הקואליציה פרצה את הסכר, והחקיקה הפרסונלית מאיימת לזלוג לבחירות לרשויות המקומיות

אם חשבנו שבחסות המו"מ בבית הנשיא קיבלנו הפסקה מחקיקה פרסונלית, הרי שהתבדנו. אתמול (רביעי) הייתה צפויה לעלות להצבעה במליאה הצעת חוק שהניח ח"כ עמית הלוי (ליכוד) כבר באמצע חודש מאי, שתסלול את הדרך לבועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה של טבריה (ראש עיר שמונה באמצעות שר הפנים ולא נבחר על ידי הציבור), להתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות כבר באוקטובר הקרוב. זאת בניגוד לחוק משנת 2008, שמגביל בעלי תפקידים בכירים שמונו לחברי ועדה קרואה או לראשיה מלהתמודד בבחירות לרשויות המקומיות הראשונות שלאחר מילוי תפקידם. 

ועדה קרואה היא ועדה המורכבת מאנשים שמינה שר הפנים כדי למלא את תפקידם של ראש העיר ומועצת העיר, למשל במקרה שהעיר נמצאת בתחילת הקמתה או כאשר נמצא שהשלטון המקומי שנבחר לא מילא תפקידו כראוי. מדובר בצעד דרסטי שפוגע בבחירה הדמוקרטית של תושבי המקום ונעשה כפתרון זמני במקרים חריגים. במקרה שלנו, בועז יוסף, איש משרד הפנים ולשעבר מנהל מחוז, מונה בשנת 2019 לראש הוועדה הקרואה ע"י השר דאז, אריה דרעי. זאת לאחר שרון קובי, ראש עיריית טבריה לשעבר, הודח כשלא הצליח להעביר את התקציב.  

לפי החוק כיום, כל חבר ועדה קרואה, כמו יוסף, לא יוכל להתמודד לבחירות המקומיות העתידיות שייערכו בעיר טבריה, זאת על מנת למנוע ממנו לזכות ביתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים, כאשר הוא ממלא תפקיד מפתח ברשות המקומית מבלי שנבחר לכך קודם לכן באופן דמוקרטי. שיקול נוסף להגבלה הקיימת הוא להבטיח שמי שימונה לראש ועדה קרואה, ימלא את מטרת תפקידו – הבראת העיר, מבלי לקחת בחשבון שיקולים פוליטיים עתידיים. 

הצעת החוק של הלוי אם כן, תאפשר ליוסף, שהוצנח לתפקיד ראש הרשות, ושמתעתד להתמודד לאותו התפקיד בדיוק, ללא לקיחת פסק זמן לתקופת צינון, לקבל עדיפות בזכות בחירתו ע"י השר דרעי. בהקשר שלנו, החיבור ליו"ר ש"ס אריה דרעי, המורשע פעמיים ומוכר במאמציו להעביר בכנסת שני חוקים פרסונליים כדי להתמנות לשר וכן נסיונות מינויי מקורבים שונים לתפקידים בכירים – מעלה את החשש שמדובר בניסיון נוסף של מחטף. 

באופן די דומה למחטפים אחרים, כשהקואליציה רוצה להשתחרר ממגבלות החוק, היא פשוט משנה אותו, ויפה כנסת אחת קודם. וכך נבחר ח"כ הלוי להגיש הצעת חוק פרסונלית בשנית: בכנס הקודם הגיש הצעת חוק שערורייתית בשם חוק המתנות, שמטרתה הייתה לאפשר לעובדי ציבור ובכלל זה נבחרי ציבור, לקבל תרומות כספיות למימון הליכים משפטיים ורפואיים. ח"כ הלוי סבור עד היום שמדובר בהגנה על זכויות נבחרי הציבור לקבל תרומות כספיות כאחד האדם, אולם להצעת החוק היה לינק ישיר לאינטרס של בנימין נתניהו, שבזכותו יתאפשר לו לקבל את כספי התרומות שגייס עבורו ינון מגל למימון הוצאותיו המשפטיות. 

משיחה עם ח"כ הלוי נדמה שהוא כלל לא מבין על מה המהומה. מבחינתו ההצעה שלו מגנה על הזכות לבחור ולהיבחר של תושבי העיר והמתמודדים, ובכלל מהווה מיקסום והרחבה של העיקרון הדמוקרטי בבחירות המקומיות. הוא מבקש לאתגר הגדרות אינטאיטיביות כמו מה זה בכלל "חוק פרסונלי" ולטובת טיעוניו מביא נימוקים ממדעי המדינה. "בטבריה גרים 50 אלף אנשים, הזכויות שלהם לנהל את חייהם המקומיים, הם רוצים לממש את זכותם לבחור, זה מעט אנשים בעינייך?" 

אני מתייחסת בעיקר לזכות להיבחר של אותם פקידים שהוצנחו ע"י שרי פנים לתפקידים בכירים, כמה אנשים אתה מכיר שנזקקים לחוק כזה מלבד בועז?

"את חושבת שמי שמונה כראש עיר בטוח ייבחר בבחירות? לא בטוח שהחוק יעזור לו". 

עם הלוי לא צריך לחפש מתחת לסלע, הוא בעצמו מודה שהצעת החוק עלתה בסיור של ועדת הפנים של הכנסת בעיר בטבריה לפני כחודשיים הוא נתקל בסוגייה שהעלו בפניו התושבים וחיפש להם מזור. כך מגיעות הצעות חוק לעולם, מבהיר, ובכלל הוא לא המציא דבר חדש, שכן הצעת החוק מחזירה את המצב שהיה קיים לפני החוק שנכנס ב-2008. 

הוא מוכן להודות שיש בעייתיות בחוק, ושהיה מעוניין להכניס סייגים שונים, אולם הוא תולה את האשמה בייעוץ המשפטי לממשלה שהחליט להסיר את הסייגים שהציע. בינתיים, זאת לא תהיה הצעה ראשונה שלו או של הקואליציה שמוגשת מחוררת וסובלת מחוסר איזון קיצוני עד כדי גרימת נזק במזיד. 

גוטליב VS הלוי

להאשמות שהטיחה בו השבוע חברתו לסיעה ח"כ טלי גוטליב, כפי שפורסם ב-ynet, על כך ש"החוק מריח כמו חוק פרסונלי שעומדים מאחוריה כוחות שונים" הוא מתייחס בביטול: "אני לא מנהל שיחה עם מי שמתבטא בצורה גסה". אף שח"כ גוטליב הצהירה שלא תצביע על הצעת החוק, "שהפלא ופלא לא הוגשה ע"י נציג ש"ס, מעניין למה", הלוי מכחיש שדרעי או גורם מש"ס פנו אליו וביקשו ממנו לכתוב את החוק כדי לשכנע בצדקתה של ההצעה. הוא מוסיף שגם מהאופוזיציה יש חברי כנסת שתומכים ברעיון ונותן לדוגמא את שמותיהם של זאב אלקין ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) שבתחילת הדרך היו בעדה. 

לשכתו של ח"כ אלקין הכחישה קצרות: "ח״כ אלקין מעולם לא הביע תמיכה בחוק והוא מתנגד לו, יותר מכך- קיימת החלטה של כל סיעות האופוזיציה על התנגדות לחוק הזה". אולם ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אישר שבתחילת ניסוח ההצעה הוא תמך. הוא ביקש להסתכל על הסוגייה בצורה מורכבת, כאחד שכיהן כראש המועצה המקומית ירוחם. הוא מסביר שהצעת החוק עשויה להידרש בערים שבהן יש משבר מנהיגות שלטונית. 

"אין סיבה לעלות על בריקדות ולהגיד על בועז שלא יהיה ראש עיר רק כי אנחנו חושבים שהוא מקורב לדרעי. צריך להפריד בין המאבק באריה דרעי למאבק במי שהרזומה המקצועי שלו בסדר גמור. אני הילד שראה עירייה קורסת בגלל ראש עיר מושחת. ועיריות זקוקות למנהיגות טובה". אולם גם ח"כ מיכאל ביטון לא מתכוון להצביע בעד ההיצע במתכונתה הנוכחית, שכן הוא חושב שיש מקום לקבוע הגבלה על התמודדות ראש ועדה קרואה ולדרוש תקופת צינון לזמן של לפחות חצי שנה. בנוסף, לא ניתן בעיניו להחיל את ההצעה על הבחירות הנוכחיות בדיוק בגלל הבעיה הפרסונלית.  

ומה יעלה בגורל ההצעה? בניגוד לתכנון המקורי, היא לא עלתה השבוע להצבעה במליאה. הקולות במסדרונות הכנסת סבורים שמדובר היה בלחץ ציבורי והקואליציה נבהלה השבוע וניסתה למסמס אותה. ח"כ הלוי מנגד מספר שמדובר בכשל טכני ושההצעה צפויה לעלות ביום רביעי שבוע הבא. הוא מעדכן כי הנהלת הקואליציה כבר דנה בהצעה וקיבלה החלטה לתמוך בה פה אחד. 

הקונצנזוס שעליו הוא מדבר מקבל חיזוק בהצצה על הצעת החוק שעליה חתומים גם ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד), ח"כ ששון גואטה (ליכוד), ח"כ משה פסל (הליכוד), ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית), משה גפני (יהדות התורה) וח"כ אריאל קלנר (ליכוד).