ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
איך משנים מבנה משטרי של מדינה דמוקרטית בכמה שבועות? לאחר צפייה אדוקה בדיוני הכנסת בהם העבירו את החקיקה החפוזה והדרמטית בשבוע שעבר, בבינג' שנמשך לתוך השעות הקטנות של הלילה, התמונה מתבהרת; היועץ המשפטי לא מרוצה אבל אין לו ברירה, ליו"ר הוועדה אין תשובות וייתכן שאינו מבין בעצמו את החוק, לציבור אין דרך לדעת מראש על מועדי הדיונים וחברי האופוזיציה זכו להתעלמות עד שהתייאשו.
או במילים אחרות: כללי המשחק שעיצבו את הדמוקרטיה בישראל משתנים בהליך חפוז, המנוהל באופן רשלני, ללא דיון ומובא לקריאה שניה ושלישית ללא מענה לשאלות מהותיות. הסיבה לחיפזון היא שכחול לבן רוצים לאשר את החוק לפני סוף השבוע, שבו צפוי פילבסטר ארוך וחסר תקדים מבחינת המתנגדים.
המטרה היא לעגן את ההסכם על הרכבת הקואליציה בחקיקה טרם התקופה בה הכנסת יכולה לאסוף 61 חתימות כדי להמליץ על ח"כ לראשות הממשלה. בנוסף, הדיון בבג"ץ היום (שני) עשוי לאותת להם כי שינויי של חלק מהסעיפים לטובת חוקי היסוד עשוי להיות לא חוקתי.
לאחר שהונח החוק על שולחן הכנסת ב-23 באפריל, הוא אושר בקריאה הטרומית עוד באותו היום. זה קרה מבלי לאפשר לח"כים ולציבור לדון בסעיפי החוק ובהשלכותיו. לאור העובדה שוועדת החוקה טרם הוקמה, הקימו בכנסת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק לפני קריאה ראשונה.
ביום ראשון בשבוע שעבר החוק כבר הגיע לדיוני הוועדה בשעה 9:00 בבוקר. הדיון ערך 17 שעות, המשיך למחרת ועבר מיד להצבעה במליאה לקריאה ראשונה. ההצבעה אושרה במליאה ביום חמישי בסוף אותו השבוע.
הדיון התנהל כך: היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, מקריא חלק מהחוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג מאפשר לח"כים להביע את דעתם ולשאול שאלות. השאלות לא זוכות למענה וסבב ההערות מסתיים לאחר שעתיים-שלוש. לאחר מכן היועץ המשפטי חוזר עם מענה לחלק מהשאלות – לפחות אלו שנוגעות למישור המשפטי. לדבריו, רובן מבהירות כי אכן יש בעיה, אך לא נחצה קו אדום.
הדיון ממשיך באותה הדרך. יוזם החוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג ממלא פיו מים, השאלות מופנות לייעוץ המשפטי וכך הלאה. במהלך הדיון הפניתי שאלה לאחד הח"כים המשתתפים ושאלתי: מדוע אתה לא מפנה את השאלות ליוזם החוק, גינזבורג? "הוא לא מבין אותו", השיב לי.
ואכן, גינזבורג לא היה מסוגל להבהיר ולענות לשאלות – אפילו לא לשאלה: מה סדר היום של הוועדה?
מדי פעם ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) נותן תשובות כלליות: "ממשלת חירום", "כורח הנסיבות", "פריטטי". אלו אמירות שבהמשך החל לחזור עליהן גם ח"כ גינזבורג.
לאחר הדיון במליאה חזר החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית. היו"ר גינזבורג שנראה נחוש לסיים עוד באותו היום דיון שהחל בשעה 16:15 סירב לומר לח"כים מה צפי הסיום. הפעם ניכר כי היה יותר סבלני, אך השאיר שאלות רבות ללא מענה.
תהליך הדיון היה דומה לקודמו: גם הפעם יו"ר הוועדה פתח את הדיון להתייחסויות לאחר קריאת החוק, אך לא ענה לשאלותיהם המהותיות של הח"כים. היועץ המשפטי בליי המשיך להבהיר, שוב, כמו בפעם הקודמת, שנשארו שאלות רבות ללא מענה.
הדיון לא פורסם לציבור מראש – הוא לא הופיע באתר הכנסת עד שהחל. בדרך כלל דיוני מליאה וועדות כנסת מפורסמים באתר כדי שהציבור יוכל לעקוב ואם ירצה אפילו ישתתף לבקשתו. דרך התנהלות זו מעקרת את יכולתו של הציבור לעקוב אחרי שינוי המשטר של שמתרחש בימים אלו. מהתנהלות הוועדה ניתן לדמיין שמדובר פה בהליך פנימי ושולי.
הליך החקיקה של הוועדה לא גמור. יו"ר הוועדה השאיר פתח עצום לפרשנות שעשויה להוביל לקטסטרופה חוקתית וניהולית בממשלה שתקום. זו החלטה שתפגע בהמשך במדינת ישראל. הנה כמה מהבעיות שלא זכו למענה:
ייתכן שגם מי שעכשיו מעודדים את החקיקה, ירצו בכל זאת לערוך שינויים מאוחר יותר – מה שלא יתאפשר עוד. עוד תרחיש אפשרי הוא פנייה לבג"ץ כדי שיוציא את הערמונים מהאש. ברגע הזה, כפי שמזהיר ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד", כשכולם יעמדו על הגדרות, נחווה התנגשות מוסדית בין הרשויות: הכנסת, הממשלה ובג"ץ.
לאחר ששאר חברי הכנסת פרשו במחאה על כך שיו"ר הוועדה איתן גינזבורג לא מעדכן מהו סדר היום של הוועדה ומה צפי הסיום, הוא נשאר יחד עם הייעוץ המשפטי, ח"כ אבי ניסנקורן (שבעיקר בא לוודא שגינזבורג מזדרז) וח"כ שלמה קרעי מהליכוד.
ואז נכנס אל החדר ח"כ יועז הנדל שפרש ממפלגת תלם, יחד עם שותפו ח"כ צביקה האוזר. במהלך שאינו נוגע בהקמת ממשלה פריטטית והבטחת הרוטציה, הכניסו הנדל והאוזר תיקון חקיקה שיאפשר להם לזכות במימון מפלגות: כשלושה מיליון שקלים בשנה.
השניים מבקשים לחמוק מסנקציה שמונעת מח"כים להתפלג בשנתיים הראשונות של הכנסת מהמפלגה שנבחרו באמצעותה. בטווח הקצר מדובר ברווח כספי – בטווח הרחוק המשמעויות מרחיקות לכת: ביטול הסנקציות יבטל את הסכנה המרחפת על ח"כים שרוצים להתפלג ממפלגתם, וכך לא רק שהם לא יקנסו, אלא גם יקבלו צ'ופר.
הנדל התיישב ביום שישי בשעה 1:30 לפנות בוקר והסביר שהאוזר והוא מבקשים את המימון לטובת ייצוג ועבודת המפלגה. קרעי מהליכוד שאל מדוע מפלגת תלם ממשיכה לקבל מימון בגינם? כלומר, למה גם מפלגת תלם מקבלת מימון וגם מפלגת "דרך ארץ", שבה יושבים השניים לאחר שהתפלגו? הרי הדבר ההוגן, לשיטתם, הוא שהמימון יעבור לסיעתם בלבד.
אולי סיבה טובה לכך היא שלהנדל והאוזר עומדים בתלם חובות בסך קרוב ל-2 מיליון שקלים. אם יקחו את הזכויות מתלם יאלצו לקבל על עצמם גם את החובות. מדובר בחוב שיגזול להם בשנה הקרובה חצי מהמימון השוטף. אם יהיו בחירות נוספות בקרוב, הנדל והאוזר יאלצו קודם להשיב את החוב – מה שכנראה פחות קוסם להם.
(איך זה משפיע עליך)
תיקוני החקיקה מאיימים להפוך את שיטת המשטר לישראל לריכוז כוח בידי שני אנשים: ראש הממשלה הראשון וראש הממשלה השני. הקואליציה מאבדת מכוחה בכנסת וגם השרים עשויים להפוך לחברים בממשלת בובות. כל זה קורה תוך ימים אחדים, כשיו"ר הוועדה מתעלם מהחורים החמורים בחקיקה ורואים לנגד עיניהם רק את המירוץ לראשות הממשלה ה-35.
כשאין פיקוח מצד הכנסת והקואליציה הופכת יותר ויותר צייתנית, נעלמים האיזונים שמרסנים את כוחו של המנהיג. במקרה הזה – שני מנהיגים.
(מה עושים כדי שיתוקן)
הדבר הראשון הוא להבין ולדעת. המהלך הזה נעשה תוך ידיעה שמרבית הציבור לא מבין את השלכות החוק. הפיצו את המידע לכל מי שאתם מכירים. תוכלו להצטרף להפגנה הדיגיטלית שלנו "אומרים לא לדו-קטטורה!", שבה פרסמנו רשימת דרישות לנבחרי הציבור.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!