ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בשעה ששמו הוזכר בחדר ועדת הפנים, ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הסתובב במסדרון הסמוך, טרוד בנושאים אחרים. מעט לאחר מכן גילה כי הנוכחים בדיון ניסו להבין האם שמו עדיין מתנוסס על הצעת חוק אחת, שהחלה לעורר אימה בקרב חברי המשכן, עד כדי כך שהסירו את שמם ממנה בזה אחר זה. כשגילה את הפולמוס שהתנהל אודותיו, מיהר לברר את התקלה ולוודא שגם שמו אינו מוכתם בדיו החקיקה שרבים נמלטו ממנה.
מדובר בהצעה של חבר מפלגתו מהליכוד, ח"כ עמית הלוי, שאם תעבור היא עשויה לסדר את ראשות עיריית טבריה לפוליטיקאי המקורב לאריה דרעי, בועז יוסף. כלומר, הצעה פרסונלית שמכופפת את שיטת החקיקה בישראל לתועלת של אדם אחד. יוסף משמש כיום ראש ועדה קרואה, כלומר ראש עיר זמני שמונה באמצעות שר הפנים ולא נבחר על ידי הציבור. על פי חוק מ-2008 הוא אינו יכול להתמודד לראשות העירייה בבחירות הסמוכות לכהונתו הזמנית. את האיסור הזה מנסה לבטל כעת ח"כ הלוי, חרף ביקורות שמוטחות מכל עבר – ואף אזהרות שנשמעו בנוגע לפתיחת חקירה בגין שחיתות הנוגעת לנושא.
אבל לח"כ הלוי, כל אלו לא הפריעו. בדיון שהתקיים ביום שלישי השבוע, הוא חזר על עצמו כמו מקריא מדף מסרים: "מדינת ישראל היא מדינה חופשית ואנו בבחירות חופשיות. הצעת החוק באה לאפשר את מקסימום החופש לתושבים לבחור במי שהם רוצים".
לדיון הגיעו משלחת של מתנגדים לחקיקה: ארבעה מתמודדים לראשות עיריית טבריה, שלושה נציגים מארגונים ציבוריים שכתבו חוות דעת חמורות על ההצעה, שני נציגים מהייעוץ המשפטי של הממשלה שהעלו קשיים ושישה חברי כנסת מהאופוזיציה. הלוי כאמור, לא נראה מוטרד מהנוכחות הנכבדה. "אין לי עמדה לגבי מועמד כזה או אחר, יש לי עמדה נחרצת וכוונה שתושבי רשויות מקומיות שמונה להם יו"ר ועדה ממונה יבחרו את הטוב בעיניהם", אמר הלוי בדיון. בשביל להמחיש את עמדתו אף נעזר בדוגמה היפותטית: "אם הם רוצים לבחור בראובן, הם יבחרו בראובן".
"קוראים לו בועז", התערב ח"כ נאור שירי (יש עתיד). "החוק הזה הוא כללי ונוגע לכמה מועצות", השיב לו הלוי, "להגדיר אותו כחוק פרסונלי, חוץ מכל מיני רכילויות מרושעות שאין מקומן בשולחן הזה, זה לא נכון".
"אתה האיש למשימות מיוחדות, אתה האיש לחוקי שחיתות", התפרצה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) לדבריו בכעס. לזימי הזכירה להלוי את הצעת חוק המתנות שהגיש בכנס שעבר ושנועדה לאפשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל את כספי התרומות שגייס עבורו ינון מגל למימון הוצאותיו המשפטיות, הצעה שלבסוף נגנזה. "אתם משכתם את חוק המתנות כי גיליתם שהוא חוק מביך, כי לא היה איך להכשיר חוק כזה".
"אני בז לך על כל הצעות החוק שאתה מביא", קרא ח"כ שירי. "גם בחוק המתנות הסברת לנו שמדובר בתיקון של אי שוויון. גם על חוק המתנות טענת שהוא לא פרסונלי, ולא אמור להכשיר מתנות לראש הממשלה?"
"טלי גוטליב אמרה שיש תלונה שהוגשה ללהב 443", הזכיר ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי). "אם יש חשש לתהליכים פסולים ואינטרסים זרים אנחנו חייבים לדעת לפני שאנחנו ממשיכים עם הצעת החוק הזאת", התריע. ח"כ הלוי התעקש: "אני עומד מאחורי דבריי – דרעי לא פנה אליי מעולם אף איש מש"ס לא פנה אלי".
פייק חסר אחריות: הסקר המסתורי
בחלקים גדולים של הדיון הלוי כלל לא נכח, הוא יצא מהדיון לאחר דברי הפתיחה של כמה ח"כים מהקואליציה וחזר לקראת סופו. רון קובי, ראש עיריית טבריה לשעבר שהודח בידי שר הפנים דאז, אריה דרעי, ניצל את חזרתו של הלוי לוועדה והפנה אליו שאלה: "אמרת בעבר שראית סקרים ושהיו עצומות שבהן ראית שבועז יוסף מוביל, וזה נתן לך הרגשה טובה שצריך לחוקק את החוק כי זה בשביל התושבים. אתה יכול לספר איפה ראית את הדבר הזה?".
"אני ציינתי שפנו אליי פעמיים מהמטה של אחת מהמועמדות ואמרו לי שאם תושבי טבריה יוכלו לבחור כאוות נפשם, הרי שהמועמד הקייים שמכהן היום יזכה ב-70% או 75% מהקולות. אמרתי להם ישמעו אוזנכם מה שפיכם מדבר, אם אתם טוענים ש-70% מתושבי טבריה רוצים אדם מסויים, אנחנו נמנע מהם?".
"אתה ראית את הסקר?", נשאל ח"כ הלוי.
"לא אמרתי סקר, אמרתי שפנו אליי מטעם מועמדת", אמר.
"איזה מועמדת? אני המועמדת היחידה ומעולם לא פניתי אליך זה פשוט לא נכון!" הזדעקה שני אילוז, מתמודדת נוספת לראשות עיריית טבריה.
"הוא אמר שפנו אליו מהמטה, אבל המועמדת מכחישה, יש פה בעיה", התערב ח"כ שירי.
"עוד לא פתחתי מטה בכלל", הבהירה אילוז.
"אני יכול להגיד לך אחר כך מי זאת", זרק הלוי, אולם גם לאחר הדיון לא מסר את זהות אותה מועמדת ולא הציג ראיות תומכות.
ח"כ הלוי התבקש בעבר על ידי "שקוף" להעביר אליו סקרים או עצומות למען בועז יוסף שעליהם התבסס בהצעת החוק אולם הבקשה העלתה חרס. עד עתה לא ברור כיצד הוא מבסס את הצדקת הצעת החוק הפרסונלית בכך ש-70% מתושבים של טבריה מעוניינים בה. מבדיקה שערכנו מצאנו שתי יוזמות של עצומות מקומיות שמסתובבות בטבריה: האחת שנפתחה בשישי במאי האחרון לטובת הבעת תמיכה בבועז יוסף ובה הצביעו 211 אנשים, והשניה שנפתחה יום למחרת נגד בועז יוסף ולה הצביעו 702 אנשים.
אין זה אומר בהכרח שיש בסקרים אלו לשקף את המצב הנתון בטבריה, אך גם לא נמצא הקונצנזוס שעמית הלוי טוען לגביו. ההשערה שישנם לפחות 70% של תושבים שמעוניינים בבועז יוסף מעולם לא הוכחה על ידי הלוי, שממשיך לטעון שהצעת החוק שהוא מחוקק היא למען התושבים.
חווות דעת מקצועיות חמורות
הגורמים המקצועיים התקשו להסתיר את הסתייגותם מההצעה. נציגת משרד הפנים הבהירה בדיון כי בלשכה המשפטית עלו קשיים לגבי הצעת החוק שהושמעו גם לשר הפנים, משה ארבל, ולכן השר החליט להשאיר את ההחלטה למחוקק. מהייעוץ המשפטי במשרד המשפטים נטען כי "הדיון מתקיים בצורה כזאת שלא כפי שראוי שיתקיים, שלא במנותק ממערכת בחירות ואינטרסים מידיים". גם היועץ המשפטי של ועדת הכנסת הבהיר: "יש פה קושי פרסונלי. עובדה שלדיון הזה הגיעו אנשים ממקום אחד מסוים, וגם מהדברים של המציע בעצמו עלה שמדובר בעיר מסוימת".
לקראת הדיון שלחו גם נציגי החברה האזרחית אזהרות חריפות. נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה העבירו חוות דעת שמבקרת את השפעתה של ההצעה, מעבר למימד הפרסונלי שבה. "שר הפנים יוכל להשפיע במידה לא מבוטלת על הבחירות המקומיות, ובעיקר על הבחירות לראש הרשות, דרך 'הצנחת' מועמד שהוא תומך בו כיושב ראש לוועדה הממונה, מתוך כוונה שהוא יתמודד עם סיום תפקיד הוועדה על תפקיד ראש הרשות", פסקו.
לחוות דעת זאת הצטרפה חוות דעת של התנועה לטוהר המידות, שבה נכתב: "אנו קוראים לכם שלא לפעול בניגוד לדין" והזהירו מפני פגיעה בעצמאות השלטון המקומי. לדבריהם, ההצעה תעניק יתרון בלתי הוגן לאותו פקיד ש"הוצנח" מול מתמודדים אחרים לראשות העיר בבחירות הקרובות, מבלי שנבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי התושבים לפני.
גם נציג התנועה לאיכות השלטון, תומר נאור הזהיר בדיון: "אני לא מחדש לאף אחד: הרשויות המקומיות הפכו לחצר האחורית המוזנחת של ישראל, שיש בה כר פורה לשחיתות שלטונית, למעשים שיש בהם פגיעה בניהול התקין. החקיקה נועדה להיטיב עם אדם אחד, פוגעת באמון הציבור וצריך לעצור אותה".
אולם חוות הדעת החמורות, התנגדות הגורמים המקצועיים, ואף איומי המתמודדים לראשות העיר טבריה, לא הסיטו את ח"כ הלוי מיעדו. זה לא השפיע גם לא על יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שבאותו הערב הועדה שבראשותו בישרה לחבריה שייערכו לקראת הצבעות על הצעת החוק כבר בדיון הבא.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
אבל למה צריך להגן על הציבור מהציבור? למה לפסול מועמד להתמודד רק כי הוא כבר מחזיק בתפקיד? מה בעיני המתנגדים ההבדל בין זה לבין לאסור על ח"כ או על ראש עיר מכהן להתמודד כי יש להם יתרון לא הוגן של מוכרות ו"תרומה לעיר"