שיא של 7 שנים: יותר מ-500 חברות הפעילו לוביסטים בכנסת ה-24

129 שדלנים התרוצצו במסדרונות המשכן בכנסת ה-24, כדי לקדם את ענייניהם של 514 חברות, ארגונים ותעשיות מול נבחרי הציבור – כך עולה ממדד הלוביסטים של "שקוף" והעמותה לדמוקרטיה מתקדמת. מלחמה במס הסוכר ולמען קוקה קולה, ניסיונות סיזיפיים לעיקור רפורמות להורדת יוקר המחיה, ודחיית איסור פרסום מוצרי טבק – כל אלה הם רק כמה דוגמאות לדרך שבה נציגי החברות פועלים, לעיתים בניגוד לטובתנו, הציבור.

עוד עולים מהנתונים שאספנו כמה פרטים חשובים על תופעת ה"דלתות המסתובבות", וגם על כמה אירועים בולטים שמשפיעים על הענף כולו, כמו סגירת חברת הלובי הוותיקה "פוליסי". 

לפי מדד יולי 2022, המדד האחרון בכנסת ה-24, מספר הלקוחות עמד על 514 לקוחות. אך ברוב חודשי כהונת הכנסת, מדד הלקוחות היה גבוה ממדד השיא של 544 לקוחות שנקבע בכנסת ה-20, לפני המשבר בפוליטי הארוך בתולדות ישראל.

ולכן בדקנו גם את הממוצע, שם אפשר לראות את המגמה יותר בבירור, ולהבין את עומק אחיזת השדלנים והחברות במסדרונות השלטון – 543 חברות וארגונים בממוצע יוצגו על ידי שדלנים בכנסת הנוכחית – הרבה מעבר לכנסת ה-20. 

ומהחברות נעבור למוציאים לפועל – הלוביסטים עצמם. השיא הזה של 129 לוביסטים ביולי 2022, נובע בחלקו משילוב של המשבר הפוליטי המתמשך והגבלות הכניסה לכנסת שנבעו ממגבלות הקורונה. שני אלה הביאו לכך שבכנסות הקודמות ירדה פעילות הלובי הפיזית במשכן עצמו. כך ניתן לראות גם בנתון של ממוצע כמות הלוביסטים, שעומד על 119 ואמנם גבוה יותר לעומת הכנסת הקודמת, אך נמוך יותר מאשר בכנסת ה-20, אז הוא עמד על 152. 

תנובה חוזרת למשחק: חברות המזון והמלחמה ביוקר המחיה

על רקע גל המחאות נגד יוקר המחיה ההולך ועולה, אחת החברות שהצליחה לשמור על פרופיל יחסית נמוך וזכתה בעבר לביקורת היא תנובה. ולכן מעניין לציין שהחברה חזרה לאחרונה למרשם הלוביסטים, תחת חברת הקבינט, אחרי שנים שבהן יוצגה על ידי פוליסי שנסגרה.

בישראל לא חלה שקיפות על האינטרסים שאותם הלוביסטים מייצגים, על כן אין ביכולתנו לדעת מהו מכלול האינטרסים שתנובה מבקשת מהלוביסטים של הקבינט לייצג עבורה.

שווה גם להזכיר שבכנסת ה-24 תעשיות המזון ואחרות השתמשו בלוביסטים שלהן כדי לנסות למנוע רפורמות לטובת הבריאות והכיס של הציבור. קשה לשכוח כיצד למשל פרופ' ארדון רובינשטיין חולל סערה תקשורתית כשהוקלט בישיבת ועדת הכספים כשהכחיש את הגעתו לישיבת הוועדה על תקן לוביסט של החברה למשקאות קלים. זו הייתה תזכורת לסכנה הטמונה בתופעת הרופאים-לוביסטים, שמגיעים על תקן מומחים לוועדות. 

נזכיר שהשנה פוספסה הזדמנות להסדיר את התופעה הזו בדיוק: הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית פרסמה במרץ 2022 מסמך עמדה שלמעשה הכשיר את התופעה, למרות המלצות חד-משמעיות של בכירים בארגון רופאי בריאות הציבור נגדה.

גם במהלך העברת התקציב עטו הלוביסטים על הרפורמות שעברו במסגרת חוק ההסדרים: עשרות רבות של לוביסטים התגייסו למען הבנקים, ענפי חקלאות, קופות החולים, חברות מזון, התאחדות התעשיינים, חברות הייטק, רשתות שיווק ועוד, במטרה לעצור או להכניס שינויים מרחיקי לכת לרפורמות השונות, ביניהן לדוגמה "רפורמת התמרוקים" והרפורמה בחקלאות.

מה קרה להבטחה להיאבק בלוביסטים?

בפברואר 2022 נפתלי בנט הופך לראש הממשלה הראשון שמתייחס לתעשיית הלובי בהקשר לאחריות על יוקר המחיה בישראל. בהצהרה על המהלכים שהוא מתכוון לקדם כדי להוריד את יוקר המחיה הוא מציין ש"אנחנו צריכים לראות את המצב כהזדמנות. הזדמנות לטפל בכשלים מבניים, ארוכי טווח, שהביאו לעשור של התייקרויות. יש לממשלה הזאת הזדמנות יוצאת דופן להקטין את ההשפעה של לוביסטים ובעלי עניין, ולפעול לטובת הציבור, לטובת כלל אזרחי ישראל. כך נעשה". אך למעשה, שום דבר רציני לא קרה בכיוון. 

נדמה שאם רצה בנט לפעול בנושא היה עליו להתחיל בהחלפת מזכיר הממשלה שלו. ביוני שעבר מינה בנט לתפקיד את הלוביסט שלום שלמה, שבעברו ייעץ לשורה של גופים מרכזיים במשק הישראלי. הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם ופורסם ב"העין השביעית" כולל 25 גופים שהוא נגוע כלפיהם בניגוד עניינים וששמם הושחר כשההסכם הועבר לכלי התקשורת. 

הדלתות המסתובבות כיכבו בכנסת ה-24

תופעת "הדלתות המסתובבות" בין המגזר הציבורי לענף הלובי ממשיכה גם בתקופת הכהונה הקצרה של הכנסת ה-24. ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) שכיהנה בכנסת ה-20 ועם סיום תפקידה עברה לעבוד בחברת הלובי הקבינט, עברה שוב ב"דלת המסתובבת" חזרה לכנסת. בכך הצטרפה ללוביסטית לשעבר קרן ברק (ליכוד) שגם היא עברה מעולם הלובי הישר לכנסת ה-21.

מעבר מתוקשר נוסף של עובד ציבור בכיר לעבודה בלובי הוא של עו"ד אבי ליכט, שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בין השנים 2016-2018. בסיום תפקידו עבר לעבוד במשרד עוה"ד מיתר ונרשם כלוביסט בכנסת, כשהוא מייצג אינטרסים של חברת מובילאיי.  

לוביסטית נוספת שכיהנה בעברה כמשנה ליועץ המשפטי (בין 2006-2013) היא עו"ד דנה שרית שנרשמה כמייצגת הלקוח נת"ע (נתיבי תעבורה עירוניים) מטעם משרד עורכי דין זינגר דנה ושות'. 

סגירת שערי פוליסי הובילה לגריעתם ממאגר הלוביסטים של מי שהיו מבכירי הלוביסטים בכנסת, ביניהם מנכ"לי החברה במשותף – הלוביסט ארז גילהר והלוביסטית תמר אברמוביץ'. אברמוביץ' הקימה חברה לייעוץ אסטרטגי ולא חזרה לפעילות על תקן לוביסטית בכנסת, וגילהר טרם הודיע רשמית מה יעשה בהמשך. 

מדינות שונות מנסות להתמודד עם בעיית "הדלת המסתובבת" באמצעות החלת תקופות צינון במעבר ללובינג. תקופות הצינון נעות לרוב בין שנה, כמו בישראל, ועד חמש שנים, כמו בקנדה. בכנסת ה-20 ממשלת נתניהו הפילה חקיקה שמטרתה הרחבת תקופת הצינון לשנתיים. 

***

הכנסת ה-24 התאפיינה בשיאי פעילות בענף הלובי, כששיא הפעילות התמקד סביב חודשי קידום העברת התקציב והרפורמות שנכללו בחוק ההסדרים. אולם בסופו של דבר תיזכר הכנסת ה-24 כעוד כנסת שבה לא השכילו המחוקקים להעמיק את אסדרת פעילות הלובי, להחיל אותה על משרדי הממשלה ולהתחיל לסגור את הפער שנפתח בינינו בין מדינות רבות שחוקקו בעשור האחרון "חוקי לוביסטים" מתקדמים בהרבה.