שלוש שנים מעל החוק? ועדת התכנון תכריע אם לאפשר לבזן הקלות חירום חריגות

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלה בדיון שבו יוכרע האם קבוצת בזן תוכל לחדש בהליך חירום חריג את תחנת הכוח שנהרסה, תחת צו ייחודי שפוטר אותה ממנהל תקין, חוקי סביבה ותכנון, כשברקע, כבר אושרה תמ"א 75 לפינוי ופיתוח מפרץ חיפה. 

בזמן מתקפת הטילים האיראנית, פגעו שלושה טילים בתחנת הכוח של בית הזיקוק בחיפה מקבוצת בזן. האירוע פתח מחדש את הדיון על הסכנה שבסמיכות בין תעשיית הנפט לשכונות מגורים והחלופות האפשרויות. ארגוני הסביבה ואיגודי ערים גילו לתדהמתם כי מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, שיגר מכתב לרפי אלמליח מנכ"ל מנהל התכנון, וביקש כי יתקיים דיון במועצה הארצית שבו יחריגו את שיקום תחנת הכוח מחוקי התכנון. מדובר בסעיף 226 ה', שאף שימש את המדינה להקמת שכונות מגורים עבור תושבים מעוטף עזה. 

כדי לקיים את ההליך כחוק, שר הפנים הוציא צו שמתיר לבזן את המהלך, ומאפשר להם פעולות הקמה שעוקפות כל היתר ורישוי ללא התחשבות בשיקולים סביבתיים או אחרים. באופן תמוה, הערות הציבור לצו, ננעלות בשעה 15:00, כשעה לאחר תחילת הדיון. אם אלמליח, מאדריכלי תמא 75, יוביל את ההחלטה על הבנייה המואצת, שר הפנים, משה ארבל, יכשיר בחתימתו את המהלך, ולבזן תהיה יד חופשית. 

אלא שפעולת החירום שבגינן מתכנס בן לילה הדיון, לא מאפשרת רק שיפוץ נקודתי, אלא פטור חריג למשך תקופה ארוכה. אם הבקשה תתקבל, מדובר בשלוש שנים בהן מותר לבז"ן לבנות ולשנות את מתקניה ללא יכולת לדרוש שימוש באמצעים שאינם מסכנים את התושבים. יש לציין כי בז"ן סיימה בשנה שעברה הליך משפטי ארוך, לאחר הגשת כתבי אישום על שורה של עבירות סביבתיות ודריסה של דרישות המדינה, באופן שעלול לפגוע בריאותית בתושבים הגרים בשכונות הסמוכות.

המנטרה הביטחונית

בכירי בזן נאבקים בשנה האחרונה נגד החלטת הממשלה שכבר התקבלה, לפינוי מתחם מפרץ חיפה, ומעמידים את השיקול הביטחוני במוקד הקמפיין לביטולה. "המזל שלנו כמדינה זה שהחלטת הממשלה לא יושמה עדיין", אמר מנכ"ל בזן, אסף אלמגור, בדיון בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר השנה. "כל אחד מאיתנו יכול להריץ בראש שלו תרחישי 'מה היה קורה אילו בזן לא הייתה פה', מה היה קורה במערכת הביטחון ומה היה קורה במשק האנרגיה".

פעילים ומומחי סביבה טוענים שבזן מציגה תמונת מצב הפוכה, וכי היסמכות המדינה עליה כמקור אנרגטי מסכנת את ישראל. "המנטרות החוזרת ששמענו לאורך כל השנתיים האחרונות מבזן, שהם הביטחון האנרגטי של ישראל, הוכחו כמוטעות בבסיסן", אמרה אתמול ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, בפאנל שעסק באנרגיות מתחדשות בוועדה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. 

"אני מקווה מאוד שמי שאמור לקבל את ההחלטות ומי שאחראי על רציפות משק האנרגיה, מבין היום שהמפתח לביטחון אנרגטי הוא לא בית זיקוק, שבגלל שלושה טילים יצא מכלל פעילות. אני לא חושבת שיש פה מישהו בחדר שלא חושש מהמערכה הבאה שיש עם איראן, שתיראה כנראה אותו דבר. אז בטח שלא לעשות את אותה טעות פעמיים ולהסתמך על בתי זיקוק כמו זה".

לשאלת עיתונאי זמן ישראל אביב לביא, האם לא מדובר בהחלטה סבירה לאפשר לבזן להשתקם, הסבירה: "צריך להתייחס לבזן כחברה, כתעשייה, שרשאית לשקם את מתקניה. אני לא אומרת שצריך לאסור עליהם להשתקם. אבל יש לנו זכות לדרוש שישתקמו בהליכים מוסדרים שלא מדלגים על השלטון המקומי ולא מדלגים על היתרי בניה עם הנחיות סביבתיות. לא יכול להיות שמישהו צריך לסגור מרפסת או לבנות ממד וצריך היתר בשביל זה, אבל כדי לבנות תחנת כוח לא צריך".

הפאנל התקיים בנוכחות אשת משרד האנרגיה שרון חצר, סמנכ"לית מדיניות, קשרי חוץ ותכנון, במשרד האנרגיה. שחר ברמן רמזה כי קיימים חילוקי דעות בתוך המשרד, האחראי לפקח על בזן ולקדם את פינוי המפרץ. לדבריה, יש צוותים במשרד שפועלים במרץ לפינוי מתחם בזן, לצדם כאלה שפועלים בכיוון ההפוך, כפי שנראה בבקשה החריגה להקלות. "אי אפשר לדבר על משרד האנרגיה כגוף אחד", אמרה.

הדרישה שהציגה שחר ברמן, מול הטיעון לצורך האנרגטי בפעילות בזן, היא לבחון חלופות כמו ייבוא אנרגטי. "הייתי רוצה לראות במקביל, חשיבה שבוחנת את החלופות. יש נמלים, יש צינורות, יש תשתיות מכל הסוגים. הייתי רוצה לראות עבודה מקצועית שתראה מה החלופה. יכול להיות שנגלה שתוך שלושה ארבעה חודשים אנחנו יכולים לייצר אפשרות לייבא את כל סוגי התזקיקים, עם ביטחון אנרגטי. אבל לא ראיתי עבודה כזו", היא אמרה.

בשיחה עם "שקוף", הוסיפה כי "צריך להקים צוות משימה ממשרד האוצר, האנרגיה, רשות החירום הלאומית, משרד ראש הממשלה ומשרד הגנת הסביבה כדי לבחון את הדברים לעומק, ולייבא תזקיקים". לדבריה, "רק לאחרונה בזן ניסו לתקן תשתית שנפגעה, וזה גרם לזינוק בערכי הבנזן. אנחנו לא מוכנים להליך בלי רישוי, מעל איגוד ערים והרשויות המקומיות, בלי משרד הבריאות, כיבוי אש והמשרד להגנת הסביבה", אמרה. לדבריה, ישנן חלופות שניתן ליישם כבר עכשיו, כמו להקים תחנת כוח "פיקרית", שפועלת רק בעיתות צריכת אנרגיה גבוהות, לבנות מתקן אגירה או אפילו להתחבר למתח גבוה. "הם רוצים לחזור לעבוד בכל הכוח ולהקים דברים שלא נתנו להם עד כה, תחת הצו ובמשך שנים בלי היתרים".