צינון לפרקליטים שרוצים להתמנות לשופטים? "פגיעה בשלטון החוק"

מליאת הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד) שנועד לקבוע תקופת צינון לפרקליטים שיבקשו להתמנות לשופטים. החוק אושר ברוב של 54 חברי כנסת שהצביעו בעד, מול 40 שהתנגדו. במשרד המשפטים מתנגדים בתוקף להצעה ואומרים כי היא "אינה מבוססת על תשתית כלשהי, ועולה חשש שהיא מהווה ניסיון להרתיע את גורמי האכיפה מלבצע את מלאכתם, באמצעות הצרת האפשרות של הקידום התעסוקתי שלהם ותוך פגיעה בעקרונות של שלטון חוק".

• יועמש"ית הכנסת: לא התקיים דיון מספק על החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים
• חוק יסוד הכנסת כארגון פשע
• פשרה או המשך ההפיכה? הדיונים בוועדת חוקה המחישו את התהום

ההצעה של מלביצקי מבקשת לקבוע תקופת צינון של שלוש שנים על מי שכיהן כפרקליט בפרקליטות המדינה, בפרקליטות מחוז או כתובע ברשות ציבורית ומבקש להתמנות לשופט או לרשם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי. 

"יש חשש כי לשופטים המגיעים משורות הפרקליטות יש הטיה לטובת התביעה בשל הניסיון המקדים שלהם במסגרת עבודתם בשירות המדינה", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "מפאת כוחם הרב של שופטים ורשמים שביכולתם לחרוץ גורלות של בני אדם, בפרט כשמדובר בהליכים פליליים, יש הצדקה לקבוע תקופת צינון כאמור, על מנת שאותו פרקליט יתנסה בעבודה אחרת בטרם יתמנה לשופט". 

תקופת צינון זו, על פי מציעי ההצעה, "תאפשר התנתקות מנקודת המבט שאפיינה את התפקיד הקודם של מי שמתמנה לשופט, ותאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך. לטובת הגברת אמון הציבור במערכת המשפט ומניעת הטיית משפט ולו למראית עין, וכן בכדי לגוון את הניסיון המקצועי של שופטים ורשמים, מוצע לקבוע תקופת צינון כאמור". 

מי מתבלבל?

מלביצקי אמר במליאת הכנסת כי הצעת החוק שלו "לא יוצאת מנקודת הנחה שבפרקליטות יש אנשים רעים או לא ראויים לקידום, זה פשוט בא מתוך הכרה של טבע האדם. כשבן אדם רגיל לחשוב כתובע, הוא ימשיך לחשוב כתובע גם כשהוא עולה על כס השיפוט. את הקשר הזה אנחנו רוצים לנתק למען כולם". 

עוד הוסיף מלביצקי כי "ראיתי כבר כותרות: 'חוקי ההפיכה'; 'המלחמה במערכת המשפט והפרקליטות'; מישהו גם כתב – ואני חושב שזה היה בדה מרקר – שהחוק הזה מיועד לפגוע בתובעת במשפט נתניהו כי היא מעוניינת להתמנות לשופטת. לא. אין בזה שום דבר. החוק הזה נועד לייצר לכולנו שופטים טובים הרבה יותר". 

בניגוד אולי לדברים הללו, מיד לאחר מכן הוסיף מלביצקי כי "אם כבר אנחנו מדברים על הלך מחשבה אחר ועל הבעיה שהדבר הזה יוצר, אז היום התפרסם שבמשפט נתניהו, הוא התרגש מאוד ודיבר בקול רם, ואז השופטת של בית המשפט המחוזי אמרה לו: תנמיך את הקול. יושב בן אדם על במה במשך הרבה מאוד זמן, קוראים לו "אדוני", קוראים לה "גברתי", והיא קצת מתבלבלת. היא קצת מתבלבלת, כי היא שוכחת שמי שנמצא שם זה ראש ממשלת ישראל. והיא שוכחת שכאשר היא נוהגת בו בחוסר כבוד, כפי שאותה שופטת נוהגת בו פעם אחר פעם אחר פעם, היא לא נוהגת בחוסר כבוד באיש, היא לא נוהגת בחוסר כבוד במנהיג הפוליטי שאולי הוא לא על דעתה – היא, כרשות שופטת של מדינת ישראל, נוהגת בחוסר כבוד בראש ממשלת ישראל. הדבר הזה הוא חמור. והדבר הזה הוא רק סיבה נוספת לצורך העז בשינויים במערכת המשפט, בשינויים מהותיים במערכת המשפט, במאזן הכוחות שבין הרשויות, בכך שהשופטים יעשו את תפקידם וישפטו משפט צדק ויפרשו את הדין, ולא יחוקקו, ינסו לחוקק או לעקוף חוקים באמצעות החלטות שיפוטיות".

"פגיעה באינטרס הציבורי"

במשרד המשפטים הגישו לוועדת השרים לחקיקה חוות דעת ובה כתבו כי הם מתנגדים נחרצות להצעה. "לפי הנטען בדברי ההסבר, נוכח שיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל, קיים חשש כי למועמדים לשפיטה שמגיעים מהתביעה, קיימת הטיה לטובת גורמי האכיפה", כתבו במשרד. "תקופת צינון של שלוש שנים, המבוססת על נימוק ספקולטיבי ללא כל תשתית עובדתית, פוגעת בחופש העיסוק של ציבור רחב באופן גורף. משמעותה יצירת אפקט מצנן, הרתעה והצרת צעדי ציבור פרקליטי המדינה, התובעים העירוניים, התביעה המשטרתית ועוד, תוך פגיעה באכיפה הפלילית ובתוך כך באינטרס הציבורי". 

במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם כתבו את חוות הדעת, הסבירו כי "מנגנון תקופות צינון הוא מנגנון חריג המגביל את חופש העיסוק ועיקר תכליתו להבטיח טוהר מידות, למנוע ניגודי עניינים ולהבטיח מעבר תקין ובטוח בין תפקידים בעלי השפעה כדי למנוע ניצול לרעה של מידע רגיש או קשרים מקצועיים. במגזר הציבורי, מטרת תקופות הצינון היא בעיקר למנוע מצב שבו נבחרי ציבור או בעלי תפקידים בכירים עושים שימוש בהשפעתם או במידע שצברו לטובת תפקידים אחרים, ציבוריים או פרטיים. כך נשמר אמון הציבור ומובטחת קבלת החלטות עניינית ומקצועית".

"כעת מוצע לעשות שימוש במנגנון של תקופת צינון לתקופה ממושכת לאוכלוסיה רחבה ביותר ולתכלית שונה לחלוטין – כדי למנוע הטיות שנטען כי קיימות במערכת השפיטה הפלילית", כתבו. "זאת בהיעדר כל תשתית שהיא". 

לחוות הדעת המלאה של משרד המשפטים:

במשרד המשפטים אף הסבירו כי יש סתירה בין המטרה המוצהרת של ההצעה לבין הסעיפים הגורפים שלה. "מעבר לכך שלא הוצג כל בסיס עובדתי שיצדיק קביעת מנגנון צינון גורף כמוצע, מוצע להחילו על קבוצה גדולה של פרקליטים ותובעים אשר כלל אינם עוסקים בפלילים, אלא בנושאים אזרחיים ומינהליים, ולא הוסבר כיצד עיסוקם, שחלקו הגדול עוסק בכלל בהגשת כתבי הגנה ולא בהגשת כתבי תביעה, מייצר הטיה להרשעה פלילית בשפיטה", כתבו. "עוד יצוין, כי הצעת החוק מבקשת למנוע מכלל הפרקליטים והתובעים מינוי לשפיטה, בכלל הערכאות, הגם שבפועל שיעור ההליכים שהמדינה צד להם בבית המשפט אינו גבוה, כך שגם במובן זה מדובר במנגנון צינון לא מידתי. מכל מקום, הצעה זו אם היה בסיס להסדר המוצע, וכאמור אין כזה, נכון היה שתחול גם על עורכי דין המכהנים כסנגורים מחשש להטיה דומה. בנוסף, לא הועברו כל נתונים בנוגע לשיעור ההליכים הפליליים בבתי המשפט ביחס להליכים אזרחיים ומינהליים". 

בחוות הדעת צוין עוד כי כבר היום יש הסדרים שנועדו לקיים את התכלית שאותה ביקש מלביצקי לבסס. "ישנם הסדרים פרטניים למתמנים לשפיטה על מנת ליצור הפרדה מעבודתם הקודמת", נכתב. "מדובר באמצעי מידתי הרבה יותר, שלא מגביל את האפשרות של אדם להתמנות לשפיטה ולצד זאת דואג שלא ידונו בתקופה הראשונית בהליכים הנוגעים למקום עבודתם הקודם". 

"כך למשל, במסגרת החוק על השופטים להימנע, בין השאר, מדיון באותם נושאים שטופלו על ידם כפרקליטים", צוין. "כמו כן, נמסר כי הנהלת בתי המשפט עובדת על גיבוש נוהל עבודה להסדרה מערכתית אחידה של הנושא כך שככלל לא ינותבו לשופט תיקים במעורבות גוף שבו הועסק או מילא תפקיד טרם מינויו לשיפוט. ולפיכך אין כל צורך במנגנון הגורף המוצע". 

בחוות הדעת סיכמו כי "מדובר בניסיון לפגוע באכיפה הפלילית, לגרום לאפקט מצנן ולפגוע באינטרס הציבורי, זאת על סמך ספקולציות נעדרות כל תשתית עובדתית".