ח"כ טל לשרה זנדברג: "הגיע הזמן לבחון הגשת כתבי אישום פליליים נגד 'נשר'"

בשבת בערב, זמן לא רב לאחר ששקעה השמש ושבוע נוסף דעך לתוך אוגוסט, מפעל "נשר" שברמלה דיווח לציבור על תקלה שהתרחשה במערכות שלו. התקלה הזו, שישית במספר בשבועיים האחרונים, צריכה להדיר שינה מעיניו של כל מי שעוסק בפיקוח על הסביבה. 

אלא שנכון למועד כתיבת שורות אלה, המשרד להגנת הסביבה, שאחראי על הפיקוח, נרדם בשמירה. הוא אמנם קיים פגישות ודיונים בנושא, הצהיר כי המפעל בלב עיסוקו, אבל כל אלה בינתיים לא הובילו לשום צעד. עד כה, המשרד להגנת הסביבה לא הטיל אף קנס, לא השהה את רישיון הפליטה של המפעל ולא פעל להוציא לו צו סגירה מנהלי כפי ש"חוק אוויר נקי" מאפשר, בגין סדרת האירועים האחרונה. חלק מההליכים נגד "נשר" החלו עוד בשנת 2019. 

ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"

חבר הכנסת אלון טל (המחנה הממלכתי), מחברי הכנסת הבודדים שמלווים את מאבק התושבים במפעל המזהם בחודשים האחרונים, שלח היום (רביעי) מכתב חריף לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בדרישה להתערב לאלתר באכיפה מול המפעל. 

בתגובה אומרים במשרד כי נושא ריבוי התקלות נמצא על סדר היום והוסיפו כי "נדרש לעיתים זמן לביצוע בדיקות יסודיות ומקיפות כדי למצות את הדין על פי חוק".

"המשרד לא יכול להיות שותף לעבירה"

בעקבות הפרסומים האחרונים על ריבוי התקלות, דרש טל במכתבו שהמשרד ישקול דיון נוסף בהיתר הפליטה שניתן למפעל לאחרונה למשך שבע שנים נוספות. "לא ייתכן כי המשרד להגנת הסביבה מצטייר כ'שותף לדבר עבירה' ומעניק היתר פליטות לשבע שנים למפעל מזהם", כתב. לשיטתו, קיצור ההיתר הוא הזדמנות אחרונה עבור המפעל להשתפר "לפני סגירתו". 

המכתב של אלון טל לתמר זנדברג:

לדבריו, אף בשלה העת להגיש כתבי אישום נגד הנהלת המפעל, בהם יושב הראש והמנכ"ל. "אילו היה מדובר במקרה בודד של זיהום אוויר חריג, ייתכן כי דרישה כזו היתה מוגזמת", כתב. אולם לאור ממצאי משרד הבריאות, שהעידו על תחלואה עודפת בסביבת המפעל, "עמדה סלחנית כלפי המפעל איננה סבירה". עוד טען טל כי לאור ריבוי התקלות, יש להתלות את רישיון המפעל או לקצר את תוקף הרישיון לתקופה של לא יותר משלוש שנים. לדבריו, לא מדובר רק באפשרות במסגרת החוק, אלא "בגדר חובה". 

טל סיים את מכתבו בדרישה מהמשרד לשדר מסר אחר לציבור: "בריאות תושבי רמלה, לוד ומועצה אזורית גזר איננה הפקר". לדבריו, הצורה שבה המשרד בחר לטפל באירועים האחרונים היתה שגויה, "ולא יצרה הרתעה מספקת". עוד הוא הוסיף כי "בבואי לשקול מהי המדיניות הנכונה בדבר מפעל מזהם עם רקורד ארוך של חריגות, אני תמיד נוהג לכלול במסגרת השיקולים את השאלה הבסיסית: אילו גם אני הייתי מגדל ילדים בסמוך לאותו מפעל, מה הייתי מצפה מן המשרד להגנת הסביבה?" ותשובתו של טל: "אני מצפה מן המשרד להגנת הסביבה לפעול בצורה גלויה ונחושה להגן על הסביבה ולא על המפעל".

"נתונים חיוניים הוסתרו"

בשיחה עם "שקוף" הסביר טל כי חש אחריות רבה למצב המפעל. "אני חלק מהממשלה, אני לא יכול להתנער, וניסיתי להשפיע וקיימתי איתם (המשרד להגנת הסביבה י"ג) שיחות פורמליות ולא פורמליות. אבל אני חושב שהעובדה ש"נשר" מייצרים 41% משוק המלט בישראל, היתה חזקה מבחינתם. אף אחד לא יגיד את זה מפורש, אבל אמרו שאנחנו לא הולכים לסגור את המפעל, זה תעסוקה ובעיקר כי מדינת ישראל זקוקה למלט".

במקביל לדיונים על רישיון הפליטה של "נשר", המשרד להגנת הסביבה החל בהליך מנהלי מול המפעל בחשד שהסתיר שתי תקלות שיש בהן פוטנציאל לגרום לנזק סביבתי. המשרד להגנת הסביבה לא מצא לנכון לספר על התקריות לציבור הרחב או לכל הפחות ליידע באופן פרטי את לשכתו של טל. יתרה מזו, מסתמן שהפרשה היתה נקברת הרחק מעין הציבור בשלב הזה, אלמלא חשיפת "שקוף". נכון למועד כתיבת שורות אלה, הדין עוד לא הוכרע, כמו גם הדין של שני שימועים נוספים שהמשרד ניהל נגד "נשר", הוותיק שבהם משנת 2019. ולמרות כל אלה, היתר הפליטה יצא לדרך. 

במכתבו לשרה, טל התייחס לפרשה ההיא ואף כתב לה כי לא מדובר במקרה יחיד. "בשיחותיי עם הנוגעים בדבר, למדתי כי חריגות אלה אכן הפכו להיות דבר שבשגרה, למרות העמדה שהוצגה בשימוע הציבורי,", טען. נוסף למכתב, טל הגיש שאילתא בנושא למשרד עצמו ובה שאל מדוע הוסתרו נתונים, אולם טרם עבר הזמן המוגדר בחוק לתגובה. 

"לא יכול להיות שהכנסת עושה תפקידה נאמנה באמונה, ומגלה שנתונים חיוניים הוסתרו", אמר בכעס בשיחה עימו. "מגיעה לתושבים התחושה שהמשרד עובד עבורם, ולא מנסה לשמור על האינטרס התעשייתי".

"תחושה שהאזרחים הופקרו"

אלא שהמשרד להגנת הסביבה אינו היחיד שאכזב מרות את התושבים. כבר שנים שהפעילים באזור פונים למשרד הבריאות בבקשה לערוך סקר אפידמיולוגי מקיף כדי לבחון את רמות התחלואה באזור ולבדוק אם נגרם נזק של ממש. אלא שזה האחרון לא קרה, ובדיון של טל משרד הבריאות הציג ממצאים ראשוניים וחלקיים על אודות מחלת הסרטן בלבד, המעידים על עלייה בתחלואה ברמלה ולוד. הנציגה ממשרד הבריאות לא ידעה אז לתת מידע נוסף, לא לקשור את הסיבות לתחלואה לגורם מסוים או לספק נתוני תחלואה אחרים שיכולים היו להצביע על המקור למחלות.

"למה הם לא באו עם מחקר לוועדה ואמרו שיש משבר בריאותי?", תהה. "הם רומזים ש'כנראה', 'ולא בטוח'. זה לא רציני מספיק. אנחנו יודעים שאבק מאיץ את התקפות אסטמה (אבק מהסוג שהמפעל פולט, י"ג). אז תעשו את המיטב כדי שהאזרחים ידעו כל מה שאפשר בשביל לשמור על הבריאות שלהם, כרגע זו תחושה שהאזרחים קצת הופקרו. מפעל כזה לא היה קם ברמת אביב מן הסתם". 

בעקבות הריאיון, טל פנה למשרד הבריאות בשאלה האם המשרד מתכוון לערוך מחקר בסביבת המפעל בנושא אסטמה ותחלואה נשימתית בקרב אוכלוסיות בסיכון (דוגמת ילדים ונשים בהיריון), חקר ילודים, וכן בדיקת פגיעות נוירולוגיות שנמצאו כקשורות לפגיעות כספית. הזמן למענה לשאילתא טרם הסתיים, אולם משרד הבריאות ענה לשאלת "שקוף" בנושא כי "בדוחות של המשרד להגנת הסביבה שמרכזים את הפליטות ממפעל 'נשר', דווח על רמה גבוהה של כספית". לשיטתם, "כספית היא בעלת השפעות ספציפיות על בריאות האדם ומידע זה מהווה בסיס להבנת הצורך בבדיקת סוגי תחלואה שונים". עוד הוסיפו כי המשרד נמצא בעיצומו של הליך איסוף מידע "כדי להעריך את פוטנציאל ההשפעה על בריאות האוכלוסייה הממוקמת מסביב למפעל נשר".

"אצל הח"כים מהאופוזיציה הכול סיסמאות"

לדברי טל, הוא מצפה משני המשרדים להתגייס באופן נחרץ יותר לטיפול בנושא. "הרגשתי צורך להתגייס ולסייע לתושבים", הוא אומר. "ציפיתי להתגייסות דומה מהמשרד להגנת הסביבה, בטח ובטח כשהשרה בראשו מחזיקה בתפיסת עולם חברתית ומבינה את אלמנט הצדק הסביבתי. זה אולי לא צריך להיות נושא מרכזי במשרד, אבל בטח שאי אפשר להתעלם ממנו".

"חשוב להבין שחברה מוגדרת בסופו של דבר על ידי החוליה החלשה שלה", הוא מוסיף. "אם אנחנו מוצאים בתחום הסביבתי אוכלוסיות חולות ופגיעות, אנחנו חייבים לתת להן לא רק תשומת לב, אלא לתעדף את הסיוע".

לכל הכתבות בפרויקט מפת המזהמים של "שקוף" – לחצו על התמונה

ולא רק משרדי הממשלה – לדברי טל יש פער בין המסרים של חלק מחברי הכנסת בכלי התקשורת ומעל בימת הכנסת, לבין מעשיהם בפועל. "רוב חברי הכנסת לא ערים לזה שיש מפעל סמוך לבתי תושבים ומה ההשלכות", הוא אומר. "שמענו שנה שלמה, במיוחד מהליכוד ומהאופוזיציה, הם כל הזמן דיברו וביקרו את הקואליציה, אמרו 'תל אביביים צפונבונים שמתעלמים מצרכי הפריפריה'. אבל אצלם הכל סיסמאות. לא נעשה כלום למען תושבי רמלה ולוד והמועצה אזורית גזר במשך שנים על שנים".

טל התייחס בשיחה גם לצד של אנשי המפעל עצמו ולניסיונות להשפיע על הדיון בוועדה וההחלטות שהתקבלו בו. "הזמינו אותנו לבוא אליהם לסיור מתוך מחשבה שהם עושים הרבה מאוד", הוא מתאר. "יצאתי עם תחושה שיש ניסיון לשפר את הביצועים אבל לא מצליחים מספיק. אחרי הסיור, הנהלת המפעל התאכזבה. הם חשבו שאחרי ששמעתי את העמדה שלהם, אני אהיה יותר אוהד".

המכתב של טל לזנדברג מראה כי אכן לא שינה את עמדתו. בשיחה עמו הוא אף טוען כי ייתכן שבטווח הארוך "יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך לסייע למפעל להעתיק אותו לאזור מרוחק יותר. יכול להיות שמקומו של מפעל המלט איננו באוכלוסיה שהיא בהגדרה במרכז הארץ, ועוד באחת המדינות הצפופות בעולם. זה לא בוטיק משיינקין, זה מפעל מלט".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על פי החוק, תפקיד משרד הבריאות הוא לייעץ בתהליכי קביעת ערכי יעד בריאותיים של מזהמי אוויר. משרד הבריאות לקח חלק ופעל לטובת בריאות הציבור בעדכונים, כולל זה האחרון של ערכי איכות אוויר.

"יש לציין כי הרגולציה לקביעת ערכי תקן של איכות אוויר, הקמת תחנות ניטור בריכוזי אוכלוסייה, מעקב ומדידת רמת החומרים המזהמים באוויר והטלת סנקציות נגד מפעלים החורגים מהתקן, היא באחריות המשרד להגנת הסביבה.

"בדוחות של המשרד להגנת הסביבה שמרכזים את הפליטות ממפעל נשר, דווח על רמה גבוהה של כספית. על פי הספרות המקצועית, כספית היא בעלת השפעות ספציפיות על בריאות האדם. מידע זה מהווה בסיס להבנת הצורך בבדיקת סוגי תחלואה שונים. מקורות הפליטה הנוספים של מזהמי האוויר כגון תחנת כוח ותחבורה עלולים גם הם להוסיף לביטוי החומרים בדיווחים.

"משרד הבריאות נמצא בתהליך איסוף המידע כדי להעריך את פוטנציאל ההשפעה על בריאות האוכלוסייה הממוקמת מסביב למפעל נשר".

מלשכת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה פועל בפיקוח הדוק מול מפעל נשר רמלה, ומבצע פעולות אכיפה במקרים שבהם נמצאות הפרות של היתר הפליטה. המשרד רואה בחומרה את ריבוי התקלות שאירעו לאחרונה במפעל, וישקול את צעדיו בהתאם לממצאי הבירור שנערך בימים אלה מול המפעל.

"נושא ריבוי התקלות נמצא על סדר היום של גורמי המקצוע, הנהלת המשרד ומנכ"לית המשרד, ונערכו ונערכים דיונים מקצועיים. השרה להגנת הסביבה אף קיימה פגישה מיוחדת בנושא זה בספטמבר 2021 עם רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית גזר ומוזמנים מטעמה. המשרד ימשיך לפעול בהתאם לסמכויותיו על פי חוק במטרה לשמור על אוויר נקי ולצמצם את זיהום האוויר מהמפעל.

"באשר להליך האכיפה: בימים אלו פועל המשרד לסיום הליך האכיפה הקיים מול מפעל נשר. כמו כן, החל מחוז מרכז של המשרד בהליך אכיפה נוסף בעקבות הפרות של היתר הפליטה של המפעל. המשרד מנהל את הליכי האכיפה שלו מול מפעלים מזהמים בכלל ובתוך כך מול מפעל נשר, ביסודיות ובמקצועיות ובהתאם לחוק. לאור כך, נדרש לעיתים זמן לביצוע בדיקות יסודיות ומקיפות כדי למצות את הדין על פי חוק".