מעקב שקוף: משרד האוצר מדווח על פגישות עם לוביסטים באופן חלקי ולקוי

שנה וחצי עברו מאז פרסם משרד האוצר ברעש וצלצולים את נוהל הלוביסטים שלו, לפיו הוא מתחייב לתעד ולדווח על מפגשים שקיימו עובדיו עם שדלנים. בתשובה לבקשת חופש המידע, האוצר דיווח באיחור רב על 44 פגישות שהתקיימו בין עובדי המשרד ללוביסטים בעשרים החודשים החולפים – שתי פגישות בממוצע בחודש בלבד. 

הדיווח חושף לא רק את הבעייתיות שבנוהל הקיים, אלא גם את היישום החלקי שלו. די להציץ ביומנו של מנכ"ל משרד האוצר, שבו מתועדות פגישות אחרות עם לוביסטים בכירים, כדי להבין עד כמה נוהל המשרד, בניסוחו הנוכחי, בעייתי.

הנתונים תחילה

לבקשת חופש המידע של "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (אותה מנהל כותב שורות אלה), דיווח משרד האוצר על 44 פגישות שהתקיימו מאז פורסם הנוהל. 

הפגישות התקיימו ברובן עם גופים מסחריים, שחברות הלובינג קידמו את ענייניהם מול פקידות האוצר. גופים אלה כוללים חברות כמו וולט, ויסוצקי, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פרטנר ומפעל הפיס. לצידם ניתן להבחין גם במוסדות תרבות כמו תיאטרון הבימה וכן בעמותות מהמגזר השלישי כמו אנימלס, אדם טבע ודין וקואליציית עמותת הנכים. 

לצד שמותיהם של הלוביסטים והגופים שהם מייצגים מוזכר גם נושא המפגש. כך למשל, מדיווח משרד האוצר אנו למדים על פגישה שקיים ועד עובדי בז"ן בנושא הוועדה לקידום ופיתוח מפרץ חיפה, על פגישה שקיימה חברת PayPal שדנה בקידום אסדרת שירותי התשלום בישראל, וכן על פגישה שקיימה נטפליקס בנושא רגולציית הפקות מקור על גופים בינלאומיים. 

חברת הלובינג המובילה במספר המפגשים היא אימפקט, שנפגשה 12 פעמים עם פקידות משרד האוצר מאז פורסם הנוהל. אחריה נמצאות גלעד יחסי ממשל ולובינג שקיימו שישה מפגשים, ריפבליק שקיימה ארבעה מפגשים ומשרד עו"ד מיתר עם שלושה מפגשים. 

פירוט המפגשים, בתשובה ששלח משרד האוצר

הבעיה: ההגדרה מיהו שדלן

אלא שהנוהל במשרד האוצר חושף רק את קצה קצהו של קרחון המפגשים בין בעלי התפקידים ללוביסטים. כפי שפרסמנו בעבר, הבעיה מתחילה בהגדרה הצרה שיש כרגע לשדלן. 

לפי הנוהל הקיים, משרד האוצר מחויב לדווח רק על פגישות עם לוביסטים צד-שלישי – לוביסטים של חברות לובינג, כשהגדרת שדלן איננה כוללת לוביסטיים ביתיים (In House), לוביסטים המועסקים בגוף כמו אחראי רגולציה, מנכ"לים, סמנכ"לים ונציגים אחרים מטעמו שעובדים בו ומקבלים תלושי שכר. כך מפגשים רבים – וחשובים – עוברים מתחת לרדאר. 

על הפער בין המפגשים עליהם דיווח משרד האוצר לבין המפגשים המתקיימים בפועל עם גורמים בעלי אינטרס אפשר ללמוד מיומנו של מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב.

לו"ז המפגשים של בלניקוב בטווח של ארבעה חודשים ב-2021, חושף כי מנכ"ל המשרד קיים בתקופה קצרה זו כעשרים פגישות עם לוביסטים ביתיים. בין היתר, מוזכרות פגישות עם יו"ר התאחדות הקבלנים, מנכ"ל ICL (לשעבר כימיקלים לישראל), הנהלת ההייטק של התאחדות התעשיינים ומנכ"ל בנק הפועלים (הרשימה המלאה בבוקסה למטה). ראוייה לציון פגישה עם מנכ"ל אל על, שלצידה שורבטה הוראה מוזרה שהיא תתקיים בנוכחות "יובל רז ויוגב גרדוס- בלבד!!" כשהכוונה לפקידות הבכירה באגף התקציבים ובחשבות האוצר.

על פגישות מסוג זה לא ניתן ללמוד מהדיווח הרשמי שבו מחויב משרד האוצר כרגע. למעשה, במסגרת נוהל מפגשים עם לוביסטים, במשך 20 החודשים המדווחים לא תועד ולו מפגש אחד שקיים מנכ"ל המשרד בלניקוב, כמו גם מפגשים דומים שהתקיימו מול פקידות המשרד.

נוהל המתגבש בימים אלה במשרד המשפטים, עשוי להרחיב את ההגדרה של שדלן כך שתכלול גם לוביסטים ביתיים. טוב יהיה אם במשרד האוצר ישכילו לעדכן בהקדם את ההגדרה בנוהל, ולהחילה גם על מנכ"ל המשרד וראשי אגפיו השונים.

הבעיה: הזמן העובר בין דיווח לדיווח

משך הזמן שלקח למשרד האוצר להשיב לפנייה לבקשת חופש המידע עמד על שלושה חודשים מיום הבקשה, זאת לעומת ארבעה חודשים בפעם הקודמת בה הוגשה הבקשה. גם אם קיים שיפור מסוים, עדיין מדובר בפרק זמן בלתי מתקבל על הדעת שמקשה על הציבור להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בזמן אמת. 

הזמן הרב הנדרש להשיב לפנייה מעיד על כך שאין במשרד האוצר גורם מתכלל המקבל באופן שוטף את הנתונים אודות המפגשים המתקיימים עם שדלנים. משמעות הדבר היא שעבודת איסוף המידע מאגפי המשרד מתבצעת כל פעם מחדש כשנשלחת בקשת חופש מידע. 

בתשובם הסבירו לנו במשרד האוצר שבכל אגף קיים גורם אחראי לקבלת הדיווחים. הנוהל קובע שכל מפגש חייב להיות מדווח לאחראי מיידית, ולא יאוחר משבועיים מיום קיומו. אלא שהשוואה בין שתי בקשות חופש המידע חושפת כי חלק מהמפגשים לא מדווחים בזמן, כמתחייב בנוהל. 

הדיווח הקודם נשלח מטעם משרד האוצר ב-3 באוגוסט 2021 והמפגש האחרון שהוא כולל התקיים ב-1 ביולי 2021. אלא שלמרבה הפלא, בדיווח העדכני שקיבלנו זה עתה נוספו שש פגישות בין ה-1 ביוני 2021 ל-3 באוגוסט 2021. הללו אינן כלולות בדיווח הקודם, למרות שארבע מהן התקיימו בטווח תאריכים של יותר משבועיים. מכאן ניתן לגזור כי הדיווחים הללו הגיעו כנראה מאוחר ממה שקובע נוהל מנכ"ל האוצר.

העובדות בשטח מוכיחות את חולשת הנוהל: הציבור מיודע על המפגשים חודשים, ואף שנים, אחרי שהתקיימו, וגם זאת לאור יוזמה של "שקוף". זאת, במקום שהמידע ייאסף באופן מיידי ויפורסם באתר משרד האוצר שיהיה פתוח לכולם. בהיעדר מידע מונגש לציבור, לא ניתן לדעת בזמן אמת מי הם הגורמים הלוחשים על אוזנו של משרד האוצר ולכן גם לא ניתן להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

הבעיה: רישום מבולבל

אף שתועד רק חלק קטן מהמפגשים שקיימו באוצר עם לוביסטים (בשל ההגדרה הצרה ללוביסט) – גם בדיווח המצומצם נפלו טעויות. 

בחלק מהדיווחים שגו בשמה של חברת הלובינג שיזמה את המפגש. כך למשל, חברת PayPal יוצגה ביוני-יולי 2021 על ידי חברת גלעד לובינג, אולם המפגשים לגביה נרשמו בטעות על שם חברת פוליסי. רישום נוסף שחלה בו טעות היה במפגש שהתקיים ב-20 ביולי 2021. לפי הרישום, המפגש התקיים עם איתן אלון מפוליסי, אף שהלוביסט איתן אלון עובד בגלעד לובינג החל מ-2014. 

טעות נוספת הראויה לציון היא ברישום שני מפגשים עם נציגי לובי 99 – מיזם ללא מטרות רווח. נציגים אלה אינם מוגדרים לוביסטים צד-שלישי על פי חוק הכנסת, וגם לא על פי נוהל משרד האוצר. ייתכן שהפקידות בחטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר אינה בקיאה בהגדרות, ובשל שמו של הגוף, "לובי 99", היה מי שסבר כי המפגש מחויב בדיווח.

טעויות מסוג זה ממחישות את הצורך במרשם לוביסטים במשרדי הממשלה, כפי שקיים במדינות אחרות בעולם (בהן ארה"ב, אנגליה, צרפת ואוסטרליה). מרשם מסוג זה כולל נתונים לגבי הלוביסטים המגיעים למשרדי הממשלה ומונה את רשימת לקוחותיהם. כך היו מצטמצמות טעויות הרישום ולפקידות הציבורית הייתה היכולת להבין מי מייצג כל לוביסט – פרט חשוב שעשוי לסייע בהבנת עמדותיו השונות.