הח"כים הצביעו בעד הדחת איימן עודה, ברוך מרזל ישב באולם וחייך

אם היה צריך לבחור סינק של עשר שניות שימחיש את עומק ההתבהמות בדיון שבו הוחלט להדיח מהכנסת (בכפוף להצבעה במליאה) את יו"ר חד"ש איימן עודה, זאת ככל הנראה היתה הסצנה: וליד טהא, חבר כנסת מסיעת רע"מ, טען שההליך כולו נועד לאפשר לנתניהו לגנוב ניצחון בבחירות הבאות – ואז, כשניסה לחזור על המסר בערבית, הושתק על ידי חברי הקואליציה, שבמקום לצעוק כפי שעשו לכל אורך הישיבה פשוט התחילו לשיר בזיופים "עם ישראל חי, עם ישראל חי".

איימן עודה לא הגיע היום (30.6) לדיון שבו החליטה ועדת הכנסת לקדם את הדחתו. מדובר בהליך חריג, מתוקף חוק חדש יחסית שדורש את קולותיהם של 90 ח"כים מתוך 120 – רוב עצום שעד כה מעולם לא גויס. עודה אמנם הצהיר לפני שנתיים שאין בכוונתו לרוץ בבחירות הבאות, אבל זו ודאי לא הדרך שבה הוא רוצה לסיים את דרכו בבית הנבחרים הישראלי: כחבר כנסת מוקצה לא רק בקרב סיעות הימין היריבות, אלא גם בקרב מפלגות אופוזיציה ליברליות כמו יש עתיד והמחנה הממלכתי, ששניים מחבריהן הצביעו בעד הדחתו.

עודה הרוויח ביושר את היחס העוין. בדיון הקודם הוא נשאל שוב ושוב האם מבחינתו חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור – והתחמק ממתן תשובה. בציוץ שהוא העילה הרשמית של הליך ההדחה הוא הביע שמחה על שחרור אסירים פלסטינים, חלקם מחבלים מורשעים. היום בדיון הזכירו כיצד שיבח מול המצלמה אמא של מחבלים שהורשעו ברצח, וגם את בניה ה"גיבורים".

ח"כ לימור סון הר-מלך, שפתחה את הדיון, מנתה שמות של רוצחים ששוחררו במסגרת עסקת החטופים שנחתמה עם חמאס בינואר, בהם שני מחבלים שביצעו ב-2003 פיגוע ירי שבו נרצח בעלה הראשון, שלום הר-מלך. "אין ולא יכולה להיות שום הצדקה לכך שאדם שתומך במחבלים, שמביע שמחה על שחרור רוצחי יהודים, יכהן כאן בבית המחוקקים של מדינת ישראל. אין שום סיבה בעולם שטרוריסטים או תומכי טרור יהיו חלק מהכנסת", אמרה.

עודה, יש לציין, לא הביע שמחה על שחרור הרוצחים המורשעים שח"כ סון הר-מלך נקבה בשמם. הם שוחררו רק כמה ימים אחרי פרסום הציוץ שלו, שממילא לא כלל שמות. אבל בהיעדרו של עודה לא היה מי שיצביע על ההטעיה. נציגו בדיון, עו"ד חסן ג'בארין, התמקד בהיבטים הפרוצדורליים של הליך ההדחה – ובכל זאת הופסק שוב ושוב, ספג עלבונות והשתלחויות ובקושי הצליח לדבר.

אבל מה שנראה כמו הפסד בתחרות ויכוחים עשוי להתברר כמפתח לפסילת ההדחה, אם וכאשר יחליט עודה לממש את זכותו ולעתור לבית המשפט העליון נגד הכרעת הכנסת. 

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה לח"כים שמדובר בהליך "מעין שיפוטי" ושעליהם לבחון את העובדות שעומדות בפניהם – הציוץ הקצרצר של עודה – ולקבוע אם הן תומכות באפשרות להדיח אותו בהתאם לסייגים המפורטים בחוק. יוזם ההליך, ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, רצה לשפוט את עודה גם על עוד התבטאויות, חריפות יותר – אבל לא החתים מחדש את 70 הח"כים הדרושים לכך, והבקשה נפסלה.

עו"ד אפיק הסתייגה מההתבטאות של עודה, אבל הבהירה: "קשה לקרוא לתוכן ההתבטאות הזאת 'תמיכה במאבק חמוש של ארגון טרור' או קריאה ברורה לפעולה אקטיבית של תמיכה בארגון טרור, ולכל הפחות ברור שמבחינה משפטית יש ספק בכך".

במקום לשחק לפי הכללים, חברי הכנסת מהקואליציה העדיפו לטעון שלהנחיות המשפטיות אין שום תוקף. "היועצת המשפטית לכנסת מכשילה לנו את ההליך!", צרחה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שכלל אינה חברה בוועדה, וקראה לעמיתיה להתעלם מההנחיות.

חבר הוועדה שמחה רוטמן הצטרף לקריאה: "אני אומר פה לטובת הדיון בפרוטוקול: בוארון דפקת אותנו. לא החתמת כמו שצריך, נניח. אבל עם כל הכבוד, אני לא כבול לפגמים של בוארון. יכול להיות שהוא טעה, יכול להיות שהוא צדק – זה לא מעניין. לא יכול להיות ש-90 חברי כנסת יהיו כבולים לטעות או למשהו מוצדק שעשה בוארון. אנחנו גוף סוברני".

כשיו"ר ועדת הכנסת, אופיר כץ מהליכוד, העביר את זכות הדיבור לנציגת הייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, גוטליב שוב התפרצה ויצאה נגד עצם השתתפותה בדיון. היו"ר כץ הסביר לה שכך מחייב החוק. "זה כתוב בחוק הכנסת כי השפיעו על חברי הכנסת לחשוב שהם לא יכולים להחליט לבד!", צעקה גוטליב.

כמו היועצת המשפטית לכנסת, גם נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה הסתייגה מתוכן דבריו של עודה. "זו באמת אמירה מקוממת שלא היה לה מקום", אמרה עו"ד סומפולינסקי, "אבל היא לא מגלה עילה להדחה. ראוי שהיא תיבחן בהקשר האתי".

"100% פוליטי, 0% משפטי"

כל חברי הכנסת שהגיעו לוועדה כדי להגן על עודה, כמו עורך דינו, הקפידו להדגיש שההליך פגום ולא מתיישב עם ההנחיות. "הדיון כאן הוא 100% פוליטי, ו-0% משפטי", הכריז ח"כ גלעד קריב מסיעת העבודה. "הרעיון שבבניין הזה יכול להתקיים איזשהו דיון 'מעין שיפוטי' הוא רעיון מעוות כשלעצמו".

ח"כ קריב, שהסתייג גם הוא מהאמירה של עודה, טען שמהלך ההדחה הוא חלק מתוכנית גדולה יותר שנועדה לפגוע בייצוג הפוליטי של אזרחי ישראל הערבים, טענה שהעלה עודה עצמו בדיון הקודם.

"זה לא באמת דיון על התבטאות כזו או אחרת של ח"כ איימן עודה", אמר קריב. "זה חלק מניסיון גורף של קואליציה שבנויה על ברית חסרת תקדים של הליכוד עם כוחות כהניסטים לבצע דה-לגיטימציה מוחלטת של חברי הכנסת הערבים – כולם ללא יוצא מן הכלל – ושל המפלגות הערביות.

"מה שעומד מאחורי הדיון הזה הוא דה-לגיטימציה של ההשתתפות של 2 מיליון אזרחים ערבים בחיים הפוליטיים במדינת ישראל. אם זה לא היה איימן עודה זה היה מנסור עבאס, ואם לא הוא – זה היה אחמד טיבי, או אימאן חטיב-יאסין. יש כאן ניסיון להדוף את הציבור הערבי משותפות בחיים הפוליטיים.

"הניסיון הזה התחיל ב-2015, בקמפיין 'הערבים נוהרים לקלפיות', שבו נתניהו סימן את האזרחים הערבים כגיס חמישי. המטרה שלו כרגע, בעזרת נציגיו ושלוחיו בקואליציה, היא לדכא את ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים בבחירות הקרובות ולהעביר להם מסר ברור שלא משנה מה הם יעשו בקלפי – אין לזה השפעה על המציאות הפוליטית".

אחרי דבריו של ח"כ קריב הדיון הסלים. בגלל האופי ה"מעין משפטי" שהיה אמור להיות לישיבה, יו"ר הוועדה כץ סירב בתחילה לתת זכות דיבור לנציגי משפחות החטופים והחללים, שמאז פרוץ המלחמה מוזמנים להשתמש בפלטפורמה של ועדות הכנסת כדי להשמיע את קולם. אבל אז הוא שינה את דעתו.

דני אלגרט, שאחיו איציק נחטף מקיבוץ ניר-עוז ונרצח בשבי בעזה, סיפר לנוכחים שעודה בא לנחם אותו – והושתק על ידי יו"ר הוועדה. טלי גוטליב צעקה עליו שעודה תמך ברוצחי אחיו. "שקר מפלצתי", נזעק ח"כ עופר כסיף, עמיתו של עודה לחד"ש.

היו"ר כץ העביר את זכות הדיבור לאיציק בונצל, אב שכול, שהצטרף לעליהום: "אתם אויבים, אתם משתפים פעולה עם חמאס", צעק על חברי הכנסת כסיף וטהא.

במקום לסלק את האורח שהסית נגד חברי הכנסת, יו"ר הוועדה סילק את כסיף מהאולם. האב השכול קרא לו להסתלק בערבית: "ברא, ברא". גליה חושן, אם שכולה, הצטרפה לצעקות: "לך תגור בעזה, תרגיש עם האחים שלך יותר טוב, אוכל חינם על חשבוננו".

בדרך אל הדלת, כשכסיף נגרר על ידי הסדרנים, קם אליו ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד. המעמד הסלים לסיטואציית כמעט-מכות, והיו"ר כץ נאלץ להכריז על הפסקה.

"מי מימן את חמאס? לא איימן עודה"

כשהדיון התחדש, אלגרט חשף מידע מודיעיני שקיבל לגבי האופן שבו נרצח אחיו: התברר שהוא נחקר בעינויים משום שהשובים חשבו שהוא טייס, וחטף התקף לב. אלגרט האשים את חברי הקואליציה בבגידה וטען שהם מסייעים לנתניהו למרוח את המלחמה בעזה ממניעים פוליטיים. "ראש הממשלה מתאם עם טראמפ הפעלת לחץ על רשויות החקירה במדינה כדי להשיג עבורו חנינה – וזה על סף בגידה", תקף אלגרט. "מי שמימן את חמאס זה לא איימן עודה, זה ביבי נתניהו".

"פרובוקטור, צא", קרא לעברו ח"כ בוארון, יוזם ההליך, בזמן שסדרנים גררו החוצה את אלגרט.

"זה דיון הזוי", אמר ח"כ וליד טהא. הוא לעג לחברי הקואליציה, שבגלל השגיאה הפרוצדורלית של ח"כ בוארון פתחו בהליך הדחה בגלל ציוץ עם ניסוח חמקמק – וקיבלו הנחיה מפורשת של הייעוץ המשפטי להתעלם מכל שאר ההתבטאויות של עודה. "אתם כנראה לא מספיק חכמים כדי לבוא עם מסה קריטית", עקץ טהא, וספג רצף של צעקות מח"כ אושר שקלים, שכינה אותו טרוריסט.

אחמד טיבי (תע"ל) נזעק לעזרת עורך דינו של עודה, שספג גם הוא השתלחויות. "אגב, עורך הדין חסן ג'בארין שאתם מתקיפים כאן, הוא שם את כולכם בכיס הקטן", אמר טיבי.

"לך תיתן ציונים לגינקולוגים – אתה לא מבין בכלל בגינקולוגים?", צרחה טלי גוטליב, עורכת דין במקצועה, לטיבי, רופא נשים.

"ההליך הזה הוא הליך רקוב ופסול מיסודו", אמר עופר כסיף כשקיבל את זכות הדיבור. "זה אמור להיות הליך שיפוטי, אבל איזה שיפוטי ואיזה נעליים? זה משפט ראווה, משפט שדה. כל כולו נועד לאפשר לח"כים להראות מי יותר משתלח, מתבריין, מתבהם ומגדף, וכמובן מי יותר צורח – למרות שכאן התחרות מכורה מראש". ההערה האחרונה כוונה בבירור לגוטליב, שלא הפסיקה לצרוח גם כשקיבלה את זכות הדיבור וניסתה לחוות דעה על היבט פרוצדורלי של ההליך.

"מטבעם של משפטי שדה", המשיך כסיף, "הם נעשים בפזיזות ובלי לקיים את המינימום של דרישות ההליך המשפטי, או ה'מעין שיפוטי', או הליך הוגן עם שימוש בראיות, עדויות – ומעל הכל, עם אפשרות לשטוח טיעונים ולשקול אותם. שום דבר מזה לא קיים כאן. יש התבריינות, שמוביל אותה יו"ר הוועדה, האיש שאמור להבטיח את קיומו של דיון הוגן".

האב השכול איציק בונצל, שישב שני כיסאות ממנו, נכנס לדבריו: "אתה תומך חמאס, אתה תומך חמאס, אתה תומך חמאס – אתה תומך של האויבים".

"זה רק מוכיח את טענתי", השיב כסיף בזמן שבונצל דרש ממנו להצהיר שחמאס הוא ארגון טרור.

"ניהול הדיון מוטה, משוחד, מחפיר", המשיך כסיף, ואז פנה לאב השכול ואמר לו: "סתום את הפה".

אופיר כץ, יו"ר הוועדה ומושא הביקורת של כסיף, סילק אותו שוב מהאולם. האב השכול בונצל שוב נעמד. הוא שוב צעק "ברא, ברא", בצירוף תנועות ידיים תזזיתיות. בזמן שהסדרנים גררו את כסיף החוצה, חבר ועדה בלתי מזוהה צעק: "הנה, אנחנו לא גזענים – נוציא אותו יחד עם הערבים".

הפעיל הכהניסט ברוך מרזל, עבריין מורשע וחבר ארגון הטרור היהודי "כך" שנפסל מהתמודדות בבחירות לכנסת, ישב בשולחן הגדול לצד הח"כים מהקואליציה ולא הוציא מילה. כמה מחברי הוועדה מצאו לנכון להצהיר שאין להם בעיה עם ערבים, רק עם "תומכי טרור". מרזל חייך.

ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שבדיון הקודם טען שבמדינה אחרת היו מוציאים להורג את עודה ועמיתיו מהסיעות הערביות, ביקש מעמיתיו להתייחס למנהיג חד"ש כאל מוקצה. "אני נמצא פה בכנסת כבר שנתיים, זו קדנציה ראשונה שלי, אני מעולם לא אמרתי לו ולטיבי ולחברים שלו שלום – שלום אחד לא אמרתי! אני יודע שבתת-מודע שלו הוא רוצה לחסל את כולנו – ואם הוא היה יכול, הוא היה יורה לכולנו כדור בראש".

ח"כ פנינה תמנו מסיעת המחנה הממלכתי העירה לו שהוא עבר את הגבול. "זו הפרשנות שלי", התגונן שקלים. "אין הבדל בינו לבין החמאס – ואם הוא היה יכול, הוא היה עושה את זה. ותאמיני לי שאת עופר כסיף הוא היה משאיר לקינוח".

"זה בגלל שאתה יושב ליד ברוך מרזל, הוא מעביר לך התבטאויות?", עקץ ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד.

"כאן באולם הזה נוכח מישהו שאמר 'כסיף ואיתו כל הערבים', הם יודעים מה הם אומרים, הם מכוונים לכל הציבור הערבי, כולל נשים וילדים", אמר ח"כ טהא כשקיבל את זכות הדיבור. "הדיון כאן היה רדוד וגזעני ברוח הגזען כהנא, שחניכיו ותלמידיו יושבים מסביב לשולחן והולכים למחוא כפיים לחברי האופוזיציה שיצביעו יחד עם הקואליציה על הדחת חבר כנסת". מעט לאחר מכן, כשהחל לדבר בערבית, חברי הקואליציה השתיקו אותו בשירת "עם ישראל חי".

אבל טהא צדק. כשח"כ דוידסון מיש עתיד קיבל את זכות הדיבור, הוא הצהיר שיצביע בעד הדחת עודה – ואכן זכה למחיאות כפיים מצד נציגי הקואליציה. ח"כ תמנו הצטרפה אליו, ואל חברי הוועדה מהליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. 14 ח"כים הצביעו בעד, טיבי וטהא הצביעו נגד.

יו"ר הוועדה אופיר כץ הביע שביעות רצון: "איימן עודה הוא אויב מר למדינת ישראל, תומך קבוע בטרור נגד יהודים וערבים. אני שמח שיש נציגים ממפלגות האופוזיציה שמבינים שבכל מדינה מתוקנת איימן עודה היה צריך להירקב בכלא".

אם הקואליציה תצליח לשכנע 90 ח"כים להצביע בעד ההדחה, הערכאה האחרונה שתוכל למנוע זאת היא כאמור בית המשפט העליון – אם וכאשר עודה יחליט לעתור. היו"ר כץ ושאר הח"כים שתמכו בהדחה השאירו לשופטים עבודה קלה. במקום לפעול לפי ההנחיות ולעמיד פנים שהם מכבדים את הייעוץ המשפטי, הם העדיפו להפוך את ההליך למופע של הסתה וגידופים – וכנראה איבדו את הסיכוי לקבוע תקדים היסטורי.

לעיון במסמכים ובחוות הדעת שהוצגו בוועדה