תשעה חברי ממשלת בנט-לפיד לא הגישו הצהרת הון

תשעה חברי הממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד) טרם הגישו את הצהרות ההון הנדרשות למבקר המדינה, כך עולה מבדיקת "שקוף" בלשכת המבקר. חברי הממשלה שטרם הגישו הצהרת הון הם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), זאב אלקין (המחנה הממלכתי), עמר בר-לב (העבודה), עודד פורר (ישראל ביתנו), יאיר גולן (מרצ), אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), תמר זנדברג (מרצ), גדעון סער (תקווה חדשה) ומתן כהנא (המחנה הממלכתי). 

מבין כלל השרים, אלקין הוא סרבן שקיפות כרוני. הוא עדיין לא הגיש את הצהרת הון שלו מתום הממשלה ה-35. גם בממשלות קודמות סירב להגיש את הצהרת ההון שלו פעם אחר פעם. בעבר גם סירב להגיש את יומנו.

פרט לאלקין ישנם עוד שלושה שרים מהממשלה ה-35 (ממשלת נתניהו-גנץ) שטרם הגישו הצהרות הון שהיו חייבים להגיש. הבולט מביניהם הוא דודי אמסלם (הליכוד), שמיועד לכהן כשר עוד לפני שמבקר המדינה יכול לבדוק את הצהרות ההון שלו מתום הכהונה הקודמת. שניים נוספים שלא הגישו הם יעקב אביטן (ש"ס) ורפי פרץ (הבית היהודי). 

תגובת סגן השר לשעבר יאיר גולן לפרטים שהועברו ל"שקוף" ממבקר המדינה מצביעה על חוסר הבנה בסיסי לגבי חשיבות חוקים ותקנות. "קצה נפשי בבירוקרטיה מיותרת", השיב כשההסבר שלו לדברים הוא ש"אין שום הבדל בין הצהרת ההון שהגשתי תוך כדי התפקיד לבין הוני בסיומו. אין לי בית נוסף, לא קניתי אוטו חדש, אין לי הכנסה נוספת, וגם לא לזוגתי חוץ מאשר הפנסיה. אני חי בצנעה מעמל ידי לאורך הרבה שנים". 

תגובות נוספות: לטענת השר לשעבר גדעון סער הוא קיבל לראשונה פנייה בנושא ממשרד מבקר המדינה רק שבוע שעבר, "אשיב תוך זמן סביר לפניה שקיבלתי רק בשבוע שעבר". יודגש שמבקר המדינה לא אמור כלל לפנות בנושא לחברי הממשלה, למרות שהדבר נעשה, ומדובר במכלול החובות שהם אמורים היו להכיר ולפעול על פיהם. ח"כ מתן כהנא השיב כי "אני לא מכיר פניה כזו" ממשרד מבקר המדינה. השרה לשעבר זנדברג מסרה כי "הגשתי את כל מה שנדרשתי לפי הנחיות מבקר המדינה". יתר חברי הממשלה היוצאת טרם הגיבו לפנייתנו בסוגיה זו. 

מדוע נדרשים חברי ממשלה להגיש הצהרות הון? 

בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (התשס"ג-2003), שהתקינה הממשלה והמבוססים על המלצות דוח ועדת אשר משנת 1977, נקבע כי ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, מחויבים בהגשתה למבקר המדינה של הצהרה הון שנתית. את ההצהרה עליהם להגיש למבקר לא יאוחר מ-60 יום מתום כל שנת כהונה במשרת שר, ו-60 יום לאחר סיום כהונה כשר. 

כלומר חברי הממשלה הקודמת, הממשלה ה-36 של מדינת ישראל, היו מחויבים בהגשת שתי הצהרות הון בתקופת כהונתם. את הראשונה הם היו מחויבים להגיש בחלוף 60 יום מתום שנת כהונתם הראשונה, ואת השנייה כ-60 יום אחרי סיום תפקידם בממשלה.  

הצהרת ההון מהווה כלי לאיתור הפרשי הון בנכסיהם של חברי ממשלה, אישים האחראים על החלטות בעלות משמעות כלכלית בלתי מוגבלת עבור אזרחי ישראל, ושקיימת סכנה כי הם עושים בכוח הזה שימוש להעצים את הונם האישי. 

בעבר היו מקרים בהם הצהרות ההון שימשו את מבקר המדינה, או גורמים אחרים, נגד חברי ממשלה. בשנת 2003 המבקר מתח ביקורת קשה על ראש הממשלה אריאל שרון בשל קידום החלטה במועצת מקרקעי ישראל, תוך ניגוד עניינים. ב-2010 נמתחה ביקורת על שר החקלאות לשעבר שלום שמחון. בשנת 2011 נמתחה ביקורת על שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, ובשנת 2017 על ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. בפרשת השחיתות של ראש הממשלה אהוד אולמרט, נקבע כי הוא ביצע מעשה מרמה כלפי מבקר המדינה, כשדיווח באופן לא מלא, במכוון, בהצהרת ההון שלו.  

לגבי מטרת הצהרות הון בכניסת חברי ממשלה לתפקידם, בחלוף השנים במילוי תפקידם ובסיומו, ניתן ללמוד מדוח מבקר המדינה הנוגע למיכון ההצהרות שפרסם בנובמבר 2022: "מיכון הצהרות ההון יאפשר להשוות את ההון באופן אוטומטי, וכך ייחסך זמן עבודה של עובד הרשות. כמו כן, יהיה ניתן לבצע את השוואות ההון של כלל הנישומים החייבים להגיש הצהרות הון, ולהציף לבדיקה פרטנית רק נישומים שבבדיקה האוטומטית נמצא בהצהרותיהם הפרש הון בלתי מוסבר". 

היעדר יכולת אכיפה והטלת סנקציות

חברי הממשלה אמנם מחויבים להגיש הצהרות הון, אך בניגוד לכלל האזרחים החייבים בכך,  אין יכולת אכיפה של מבקר המדינה על חברי כנסת המסרבים להגיש הצהרות הון, ואין יכולת להטיל סנקציות כלכליות או אחרות על אותם חברי ממשלה באופן מיידי. הטענה שמחוקקים דואגים לעצמם יותר מאשר לנו, מקבלת במקרה זה משנה תוקף. כשאדם מהשורה מאחר בהגשת הצהרת הון המעשה נחשב לעבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודת מס הכנסה, וכל חודש איחור גורר קנסות מצטברים הנעים בין 380-750 שקלים בחודש. אולם כשחברי ממשלה, שבאופן תיאורטי אמורים לשמש דוגמה לציבור, אינם מגישים בזמן הצהרות הון, החוקים והתקנות אינם מאפשרים להטיל עליהם סנקציה כלכלית או אחרת.

ישנם מספר כלים לא שגרתיים שמבקר המדינה יכול לנסות ולהפעיל במטרה להעמיד חברי ממשלה סוררים במקומם. הוא יכול לפנות לראש הממשלה המכהן על מנת שזה ידרוש מהם להגיש הצהרת הון, והוא יכול לפנות ליועץ המשפטי לממשלה במקרים בהם קיים חשד לעבירה פלילית.  

החלת שקיפות על הצהרות ההון של נבחרי ציבור 

החשיבות המרכזית בפרסום הצהרות ההון היא הבנת מכלול ניגודי העניינים האפשריים של חברי הממשלה, השקעותיהם ונכסים שעשויים להיות מושפעים מעשייתם והחלטותיהם, ואיתור צבירת הון מחשידה בפרקי זמן מסוימים. במדינות שונות בעולם חלה חובה על נבחרי ציבור לפרסם ברבים את הצהרות ההון שלהם או ניגודי עניינים העשויים להשפיע על החלטותיהם במסגרת תפקידם. סקירה משווה שפרסמה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת ב-2018 מעלה שחברי בית הלורדים ובית הנבחרים באנגליה מחויבים לדווח על כל אינטרס שעלול לגרום לציבור להטיל ספק במילוי התפקיד או החובות הנגזרות ממנו, כמו גם באוסטרליה ומדינות נוספות.  בישראל הצהרות ההון של חברי ממשלה ושל חברי כנסת הן חסויות ואסורות לפרסום. מי שיכול לפרסמן ביוזמתו הוא חבר הממשלה או חבר הכנסת. 

בשנת 2015 הגישה ח"כ לשעבר זהבה גלאון, יחד עם חברי הכנסת מסיעת מרצ, כולל השרה לשעבר תמר זנדברג, את הצעת חוק הצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים שמטרתה לחשוף בפני הציבור, באמצעות ועדה ציבורית, את הונו ודרכי השגת הונו של כל נבחר ציבור בכיר – מועמדים לראשות ממשלה, לתפקיד שרים וסגני שרים, כולל אלה שסיימו את כהונתם בתפקידים אלה. הצעת החוק כללה סעיף עונשין של קנס בגובה 50,000 שקלים. 

בשנת 2016 הגיש ח"כ לשעבר רוברט אילטוב, יחד עם חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו, את הצעת חוק שקיפות בהצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים שמטרתה לחשוף בפני הציבור את הצהרות ההון של נבחריו הבכירים (רה"מ, שר, סגן שר וראש מפלגה), ובני משפחותיהם, כדי להתמודד עם ניגודי עניינים אפשריים ולחזק את אמון הציבור בנבחריו. ההצעה כוללת אפשרות להטלת סנקציה כלכלית עד 20,000 שקלים למפרי החוק. הצעה דומה הוגשה גם בכנסת ה-24 על ידי ח"כ אביגדור ליברמן, כשח"כ עודד פורר, שלא זכינו לקבל ממנו תשובה, חתום עליה. 

לעת עתה, בכנסת ה-25 טרם הוגשה הצעת חוק לחובת פרסום הצהרות הון של נבחרי ציבור.