חקיקה חפוזה ומלאה בחורים – כך משנים את מבנה המשטר שלנו

איך משנים מבנה משטרי של מדינה דמוקרטית בכמה שבועות? לאחר צפייה אדוקה בדיוני הכנסת בהם העבירו את החקיקה החפוזה והדרמטית בשבוע שעבר, בבינג' שנמשך לתוך השעות הקטנות של הלילה, התמונה מתבהרת; היועץ המשפטי לא מרוצה אבל אין לו ברירה, ליו"ר הוועדה אין תשובות וייתכן שאינו מבין בעצמו את החוק, לציבור אין דרך לדעת מראש על מועדי הדיונים וחברי האופוזיציה זכו להתעלמות עד שהתייאשו. 

או במילים אחרות: כללי המשחק שעיצבו את הדמוקרטיה בישראל משתנים בהליך חפוז, המנוהל באופן רשלני, ללא דיון ומובא לקריאה שניה ושלישית ללא מענה לשאלות מהותיות. הסיבה לחיפזון היא שכחול לבן רוצים לאשר את החוק לפני סוף השבוע, שבו צפוי פילבסטר ארוך וחסר תקדים מבחינת המתנגדים. 

המטרה היא לעגן את ההסכם על הרכבת הקואליציה בחקיקה טרם התקופה בה הכנסת יכולה לאסוף 61 חתימות כדי להמליץ על ח"כ לראשות הממשלה. בנוסף, הדיון בבג"ץ היום (שני) עשוי לאותת להם כי שינויי של חלק מהסעיפים לטובת חוקי היסוד עשוי להיות לא חוקתי.

• לפרק 1: ככה זה התחיל: הפערים והבעיות בשינוי חוקי היסוד

פרק 2: דיון למראית עין – כך זה נראה, צעד אחר צעד

הכל קרה בשבוע אחד

לאחר שהונח החוק על שולחן הכנסת ב-23 באפריל, הוא אושר בקריאה הטרומית עוד באותו היום. זה קרה מבלי לאפשר לח"כים ולציבור לדון בסעיפי החוק ובהשלכותיו. לאור העובדה שוועדת החוקה טרם הוקמה, הקימו בכנסת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק לפני קריאה ראשונה.

ביום ראשון בשבוע שעבר החוק כבר הגיע לדיוני הוועדה בשעה 9:00 בבוקר. הדיון ערך 17 שעות, המשיך למחרת ועבר מיד להצבעה במליאה לקריאה ראשונה. ההצבעה אושרה במליאה ביום חמישי בסוף אותו השבוע. 

היועץ המשפטי: החקיקה בעייתית, אבל אפשרית

הדיון התנהל כך: היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, מקריא חלק מהחוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג מאפשר לח"כים להביע את דעתם ולשאול שאלות. השאלות לא זוכות למענה וסבב ההערות מסתיים לאחר שעתיים-שלוש. לאחר מכן היועץ המשפטי חוזר עם מענה לחלק מהשאלות – לפחות אלו שנוגעות למישור המשפטי. לדבריו, רובן מבהירות כי אכן יש בעיה, אך לא נחצה קו אדום. 

"יו"ר הוועדה לא מבין את החוק"

הדיון ממשיך באותה הדרך. יוזם החוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג ממלא פיו מים, השאלות מופנות לייעוץ המשפטי וכך הלאה. במהלך הדיון הפניתי שאלה לאחד הח"כים המשתתפים ושאלתי: מדוע אתה לא מפנה את השאלות ליוזם החוק, גינזבורג? "הוא לא מבין אותו", השיב לי. 

ואכן, גינזבורג לא היה מסוגל להבהיר ולענות לשאלות – אפילו לא לשאלה: מה סדר היום של הוועדה?

מדי פעם ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) נותן תשובות כלליות: "ממשלת חירום", "כורח הנסיבות", "פריטטי". אלו אמירות שבהמשך החל לחזור עליהן גם ח"כ גינזבורג. 

אין תשובות, ממשיכים לדהור

לאחר הדיון במליאה חזר החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית. היו"ר גינזבורג שנראה נחוש לסיים עוד באותו היום דיון שהחל בשעה 16:15 סירב לומר לח"כים מה צפי הסיום. הפעם ניכר כי היה יותר סבלני, אך השאיר שאלות רבות ללא מענה. 

תהליך הדיון היה דומה לקודמו: גם הפעם יו"ר הוועדה פתח את הדיון להתייחסויות לאחר קריאת החוק, אך לא ענה לשאלותיהם המהותיות של הח"כים. היועץ המשפטי בליי המשיך להבהיר, שוב, כמו בפעם הקודמת, שנשארו שאלות רבות ללא מענה. 

לציבור אין דרך לעקוב

הדיון לא פורסם לציבור מראש – הוא לא הופיע באתר הכנסת עד שהחל. בדרך כלל דיוני מליאה וועדות כנסת מפורסמים באתר כדי שהציבור יוכל לעקוב ואם ירצה אפילו ישתתף לבקשתו. דרך התנהלות זו מעקרת את יכולתו של הציבור לעקוב אחרי שינוי המשטר של שמתרחש בימים אלו. מהתנהלות הוועדה ניתן לדמיין שמדובר פה בהליך פנימי ושולי.

מפלצת דו ראשית: איך מנהלים משרד עם שני שרים?

הליך החקיקה של הוועדה לא גמור. יו"ר הוועדה השאיר פתח עצום לפרשנות שעשויה להוביל לקטסטרופה חוקתית וניהולית בממשלה שתקום. זו החלטה שתפגע בהמשך במדינת ישראל. הנה כמה מהבעיות שלא זכו למענה:

• שני שרים: החוק יאפשר למנות שני שרים במשרד, שני שרי חינוך, שני שרי אוצר ועוד. מי יהיה השר האחראי, איך ימנו מנכ"ל? כשמבקר המדינה ידפוק בדלת ויבקש התייחסויות לפעולות המשרד – מי יענה עליהן? שאלות שלא זכו למענה.

• פיטורי שרים: תארו לכם ששר הביטחון פועל כנגד עמדת ראש הממשלה. מעשה שלא יעלה על הדעת במצב רגיל – אבל בממשלה שתקום הוא הופך להיות לגיטימי לפי החקיקה החדשה. זאת, מאחר וראש הממשלה לא ממנה את השרים וגם לא יכול לפטר אותם. רצה רה"מ בנימין נתניהו להעביר מתפקידו שר שורר? הוא פשוט לא יכול.

• זיקות: בחקיקה החפוזה נולד מונח יצירתי שיוצר מבנה חוקתי חדש בישראל. כל שר בממשלה צריך להצהיר עם מינויו על "זיקה" לאחד משני הראשים: בני גנץ או בנימין נתניהו. מה משמעותה של הזיקה? איך היא עובדת? מה קורה כששר רוצה לשנות זיקה? שאלות פתוחות שלא קיבלו מענה.
• אחריות מיניסטריאלית: בוטלה בפועל האחריות המשותפת של השרים, כלומר אחריותם להצלחות או לכשלים של הממשלה. במצב החוקתי הנורמלי, שרים אחראים למעשי הממשלה, גם אם הם לא מסכימים עם ההחלטות. במבנה שיוצרים נתניהו וגנץ האחריות הזו בטלה. 

• קיזוזים: בממשלה רוצים ליצור מנגנון "קיזוז" להצבעות. לדוגמה, אם נתניהו ימנה 10 שרים וגנץ 20 – כל שר מהצד של נתניהו יהיה שווה בהצבעה לשני שרים מהצד של גנץ. איך כל זה יעבוד? התשובה של ח"כ גינזבורג היא שזה "ייקבע בתקנון הממשלה". כלומר, יו"ר הועדה מתעלם מכל השינויים הדרמטיים שהוא מבצע במו ידיו ואומר – את הפרטים נסגור אחר כך.
• ביטול עקרון הרוב: החדשות הרעות מכולן הן שתיקון החקיקה הופך למשימה בלתי אפשרית. הוועדה מבקשת לעגן את החוק ברוב של 75 ח"כים, כלומר אם הממשלה הבאה תרצה לשנות אותו כי זה יקשה על הרציפות התפקודית שלה, או מהרבה מאוד סיבות שקשה לחזות עכשיו – היא תזדקק לרוב זהה, של 75 ח"כים. 
  
  

ייתכן שגם מי שעכשיו מעודדים את החקיקה, ירצו בכל זאת לערוך שינויים מאוחר יותר – מה שלא יתאפשר עוד. עוד תרחיש אפשרי הוא פנייה לבג"ץ כדי שיוציא את הערמונים מהאש. ברגע הזה, כפי שמזהיר ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד", כשכולם יעמדו על הגדרות, נחווה התנגשות מוסדית בין הרשויות: הכנסת, הממשלה ובג"ץ.

ואז הגיע יועז הנדל, ולקח לנו 6 מיליון שקל

לאחר ששאר חברי הכנסת פרשו במחאה על כך שיו"ר הוועדה איתן גינזבורג לא מעדכן מהו סדר היום של הוועדה ומה צפי הסיום, הוא נשאר יחד עם הייעוץ המשפטי, ח"כ אבי ניסנקורן (שבעיקר בא לוודא שגינזבורג מזדרז) וח"כ שלמה קרעי מהליכוד. 

ואז נכנס אל החדר ח"כ יועז הנדל שפרש ממפלגת תלם, יחד עם שותפו ח"כ צביקה האוזר. במהלך שאינו נוגע בהקמת ממשלה פריטטית והבטחת הרוטציה, הכניסו הנדל והאוזר תיקון חקיקה שיאפשר להם לזכות במימון מפלגות: כשלושה מיליון שקלים בשנה.

השניים מבקשים לחמוק מסנקציה שמונעת מח"כים להתפלג בשנתיים הראשונות של הכנסת מהמפלגה שנבחרו באמצעותה. בטווח הקצר מדובר ברווח כספי – בטווח הרחוק המשמעויות מרחיקות לכת: ביטול הסנקציות יבטל את הסכנה המרחפת על ח"כים שרוצים להתפלג ממפלגתם, וכך לא רק שהם לא יקנסו, אלא גם יקבלו צ'ופר. 

הנדל התיישב ביום שישי בשעה 1:30 לפנות בוקר והסביר שהאוזר והוא מבקשים את המימון לטובת ייצוג ועבודת המפלגה. קרעי מהליכוד שאל מדוע מפלגת תלם ממשיכה לקבל מימון בגינם? כלומר, למה גם מפלגת תלם מקבלת מימון וגם מפלגת "דרך ארץ", שבה יושבים השניים לאחר שהתפלגו? הרי הדבר ההוגן, לשיטתם, הוא שהמימון יעבור לסיעתם בלבד.

אולי סיבה טובה לכך היא שלהנדל והאוזר עומדים בתלם חובות בסך קרוב ל-2 מיליון שקלים. אם יקחו את הזכויות מתלם יאלצו לקבל על עצמם גם את החובות. מדובר בחוב שיגזול להם בשנה הקרובה חצי מהמימון השוטף. אם יהיו בחירות נוספות בקרוב, הנדל והאוזר יאלצו קודם להשיב את החוב – מה שכנראה פחות קוסם להם.