהלת מתנערת: "כבר לא עושים דברים כאלה"

מאיפה הכסף? תומכי טראמפ

את מכון קהלת מובילים היו"ר משה-מורי קופל והמנכ"ל מאיר רובין. הוא ממומן על ידי מיליארדרים יהודים אמריקאים שרק לאחרונה שמותיהם נחשפו על ידי נתנאל שמולוביץ' בתחקיר "הארץ" – ג'פרי יאס וארתור דנצ'יק. מדובר בתורמים הגדולים ביותר למפלגה הרפובליקאית, ולאגף הטראמפיסטי. הם תורמים במקביל לארגוני מחקר שמרניים וליברטריאנים, וככל הנראה אינם לבד: גורמים המעורים בפרטים טוענים שישנם תורמים נוספים מעבר למה שצוין בתחקיר. קהלת, שבעצמם תומכים נלהבים בשקיפות יש לומר, מסרבים בעקשנות לחשוף את התמונה המלאה בכל הקשור למקורות מימון שהם מקבלים.

קהלת ממומן על ידי ג'פרי יאס וארתור דנצ'יק – מיליארדרים יהודים אמריקאים, התורמים הגדולים ביותר למפלגה הרפובליקאית, ולאגף הטראמפיסטי. למכון ישנם תומכים נוספים – אך הוא מסרב לחשוף אותם

ב-2019 גייס הפורום לא פחות מ-23 מיליון שקלים. מקור התרומה היחיד מישראל – כ-720 אלף שקלים – הוא כאמור מטעם הפדרציה הציונית דרום אפריקה. היו"ר קופל, לפי הדוח שקהלת הגישה לרשם העמותות לגבי שנת 2019, משתכר כ-78 אלף שקלים בחודש.

בעמותה מקפידים למצות כל שקל. ב-2019 הם הוציאו כ-800 אלף שקלים מעבר להכנסות, אבל בזכות יתרות משנים קודמות שמרו על מאזן חיובי. רוב ההוצאות הן על שכר (9.5 מיליון שקלים) ומחקרים (כ-7 מיליון שקלים). במקביל הם מקפידים על פעילות במנעד רחב, לרבות הפקת מאמרים וסרטים (כמיליון שקלים בשנה) ואירועים וכנסים שהתקיימו בימים שלפני הקורונה (כחצי מיליון שקלים).

כיום מועסקים בקהלת כ-130 בני אדם. הם עובדים על עשרות פרויקטים גדולים ומאות פרויקטים קטנים. בזכות כוח האדם הזה, ח"כים שמבקשים מהם נייר עמדה לקראת דיון מסוים – עשויים לקבלו תוך יממה. כיאה למכון ליברטאני, לחוקרים אין התניות לגבי עבודה נוספת – חוזי ההעסקה הם עמוד בודד שמכיל רק מה שהחוק דורש. בנוסף, עבודת המכון כולה מתרחשת בענן, כך שפורום קהלת הותאם לעבודה מהבית – עוד לפני הקורונה. מפרוץ המגפה ועד היום לא נערכו אירועים פיזיים או נרשמו בפורום בידודים בגלל עניינים מקצועיים. זה סייע לפורום להמשיך לעבוד גם במהלך המגפה, ולייצר מסמכים ושיתופי פעולה בזמן שמכונים אחרים חישבו מסלול מחדש.

מחוק הלאום ועד לשכר הדירה

המשפט "מדהים מה אתה יכול להשיג אם לא אכפת לך מי מקבל את הקרדיט", שימש בעבר כמוטו לא רשמי בקהלת. אין לפורום צורך לייחצן את מהלכיו – משום שכבר יש לו תורמים מחויבים עם כיסים עמוקים. בשנים האחרונות אפשר להבחין בשינוי כיוון: עיון בפרוטוקולים של ועדות הכנסת מראה שאנשי קהלת מגיעים ליותר ויותר דיונים ועשרות ח"כים החלו לצטטם או להתייחס לנוכחותם. באוגוסט 2020, למשל, במהלך דיון סוער במליאה על פסקת ההתגברות, אמר שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן לאנשי "ימינה": "יש לכם פורום קהלת, שהוא נר לרגליכם – עושים כל מה שהוא אומר לכם".

בימינה מכירים את קהלת שנים ארוכות: כשאיילת שקד הייתה שרת משפטים כוחו של הפורום היה בשיא – מדי שבוע בדקה שקד מה עמדת המכון בנושאים השונים. שרן השכל וזאב אלקין מתקווה חדשה גם הם מקבלים מהם חומרים, כשהשכל צמחה בתוכנית מנהיגות של הפורום. חבר הכנסת לשעבר צביקה האוזר שימש עמית מחקר בכיר בקהלת. 

ויש לשמות האלו משמעות. אם את תושבת ישראל חייך כבר הושפעו מקהלת: חוקרי המכון סייעו לנסח חוקים כמו חוק הלאום וסיכלו שלל יוזמות חקיקה, כמו הפיקוח על שכר דירה. הם היו מעורבים בהקמת "אני שולמן" שמסייע לעצמאים, ומיזגו לתוכם את הפורום לחברה אזרחית בסוף 2018. 

"ישבתי עם המנכ"ל באמצע הלילה על תזכירי חוק"

"כשהקמנו את פורום המסים של 'אני שולמן' יחד עם דנה זטלאוי, חיפשתי עם מי להתייעץ ועם מי לפרסם מחקרי מדיניות. כך פגשתי את מאיר רובין מנכ"ל הפורום בנובמבר 2019", מספר אביר קארה (ימינה). חבר הכנסת לא חסך במחמאות: "רובין אחד האנשים החכמים במדינת ישראל, ויש לו לב ענק. ישבנו באמצע הלילה להשיב לתזכירי החוק שפרסם משרד האוצר ובזכותם יכולנו להגיב באופן מיידי לכל הצעת חוק וקריטריון הזוי שמנע מאנשים לקבל מענקים באותה תקופה".

קהלת שימשה ככל הנראה קרקע משותפת פורה בחיבור של קארה עם מפלגת ימינה: נפתלי בנט ואיילת שקד הם ידידים ותיקים של קהלת. 

קארה נעזר במחקרים של קהלת הנוגעים לעצמאים, לכלכלה חופשית ולמדיניות בתחומי חברה וכלכלה. "כבר בפברואר 2020 הם הביאו חוקרים מחו"ל בנושא הקורונה והבינו שקורה משהו גדול", הוא אומר. "אלו האנשים הכי חכמים שיש. עשינו יחד דברים למען הציבור לאורך הקורונה". כח"כ טרי, קארה מצלצל באופן תדיר למנכ"ל רובין עם שאלות וכותב עם החוקרים הצעות חוק. בין היתר הוא גיבש הצעה שמטרתה לאפשר לעצמאים להוציא תלוש משכורת ולקבל דמי אבטלה, והצעה נוספת להפחתת מיסוי על כלי רכב. הוא מתייעץ עם הכלכלנים שלהם בקביעות.

עם זאת, לדברי קארה, מסמכי המדיניות של קהלת אינם היחידים על שולחנו: הוא מתייעץ עם שלל חוקרים ומומחים נוספים כמו פרופ' מנואל טרכטנבגרג, ד"ר גל אלון ומרכז המידע והמחקר של הכנסת (הממ"מ), שתפקידו לספק מחקרים מקצועיים לצורך תהליך קבלת ההחלטות.

בפורום, כאמור, גם נלחמים למען שקיפות. לאחרונה למשל הם דרשו מהיועמ"ש לפרסם את נימוקיו לפעולותיו בזמן ממשלת מעבר וגבולות גזרתו – דבר שהוא מסרב לעשות אף שאנחנו חיים מממשלת מעבר אחת לשנייה. בסוגיה אחת, חשוב לציין, יש גם שיתוף פעולה בין "שקוף" לקהלת – דרישה לשקיפות באגודות העותמאניות.

מסייעים משפטית לאוחנה ולנתניהו

גם בתחום הייצוג המשפטי אנשי קהלת מחוברים לצמרת השלטון. מי שפתח את הסכר הוא כנראה השר אמיר אוחנה. זה קרה בפברואר 2020, אז הוא הקים בתפקידו כשר המשפטים ועדת בדיקה ממשלתית למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). עתירות הוגשו נגד העברת החלטה כזו על ידי ממשלת מעבר. גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגד להחלטת אוחנה – אך אז אוחנה עקף אותו ושכר לטובת ייצוגו בבית המשפט את עו"ד אביעד בן ציון בקשי מקהלת. משרד המשפטים, אנחנו מגלים כעת, שילם על כך לבקשי כ-21 אלף שקלים מהכיס הציבורי. 

לאחרונה נתניהו בכבודו ובעצמו לקח עו"ד חיצוני – אחרי שסירב למנות שר משפטים. הוא עקף את היועמ"ש ושכר את עו"ד דוד פטר, גם הוא מאנשי קהלת

יותר משנה חלפה, המהלך הוכשר, ולאחרונה נתניהו כאמור בכבודו ובעצמו לקח עו"ד חיצוני מאנשי המכון. זה קרה אחרי שנתניהו סירב למנות שר משפטים שיחליף את מי שהחליף את אוחנה. הוא העדיף להותיר את המשרד מנוטרל ונטול שר. כשהוגשה עתירה לחייב את הממשלה לדון בכך, נתניהו עקף בעצמו את היועמ"ש שחשב הפוך ממנו ושכר את עו"ד דוד פטר שנבחר לייצג את ראש ממשלת ישראל בבג"ץ, שוב על חשבוננו.

עו"ד פטר הוא חוקר בפורום קהלת, ועו"ד בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית שלהם. שניהם, יש לציין, ייצגו את הממשלה בכובעם הפרטי. ועדיין, אנשי הפורום ורעיונותיו נוכחים יותר ויותר במסדרונות השלטון, ונראה שתפיסת העולם של הפורום מסונכרנת מאי פעם עם אנשים במוקדי קבלת ההחלטות.

מהצד השני: עתירות נגד הממשלה

הייצוג המשפטי, יש לציין, לא מתרחש רק מול בג"ץ. בספטמבר ביקש השר אוחנה להכניס לישיבת הממשלה עורכי דין מקהלת, בעוד שאפילו לח"כים אסור להיכנס בדלת. אלו ביקשו להציג חוות דעת משפטית שונה משל היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה בסמכות רה"מ להגביל את ההפגנות נגדו. מנדלבליט עצמו התרעם וכתב: "לא יעלה על הדעת כי שר יביא עמו לישיבת הממשלה מומחה צבאי חיצוני, שיחליף את עמדת הרמטכ"ל או ראש השב"כ, או שיביא לישיבה מומחה משטרתי חיצוני שיחליף את עמדת המפכ"ל, או רואה חשבון חיצוני שיחליף את עמדת החשב הכללי".

מנגד, בקהלת לא חוששים לעתור לבית המשפט נגד הממשלה כדי לקדם את מדיניותם. יחד עם גוף הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" הגישו קהלת למשל עתירה נגד "חוק יסוד משק החלב". "השר חייב לקבוע את היקף הייצור לפי הביקוש לשומן וחלבון שמייצרים מחלב – הגבוה מביניהם. בפועל הוא קובע את זה לפי הנמוך מביניהם", מסביר מנכ"ל"האינטרס שלנו" אלעד מלכא. "אחרת המחלבות והרפתנים הפסידו כסף". מלכא וקהלת מעוניינים להגדיל את היקף הייצור המקומי, והמדינה צפויה להשיב לעתירה בחודש הקרוב. 

"בכל מה שקשור לסחר חופשי אנחנו חושבים דומה, וגם ביחס לארגוני עובדים", משתף מלכא. "אנחנו לא מנסים לייצר ידע חדש, אלא מסתמכים על ידע קיים, ולכן מסתכלים על מכוני מחקר כמו צדק פיננסי, המכון של דרור שטרום וגם קהלת. הם מגובים בנתונים ויש שכל ישר. כשאני מחפש ניתוח מדויק יש להם מה להציע".

היריבים: דרכנו והמכון הישראלי לדמוקרטיה

הרקע לפעילות הגופים הללו, ביניהם קהלת, הוא בין היתר העידן החדש בו פוליטיקאים מתמקדים בלהיבחר לכנסת. "תחשוב על חיים של פוליטיקאי מודרני – כל היום בטוויטר ובאולפנים", מסביר ש"י אגמון, משפטן ודוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוקספורד, וגם עמית מחקר ב"מולד" – מכון מחקר עצמאי שנמצא ממש מהעבר השני של המתרס ומכונה ע"י קהלת כארגון "שמאל קיצוני".

"אין לפוליטיקאי זמן לפתח רעיונות ולגבש אידיאולוגיה", ממשיך אגמון. "בעבר היו מוסדות פנים מפלגתיים שחשבו על סוגיות, אבל זה הולך ומופרט למכוני מחקר שהפכו לעמוד השדרה הרעיוני של המחנות השונים. ההתפתחות המשמעותית הייתה עם הניאו-קונסרבטיבים בשנות ה-80 בארה"ב. לא מפתיע שהצעות כמו חוק הלאום ומדיניות ליברטריאנית זה הכיוון שהימין בישראל הולך אליו, פשוט כי יש אנשים אידיאולוגיים שמשלמים להם לחשוב ולכתוב".

"לא מפתיע שהצעות כמו חוק הלאום ומדיניות ליברטריאנית זה הכיוון שהימין בישראל הולך אליו, פשוט כי יש אנשים אידיאולוגיים שמשלמים להם לחשוב ולכתוב"

שי אגמון, משפטן, דוקטורנט לפילוסופיה ועמית מחקר ב"מולד"

ללא קשר לאידיאולוגיה הימנית – לדברי אגמון התפקיד של קהלת הוא לייצר ארגון אחד בתוך מארג של ארגונים פוליטיים חוץ מפלגתיים. אגמון מדגיש שלא מדובר בחברה אזרחית, אלא בתשתית הפוליטית של מחנה הימין. לדבריו אותה תשתית מורכבת משלוש שכבות שהראשונה שבהן היא ייצור רעיונות, באמצעות קהלת, סמינרים של קרן תקווה והוצאת כתבי עת דוגמת השילוח. זה ממשיך להכשרת דור המנהיגות הבא בפוליטיקה על ידי ארגונים חוץ מפלגתיים, ועטוף באמצעי הפצה כמו ישראל היום וערוץ 20.

"זה ארגון שמתמחה בדבר אחד – הסתרה", אומר ערן ניסן, סמנכ"ל "מחזקים", עמותת אקטיביזם דיגיטלי הנאבקת למען ערכי השמאל. "הם הסתירו בקנאות את המיליארדרים הליברטריאנים שמממנים אותם, ג'פרי יאס וארתור דנצ'יק, והם מסתירים את ההתערבות העמוקה שלהם בדיונים והצבעות בכנסת. עכשיו נחשף, לכאורה, שהם משמשים גם כצינור כספים של הפוליטיקאי העשיר בישראל, ניר ברקת, וכותבים לו תוכניות עבודה בהתאם לבקשתו. קהלת פועלים במחשכים והגיע הזמן לגרור את הפעילות שלהם למרכז השיח הציבורי".

בישראל נראה שאין ארגונים מהצד השני שמרכזים עוצמה ונוחלים הצלחות בסדר גודל דומה. היחיד שאולי מתקרב לקהלת בעולם מכוני המחקר הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה שתקציבו ב-2019 אמנם עומד על כמעט 40 מיליון שקלים (32 מיליון מתוכם מקורם בתרומות מחו"ל), אך הוא בכלל תופס עצמו כא-מפלגתי. המכון, שבראשו עומד יוחנן פלסנר – ח"כ לשעבר מקדימה, מחזיק חמישה מרכזי מחקר, מנהל קמפיינים מגוונים ומצליח לקדם רעיונות בכנסת. ב-2019 אנשי המכון קיימו 178 פגישות עם גורמי ממשל והופיעו 1,195 פעם בתקשורת. ועדיין, נראה שהשפעת כל אלו בשנים האחרונות הייתה מזערית לעומת שינויי המציאות שהובילו בקהלת. 

מכון מולד הוא אולי הדוגמה היחידה בשמאל הישראלי שמתקרב לקהלת, אך תקציבו עומד על עשירית והשפעתו בהתאם. ארגון צומח אחר הוא "דרכנו" שמתכוון להפעיל מחלקת לובי, כבר ייסד כלי תקשורת (דמוקרTV), וב-2019 הכנסותיו הסתכמו בכ-15 מיליון שקל, שני שליש מתוכם הגיעו כתרומות מחו"ל. 

בנוסף ניתן למנות את הבלוק הדמוקרטי – ארגון שעורך תחקירים על גופי הימין ותקציבו עומד על כמה מאות אלפי שקלים. הארגון עמד מאחורי חשיפת שמות תורמי קהלת בתחקיר הארץ. נגד טענות כי הם אינם שקופים בעצמם, הסכימו בבלוק לחשוף לבקשת "שקוף" את מקורות המימון; ב-2019 היו שני תורמים: הקרן החדשה והפורום לשלום במזרח התיכון. ב-2020 הצטרפו גם our generation speaks ו"תורמת פרטית בסכום נמוך יחסית".

***

מפורום קהלת נמסר בתגובה: "תודה על העלאת המודעות לפעילותנו".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "העסקת עו"ד בקשי נתבקשה לצורך סיוע למשרד עו"ד רון שפירא בייצוג הממשלה ומתן תגובות מטעמה בעתירות 1205/20 ו-1182/20 שהוגשו לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה מיום 09.02.2020 בדבר הקמתה של ועדת בדיקה ממשלתית מכוח סעיף 8 א לחוק הממשלה התשס"א-2001, לבירור התנהלות המחלקה לחקירת שוטרים".

בנוגע לתשלום ממשרד המשפטים, עו"ד בקשי מסר בתגובה: "מדובר בשכר עבור עבודתי במסגרת ייצוג המדינה בבג"ץ בנושא ועדת מח"ש יחד עם פרופ' רון שפירא לפי התעריף שנקבע במשרד המשפטים, על פי נהליו, לעבודה כזו. ביצעתי את העבודה כעורך דין פרטי ללא קשר לעבודותיי כשכיר בפורום קהלת, אוניברסיטת בר אילן והקריה האקדמית אונו". שאלתי את עו"ד בקשי גם מה דעתו על כך שלגוף בו הוא עובד – גוף פרטי – יש כוח עצום בקביעת מדיניות. בקשי: "בעיני, ההנחה המסתתרת בשאלתך, שלפיה יש להפלות אדם בקבלת עבודה אחת לאור עבודתו בעבודה אחרת סותרת מושגי יסוד של זכויות אדם לשוויון, לאוטונומיה ולחופש עיסוק".