ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אין ספק, דיוני ועדת "חוק דרעי 2" אינם כדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, שעלו לכותרות. בעוד שבמקביל המשיכה ההשתוללות בוועדה בניצוחו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), בדיונים שנמשכים שעות על גבי שעות, בוועדה בניצוחם של ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וח"כ משה ארבל (ש"ס), הדיונים נושאים אופי ענייני בהרבה. אולם נועם הליכות ורצינות הדיון אינם מעידים בהכרח על נועם כוונות וערכיות רבה. מדובר בחוק-יסוד פרסונלי, חוק שרוב מוחלט בציבור מתנגד לחקיקתו, גם בקרב הציבור הדתי בישראל, ושנועד להכשיר עבריין מורשע לכהן כשר אוצר בישראל.
מה שהעיב מאוד על הדיון השביעי, שהתקיים אתמול (רביעי) היה חוסר מסוגלות יו"ר הוועדה כץ לנהל במקביל שתי ועדות. הוועדה התכנסה חצי שעה מאוחר יותר משעת ההתחלה שנקבעה מראש, בשל צורך דחוף בכינוס ועדת הכנסת בראשותו, וגם כשהתכנסה כבר ועדת "חוק דרעי 2", הדיון הופסק פעמים רבות בשל שיחות הטלפון הבלתי פוסקות שקיבל היו"ר כץ. כל-כך הרבה פעמים נחזה היו"ר כץ עם גב כיסאו מופנה לחברי הכנסת, כשהוא מדבר בנייד, עד שח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) פלט ש"זה מזכיר לי את The Voice עם הכיסא הזה. אני מקווה שאופיר יסתובב אלינו. זה לא מכובד".
יו"ר הוועדה, שלא כהרגלו, המשיך לבזות דקות ארוכות, מספר פעמים, את חברי הכנסת הנוכחים, כמו גם את אזרחי ישראל שצפו במחזה, כשבאמצע דיון על חוק יסוד, דיון שהוא התעקש לקיים בדחיפות, בחר לענות לשיחות טלפון, להפנות גב לחברי הוועדה, לצאת ולהיכנס משל הייתה זו רכבת תחתית. בכל מצב אחר, הישיבה הייתה נדחית ומתנהלת באופן הראוי לכנסת ישראל – אך נראה שהדהירה לעבר הכשרתו של דרעי תוך דריסת בג"ץ קודמת לכל.
תזכורת קצרה: מדובר בשינוי לחוק יסוד הממשלה, שמשמעותו פסילת כל התערבות של בג"ץ במינויים פוליטיים. מעבר למשמעות הכבדה הנוגעת ליחסים בין הרשויות – אחרי החוק תוכל הממשלה להשביע מחדש את דרעי ובכךך לעקוף את פסק הדין שפסל את מינויו.
הייעוץ המשפטי של הכנסת הציע תיקונים במטרה לעקר את אופיו הפרסונלי של החוק ולוודא שמטרתו היא תיקון ולא תפירת חליפה מיועדת לאדם כזה או אחר. אך הם נדחו. "כדאי לאזן את החשש הלא פשוט שמתעורר נוכח החקיקה הזאת. הצענו הסדרים שונים כגון תחולה מאוחרת ועיבוי תנאי הכשירות, אך ההצעות לא התקבלו על ידי מצעי החוק", אמרה בדיון היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק.
עוד אמרה כי "סברנו שיהיה נכון להסדיר את תחילת התהליך", כלומר, שהחוק יחול מהכנסת הבאה, ובכך יתגבר על הפרסונליזציה שבו. ח"כ צרפתי-הרכבי: "ומי לא רצה?". עו"ד אפיק: "מציעי החוק לא קיבלו את עמדתנו". עו"ד אפיק נדרשת שוב ושוב להתייחס לבעייתיות בחוק ולהערכה אם בג"ץ יפסול אותו, היא מסרבת לחזות מה יחליט בג"ץ אולם אומרת ש"בעיני תחולה מאוחרת של החקיקה הזו, בוודאי הייתה נכונה יותר. תיקונים אחרים גם יכלו לעדן את הבעייתיות ולמנוע אותה".
בשלב אחר מגלה היועמ"שית לכנסת כי המחלקה המשפטית הציעה להוסיף כמה הסתייגויות שבכל זאת מאפשרות לבג"ץ לפסול מינוי במקרים חריגים מאוד. כך למשל, להוסיף "תנאי כשירות שעוסקים בטוהר מידות, למשל הבחנה בין עבירות שונות, הבחנה של בין מאסר בפועל ומאסר על תנאי, הבחנה בין דרגות חומרה של עבירות", אבל ההצעות נדחו על ידי מגישי החוק.
הצלחה שח"כ צרפתי-הרכבי יכולה לזקוף לזכותה היא שינוי הסעיף בחוק שקבע כי האופוזיציה תוכל לעלות במליאה את דרישתה להדחת שר מתפקידו. אך בדרך תצטרך לעבור מכשול: קבלת אישור ועדת הכנסת, ועדה הנשלטת על ידי הקואליציה. התניית האפשרות באישור ועדת הכנסת ממזערת את הסיכוי שהבקשה אכן תגיע לדיון במליאה. היועצת המשפטית השיבה שהיא מקבלת את עמדת ח"כ צרפתי-הרכבי וזו הייתה הכוונה המקורית, שכנראה לא נוסחה היטב. היא הבטיחה כי השינוי ייעשה כך שהנוסח הסופי יקבע שיתקיים דיון בוועדת הכנסת, אולם המלצת הוועדה, לחיוב או שלילה, לא תמנע את הגעת הבקשה למליאה.
לאור טענה על מהירות הדיונים ודחיפותם, דיונים על חוק יסוד בישראל, ח"כ משה ארבל הביא בפני חברי הכנסת הנוכחים התנהלות דומה של ממשלת נתניהו-גנץ. "הלכתי, נכנסתי לגוגל, פשוט, ובכנסת ה-23, ראו איזה פלא, הגיעה בהצעת חוק פרטית, הצעת חוק יסוד חוק ממשלת חילופין, תיקון חקיקה בהוראת שעה", "האורך שלה הוא שבעה עמודים, כאן אנחנו מחזיקים שני עמודים, שבעה עמודים אורך הצעת החוק, הוקמה עבורה, תראה אדוני היו"ר, ועדה מיוחדת".
ארבל מדבר על חקיקת הבזק ששינתה את שיטת המשטר בישראל לאופיו הפריטטי, שבמסגרתו כוננו את תפקיד ראש הממשלה החליפי ואת האיזון המתחייב בין שתי המפלגות, במקרה הזה כחול לבן והליכוד. נזכיר כי בסדרת כתבות ב"שקוף" ביקרנו בחריפות את ההליך המעוות שבו עבר החוק הזה.
לאחר דברי ארבל, ח"כ עידן רול הזכיר שהוא עצמו התנגד לחקיקה המדוברת ואפילו הוצא מהוועדה פעמים רבות בשל התנגדותו הנחרצת. ארבל הסכים איתו וציין זאת – אך ממשיך: "אותה הצעת חוק של שבעה עמודים, שהיא משנה באמת שינוי משטרי מהותי, בדיון בוועדה מיוחדת, בהכנתה לקריאה ראשונה התקיים דיון אחד, ב-30 באפריל 2020, בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית התקיימו שני דיונים בלבד. זהו. שלושה דיונים לחוקק את החוק הזה, בוועדה המיוחדת בראשות איתן גינזבורג".
"אנחנו מוצאים עצמנו בתוך סחרור, בתוך מרוץ לתחתית של הכנסת", השיב לו ח"כ רול, "האם נעשו דברים גרועים יותר מ'חוק דרעי 2' בעבר? כן. האם אנחנו צריכים לתת יד להנצחת מנהגים פסולים בכנסת? האם אנחנו צריכים לתת יד לריסוק מעט הכבוד שעוד נשאר למקום הזה בציבור? לא". ח"כ רול ממשיך ופורק את תחושותיו: "כל יום שאני מגיע לפה אני מרגיש שאני מגיע למקום שאף אחד כמעט כבר לא מכבד. אני מרגיש שאני מגיע למקום שהפך להיות הגרסה המטורללת יותר של "האח הגדול". זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך, זה לא מכבד את הייעוץ המשפטי זה לא מכבד אף אחד".
ח"כ ארבל שנעל את הישיבה, הודיע כי על דעת יו"ר הוועדה הוא מודיע כי הדיון הבא יתקיים ביום ראשון, וככל הנראה יכלול גם הצבעה על ההסתייגויות לחוק. הדברים מהווים תשובה לשאלת ח"כ צרפתי-הרכבי את יו"ר הוועדה לגבי האם הוא מתכוון לעלות את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני חג הפסח. כנראה התשובה היא "כן".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
