המיליונים האבודים: כמה כסף המפלגה שהצבעת לה חייבת לך?

המפלגות שהתמודדו לכנסת ה-25 חייבות לציבור כ-200 מיליון שקל – חוב שנוצר מהלוואות שלקחו מאיתנו כדי לממן את הקמפיינים במערכת הבחירות האחרונה. במענה לבקשת חופש מידע של "שקוף", מתברר כי החוב הגדול ביותר הוא של הליכוד – 51 מיליון ש"ח ואחריה יש עתיד עם 23 מיליון ש"ח. חוסן לישראל ותקווה חדשה שרצו יחד בבחירות האחרונות חייבות יחד כ-25 מיליון שקלים לכנסת (לכל הנתונים – גללו למטה). 

את החובות הללו המפלגות מתכננות להחזיר באמצעות התקציב השוטף שהכנסת מעניקה להן עם תום הבחירות (גם הוא מתנה מאיתנו), בחישוב שמתבסס על מספר המנדטים שהשיגו. המפלגות מקבלות כ-1.4 מיליון שקל על כל מנדט. אך חלק מהסיעות כלל לא נכנסו לכנסת – נשרו מהמרוץ או שלא עברו את אחוז החסימה – לכן הן לא יחזירו לנו את הכסף שלוו. מדובר בכ-46 מיליון שקל שאף אחד כנראה לא יצליח לגבות.

איך נוצרו חובות כאלה, ועל מה שילמנו 200 מיליון שקל? הסכומים האדירים הללו אינם שקופים לציבור. אך יש לנו סיבה טובה לחשוד – נחשפו בעבר מקרים בהם המפלגות עשו שימוש לא ראוי בתקציב הבחירות. כחול לבן השתמשה בחוקרים פרטיים כדי להפיל את הליכוד. במפלגת הליכוד שילמו לעו"ד של ראש המפלגה בנימין נתניהו סכום מופרך של 1.4 מיליון שקל, על הגנה משפטית ליועצים ודוברים של המפלגה, שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה (מומו) פילבר. גם בבל"ד הוציאו כ-2 מיליון שקלים עבור "ייצוג משפטי של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעה במסגרת חקירתם הפלילית". 

לא שכחנו את החוב של שפיר וברק

הזלזול בחוב לציבור הוא אחת מהבעיות החמורות בשיטת מימון המפלגות לבחירות. המפלגות חוקקו לעצמן הליך שבו הן מקבלות הלוואות מכיס הציבור לצורך הבחירות אבל ללא פתרון אמיתי למקרה שהן לא יכולת להשיב אותו. המפלגה היא ישות משפטית נפרדת והחובות אינם רשומים תחת אנשים ספציפיים. נוח, נכון? האמת שאם גם אתם הייתם מכתיבים לבנק את הסכם המשכנתא שלכם הייתם עושים זאת באותה צורה. 

רשימת המפלגות שחייבות כסף לציבור ולא צפויות להשיב אותו הולכת ומתארכת. מפלגות "העצמאות" ו"התנועה" כשלו בבחירות לכנסת ה-23 ונשארו עם חוב שהציבור משלם על סך 4.2 מיליון שקלים ו-3.4 מיליון שקלים בהתאמה. מפלגת הבית היהודי שהייתה בראשות רפי פרץ והתמודדה בסבב הנוכחי בראשות איילת שקד שלקחה את שאריות צל"ש (ימינה) יחד איתה, חייבת לכנסת כ-3.5 מיליון שקלים. על כך יש להוסיף הפעם את החוב של מפלגת ימינה שעומד על כ-16 מיליון שקלים. ספק אם פירור מאותם חובות ישוב לקופת הכנסת.

עוד שתי מפלגות שקצת חמקו מתחת לרדאר הן בל"ד ו"דרך ארץ". בל"ד חייבת סכום זניח יחסית של כ-360 אלף שקלים. מלשכתו של יו"ר המפלגה סמי אבו שחאדה נמסר כי הם יוצאים לגיוס חברים חדשים למפלגה ומאמינים שיצליחו להשיב את החוב. "דרך ארץ" בראשות יועז הנדל חייבת כ-3.2 מיליון שקלים. הנדל מיאן להשיב על הנושא. מהצד השני נציין לחיוב את תע"ל וחד"ש שלא נמצאות בחובות ובכלל התנהלו באופן אחראי בסבבי הבחירות האחרונים.

מקום אחרון בניהול סיכונים: נעם והעבודה

בעיה נוספת שנוצרת כתוצאה מכך שהמפלגות "בונות" על התקציב השוטף, הוא פערי כוחות לא סבירים בין הגדולות לקטנות. כלומר, לא בכדי הליכוד צברה את החוב הגדול ביותר – מספר המנדטים שלה מאפשר לה כביכול לקחת את הסיכון. לעומתה, מפלגות קטנות יותר כמו ש"ס למשל, מגיעות עם תחמושת קטנה בהרבה לקרב הפוליטי. זה עוד עיוות עליו כתבנו בסיקור הצמוד של "שקוף" לשיטת מימון הבחירות.

לאור המצב, כדאי לערוך בחינה נוספת לנתונים: מי המפלגה הבזבזנית ביותר, שלקחה את הסיכון הגדול ביותר על הגב שלנו? כלומר, מי צברה את החוב הכי גדול ביחס למספר המנדטים? מעבר למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, הראשונה ברשימה היא מפלגת נעם של אבי מעוז, שנושאת חוב של כ-3.342 מיליון שקלים למנדט, ואחריה נמצאת מפלגת העבודה, שנושאת חוב של כ-3.271 מיליון שקל לכל מנדט. 

נזכיר שלמפלגות יש גם חובות לספקים שונים, לעובדים ולרשויות המיסים. כך לדוגמה, החוב של "הליכוד" לרשויות המס עומד על כ-28 מיליון שקלים. ההתנהלות הזאת היא לא טעות – היא מדיניות. ולחברי הכנסת אין כל אינטרס לשנות את החוק.