ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"חוק דרעי 2" עבר בקריאה ראשונה – מגיש החוק כיוון את נאומו לבג"ץ

במטרה לדרוס את פסיקת בג"ץ ולהכשיר את מינוי אריה דרעי לשר - הצביעו אתמול 63 חברי כנסת מהקואליציה בעד החוק, שעבר בקריאה ראשונה. מגיש החוק, ח"כ אופיר כץ, טען כי התקיימו "דיונים רבים, שעות רבות" כדי להכין את הקרקע לעתירה שתגיע - אך בפועל התקיימו רק שישה דיונים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אריה דרעי צילום: יונתן זינדל פלאש 90

אחרי שישה דיונים בוועדה המיוחדת שהוקמה ל"חוק דרעי 2", שהתפרסו על שבועיים בלב), עבר אמש (שני) החוק במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 63 בעד ו-55 נגד, אחרי פיליבסטר של האופוזיציה. מטרת החוק היא לאפשר לעבריין המורשע, ח"כ אריה דרעי, לשוב ולכהן כשר בממשלת ישראל. 

מדובר בחוק שאינו קשור רשמית למהפכה המשפטית, אך גם הוא מעניק כוח עודף לשלטון. מטרתו לאפשר לממשלה להתגבר בפועל על פסק דין של בית המשפט העליון שפסל את מינוי דרעי. מעבר למקרה הפרסונלי, החוק מונע מבג"ץ להתערב במינויים ממשלתיים במקרים קיצוניים. אם יעבור, החוק עשוי להתגלגל שוב לפתחו של בג"ץ, שייאלץ לדון בו ואולי לפסול אותו – דבר שעלול להביא להתנגשות בין הרשויות בישראל.

את החוק הציג במליאה יו"ר ועדת "חוק דרעי 2", ח"כ אופיר כץ (הליכוד), מגיש החוק שעליו חתומים 35 מחברי הקואליציה. כץ כיוון את דבריו לפרוטוקול ולשופטי בג"ץ, שלבטח ידונו בעתירות שיוגשו נגד החוק, וטען כי עבדו על החוק "במשך דיונים רבים, שעות רבות". כאמור, במסגרת חקיקת הבזק של חוק היסוד, התקיימו עליו שישה דיונים בלבד שהתפרסו על שבועיים. 

"חבריי בוועדה יכולים להעיד שהקדשנו להצעת החוק הזו הרבה יותר תשומת לב והקפדה ולהצעות חוק אחרות, מתוך הבנה שמדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד, שנועדה לקיים תיקון לדורות, ולא לסיטואציה זמנית כזו או אחרת", אמר מי שהגיש את החוק המכונה "חוק דרעי 2", חוק היסוד הפרסונלי השני שמוגש למען יו"ר ש"ס.

"דיונים רבים" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"שמענו בוועדה כמובן את הערות הייעוץ המשפטי לכנסת", אמר כץ, "כפי שאתם יכולים לראות, הצעת החוק השתנתה מאוד בין הקריאה הטרומית לקריאה הזו, בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהיה לנו חשוב לקחת בחשבון ולאמץ", טען ח"כ כץ, מבלי לציין שאת ההערה המרכזית ביותר של הייעוץ המשפטי, הנוגעת לעיתוי הגשת החוק, וההמלצה להחילו רק מהכנסת הבאה, דחו הוא וחבריו לקואליציה דחו באופן מוחלט.

"אנו מאמינים שההצעה תחזק את מעמדה של הרשות השופטת, שתשוב ותתמקד באותם תחומים בהם יש לה עדיפות ויתרון על פני הרשויות האחרות, ולא תסיג את גבול הרשות המחוקקת", המשיך וטען ח"כ כץ. 

"רק אינטרסים אישיים"

לאחריו שורה ארוכה של חברי כנסת נשאו דברים נגד "חוק דרעי 2". נזכיר כי לפי סקרים, אפילו במגזר הדתי-חרדי 64% מתנגדים למינוי דרעי מחדש לשר, בשל הרשעותיו הפליליות, ובכלל האוכלוסייה כ-71% סבורים שלא ראוי למנות את דרעי לשר. 

ח"כ מירב בן ארי טענה שמדובר בחוק פרסונלי וש"הבעיה עם סרטי המשך זה שהם גרועים מהסרט המקורי", כשכוונתה ל"חוק דרעי 1" שנפסל בבג"ץ. ח"כ זאב אלקין טען שמדובר ב"ויכוח ומאבק על הצרכים של שני אנשים – נתניהו ודרעי" והוסיף שלהערכתו חקיקת החוק תואט כיוון שדרעי רוצה שההתנגשות מול בג"ץ תהיה מול חוק הנבצרות או מינוי שופטים ולא עם החוק הנוגע לעניינו. 

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) אמרה ש"זו הכנסת הראשונה שלי, ואני מתביישת", ושאלה: "איך נסתכל על הדורות הבאים?" אחרי חקיקת חוק מושחת עבור עבריין מורשע. ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי), שר המשפטים לשעבר, שאל "מה מניע את כל התיקונים האלה? האם זו ראייה קונסטיטוציונית רחבה, איזה תובנות עמוקות לשיפור ולשינוי שיטת הממשל שלנו? רק אינטרסים אישיים. החוק שאנחנו דנים עכשיו – מטרתו שקופה, לנסות לדאוג לאדם אחד שבג"ץ פסל את מינויו לשר, בכל זאת להתמנות לשר, על אף הפסיקה". 

ח"כ מטי צרפתי-הרכבי הזכירה את שסיקרנו ב'שקוף', "שאלתי האם במסגרת החוק המוצע ניתן יהיה למנות אסיר כשר, בעודו יושב בכלא?", ותיארה את התשובה החיובית בזמנו של ח"כ ארבל, ואת תיקון הדברים לאחר מכן, "אבל את הנחרצות והטבעיות שבהן הוא ענה לשאלה, את זה, את המהירות הזו קשה לי לשכוח". לאחר מכן הזכירה ששאלה בדיון אחר האם יהיה ניתן למנות את בנו של רה"מ לשר בממשלה, והתשובה היא חיובית. "ירצה ראש הממשלה, וירצו רוב חברי הכנסת, הרי כל ארחי-פרחי יוכל להיות שר בממשלת ישראל", אמרה.

הדיון הסתיים בהצבעה שמית שהתקיימה בשעה 22:30 ותוצאותיה הם 63 ח"כים בעד ו-55 ח"כית נגד. "חוק דרעי 2", עוד חוק מושחת בשורה של יוזמות חקיקה פרסונליות ומושחתות כגון "חוק המתנות", עבר קריאה ראשונה ויועבר לוועדה המיוחדת שהוקמה בעניינו, לצורך דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית. ממשלת ישראל ה-37 ממשיכה להניע מהלכים לקראת משבר חוקתי חסר תקדים. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק