טלי גוטליב ממשיכה לקדם חקיקה שתאפשר לה לחמוק ממשפט

בניגוד לדרישת היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ח"כ טלי גוטליב ממשיכה לקדם חקיקה שיכולה לסייע לה לבלום את התקדמות תביעת לשון הרע שהגישה נגדה שקמה ברסלר. במסגרת התביעה, ברסלר, ממובילות המחאה נגד הממשלה וחוקי ההפיכה המשטרית, טוענת כי גוטליב הפיצה שורה של שקרים שהכתימו את שמה, בין היתר בניסיון לקשור בינה ובין חמאס ולפגוע במחאה ובשמה הטוב. על פי התיקון לחוק החסינות שגוטליב מקדמת, בתי משפט לא יוכלו לדון בתביעות לשון ברע, אלא אם קיבלו את אישורם של רוב מיוחד של 75 חברי כנסת במליאה.

בחודש נובמבר האחרון, לאור דרישה שהגיעה מח"כ אפרת רייטן (העבודה), יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק דרשה מגוטליב שתתחייב כי ייקבע כי ההסדר לא יחול על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או על חקירות פליליות שנפתחו. לדברי אפיק, ח"כ גוטליב הסכימה לשנות את נוסח ההצעה. בלוח הזמנים, ציינה אז אפיק כי הדבר ייעשה "ככל שההצעה תעבור בקריאה הטרומית".

ההצעה עברה, אך דיון שהתקיים השבוע (שלישי) בוועדת הכנסת, בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק, ניראה שגוטליב לא שינתה את הנוסח. במהלך הדיון בוועדת הכנסת טענה ח"כ רייטן כי הצעת החוק תסייע לח"כ גוטליב עצמה, בקשר לחקירה שמתנהלת נגדה על פרסום שם איש שב"כ שהוא חסוי לפי חוק, ובקשר לתביעה אזרחית שמתנהלת נגדה בקשר להתבטאויות שלה. "ציינת במליאה כי החוק המוצע לא יחול עליך, אולם סייג כזה לא נכנס להצעת החוק", טענה רייטן.

בחוות הדעת שמסרה יועמ"שית הוועדה עו"ד ארבל אסטרחן, צוין גם כן כי "אישור החוק יביא להפסקת הליכים שמתנהלים כעת נגד חברי כנסת, ולכן ראוי לכל הפחות לקבוע כי החוק יחול מהכנסת הבאה, ולא יחול על הליכים שעדיין מתנהלים". יש לציין, כי על פי תחולת החוק, הוא ייכנס לתוקף 30 יום מפרסומו.

גוטליב טענה, בדיון כמו גם בתגובה ל"שקוף", כי הדיונים במשפטה כבר החלו, בניסיון להראות כי ההצעה לא תשפיע עליה. אלא שעל פי נוסח החוק, בית המשפט יצטרך לקבל את אישורם של 75 חברי הכנסת, כדי לקבוע דיון בתביעה אזרחית, בין אם הוא הדיון הראשון בתיק ובין אם דיון המשך, כאשר לא נעשתה לא הבחנה כנדרש בין תיקים קיימים לחדשים. 

הצעת החוק להרחבת חסינות חברי הכנסת, מבקשת להפוך את שאלת הציות של חברי הכנסת לחוק – לשאלה פוליטית. לפי ההצעה, לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת או ח"כ לשעבר, בקשר לעבירה שנעברה בתקופה שבה כיהן כחבר כנסת, אלא אם קבעה הכנסת, ברוב של 75 מחבריה. ההצעה אינה חלה על עבירות חמורות כגון ריגול, מרמה, שוחד, הפרת אמונים, עבירות מין, פגיעה בקטינים ונכים, ועבירות נוספות. 

כך, חברי הכנסת יקבעו אם המעשה שבקשר אליו מבקשים לקיים חקירה או לנהל הליך אזרחי נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. בפועל, חברי כנסת יגנו על חבריהם, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא רוב של 75 חברי כנסת שיחשבו אחרת, בוודאי אם הח"כ המדובר הינו מהקואליציה. הצורך באישור המליאה יקשה גם על פתיחת חקירה סמויה, מה שיאפשר, כך פי חוות הדעת החריפה של הייעוץ המשפטי, לגופים עבריינים לפעול דרך חברי כנסת כדי להלבין את פעולותיהם.