עמדו בלחצים: ליברמן, ברביבאי וקארה הצליחו לפעול יחד להורדת יוקר המחיה

רפורמת הייבוא היא אחד מאותם מקרים הממחישים את המכשולים העומדים בפני שרים במדינת ישראל שרוצים לפעול למען האינטרס הציבורי. מכשולים אלה נערמים על ידי קבוצות לחץ ולוביסטים, הפועלים לחבל ברפורמות שמקדמות תחרותיות. במקרה הנוכחי מדובר במכון התקנים, שעמד מזה שנים כסלקטור בשער הכניסה של ישראל, והקשה על כניסתם החופשית של מוצרים שעשויים היו להקטן את הריכוזיות במשק. רפורמת הייבוא, שנכנסה לתוקף ביוני השנה, צפוייה להחליש את אחיזתו של המכון בשוק הישראלי.

את הרפורמה קידמו לא פחות משלושה חברי כנסת, שניים מתוכם שרים: שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי (יש עתיד) וסגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה.

כדי להעמיק במעשים ולא בהבטחות – שאלנו לקראת הבחירות שרים ממפלגות שונות באיזה מהלך הם מתגאים יותר מכל בקדנציה הנוכחית. השרה ברביבאי בחרה ברפורמת הייבוא, שצפויה להוביל להורדת יוקר המחיה לאזרחי ישראל.

מכון התקנים והיבואנים הגדולים – יד רוחצת יד

אחת הסיבות המרכזיות ליוקר המחייה בישראל היא שוק ריכוזי: מספר מצומצם של חברות מייבא את רוב המוצרים, דבר המונע תחרות בין חברות ותורם לעליית המחירים. המצב המתואר נובע בין היתר בעקבות מדיניות מכון התקנים, שקבע תקנים ייחודיים לישראל. המשמעות: לא ניתן לייבא לישראל מוצר שמקבל תקן אירופי, שכן המכון דורש מהיבואן לעמוד בתקן הישראלי. 

עמידה בתקן הישראלי דרשה עד לא מזמן מהיבואן לשלוח את המוצר לבדיקה של המכון, מה שייקר מאוד את הייבוא, והפך אותו פעמים רבות ללא כדאי. מי שמסוגל לעמוד בעלויות הגבוהות הן מספר מצומצם של חברות גדולות, דבר המשמר את השליטה שלהן בשוק – ואת המחירים הגבוהים לצרכן.

"בשוק החיתולים, 'חוגלה-קימברלי קלארק ישראל' (היצרנית של האגיס וטיטולים) ו'דיפלומט' (היבואנית של פמפרס) שולטות בכמעט 85% מהשוק. גם פה, תקן ישראלי ייחודי קובע סטנדרטים שונים מאשר באירופה ובארה"ב, כנראה מתוך הנחה שישבן של תינוק ירושלמי שונה מישבנו של תינוק בפריז או בניו יורק", ציינה עו"ד גור בעבר.

פעמים רבות מי שיושב בוועדות של מכון התקנים, הקובעות את התקן הייחודי לישראל, הם היבואנים הגדולים עצמם. כך למשל, לפי גור, יו"ר ועדת המומחים במכון התקנים שקבע את התקן המיוחד לחיתולים, הוא נציגה בוועדה של "קימברלי קלארק", ויחד איתו יושבים חבר הוועדה מ"פרוקטר אנד גמבל", היצרן והשותף של היבואן הבלעדי של פמפרס.

עד לרפורמה הנוכחית, יבואנים לא יכלו לשווק את המוצרים בישראל עד לסיום בדיקת מכון התקנים. זאת בניגוד מוחלט להליך באירופה, שם היבואנים נדרשים להצהיר מראש על עמידה בתקן, ורק לאחר השיווק נעשית בדיקה מדגמית, ואם אינם עומדים בה – הם מחוייבים בתשלום קנס.

רפורמת הייבוא של ליברמן, ברביבאי וקארה קראה תיגר על המצב הנוכחי על ידי ביטול התקנים הייחודיים לישראל, והסתמכות על תקנים בינלאומיים. "מה שטוב באירופה – טוב גם בישראל", מסרה השרה ברביבאי ל"שקוף". לדבריה, "פתיחת השוק תקל על יבואנים חדשים להיכנס לתחום" וכך יהיה "יותר זול, קל וכדאי לייבא".

למכון התקנים הייתה סיבה טובה להתנגד לרפורמה: 40% מהכנסותיו מגיעות מאותן בדיקות מוצרים שנדרשים לעמוד בתקן הישראלי, כך לפי רשות התחרות. "מכון התקנים מאוגד בהסתדרות ויש להם כוח פוליטי", אומרת עו"ד רחל גור, לוביסטית ציבורית בארגון "לובי 99", שעוסקת בשנים האחרונות ברפורמת הייבוא. "מדובר באחד מוועדי העובדים החזקים. מכון התקנים התערב – בהתחלה כדי להתנגד לרפורמה, ולאחר מכן, אחרי שהבין שהרפורמה תעבור – כדי להשיג לעובדים ולהנהלה עוד תקציבים ותנאי פרישה משופרים".

מלחמת קרדיטים שמאחוריה שיתוף פעולה

אז למי מגיעים הפרחים? העברת רפורמת הייבוא גררה אחריה מלחמת קרדיטים בטוויטר ומחוצה לו. הימים הם ימי בחירות, וכדאי לקחת כל טיעון בערבון מוגבל. בטרם ניכנס לפרטים נתחיל מהשורה התחתונה: הרפורמה עברה בזכות שיתוף הפעולה בין השלושה, חרף היריבות ביניהם. עזרה לכך גם הדחיפה מצד כלי התקשורת ומצד גופים אזרחיים רבים, אך לולא הנחישות של ברביבאי, ליברמן או קארה – קשה להאמין שזה היה קורה.
נתחיל משר האוצר ליברמן, שבאמצעות חוק ההסדרים העביר את הרפורמה בלוח זמנים קצר. לפי עו"ד גור, ליברמן נתן לברביבאי גב פוליטי לקידום הרפורמה שזכתה להתנגדות מכון התקנים. גורם נוסף שמעורה בפרטים מסר ל"שקוף" כי "ליברמן עובד בצורה טובה עם הפקידות של האוצר, ומאמץ את כל מה שהיא מביאה".

קארה, שדחף את הנושא בממשלה, מסכים שגם לברביבאי היה תפקיד קריטי. "לשרת הכלכלה מגיע המון קרדיט בהעברת הרפורמה, כי היא הייתה יכולה להיות שרה שמתנגדת – ובלי התמיכה שלה הרפורמה הייתה נופלת – חד וחלק", אמר סגן השר קארה ל"שקוף". "אבל הרפורמות התחילו בתקופת 'השולמנים' אצלנו", הוא מבהיר.

קארה, ממובילי תנועת ה"שולמנים", פעל זה שנים לקידום בעלי עסקים קטנים בישראל ולהורדת החסמים שמקשים עליהם. "בכל דלת שבאתי לפתוח בממשלה כדי לדבר על הרפורמה, אמרו שזה לא יקרה, כי למכון התקנים יש שליטה של ההסתדרות והוועדים", אומר קארה. "אבי שמחון, יו"ר ועדת הכלכלה במשרד ראש הממשלה בתקופת נתניהו, אמר לי ששנים מנסים להעביר את הרפורמה אבל הוועד של מכון התקנים מטרפד".

קארה טוען שברגע שהחלו קבוצות אינטרס להחריג מוצרים רבים ולנסות לטרפד את הרפורמה, הוא איים בהפלת הממשלה. "אלו היו התנאים שלי – אני יוצא מהממשלה אם זה לא עובר. אני נכנסתי לממשלה הזאת שלא נוחה לי והתנאי היה לקדם את המדיניות הכלכלית שאני רוצה, אחרת מה יש לי להישאר?". יש לציין כי השרה ברביבאי סירבה להתראיין ל"שקוף" ולמסור את גרסתה. 

"הרגשתי רע מאוד עם הפקידות של משרד הכלכלה"

כדי להבין את מכבש הלחצים המופעל על הפוליטקאים צריך להבין את מערכת היחסים של משרד הכלכלה עם התעשיינים בישראל. גורמים ששוחחו עם "שקוף" ובחרו להישאר בעילום שם, מסרו כי אנשי התעשייה משפיעים רבות על פקידי המשרד. "רבים מהפקידים מחזיקים בתפיסות של שמירה קודם כל על התעשייה המקומית. משרד הכלכלה הוא פעמים רבות המשרד של התעשייה – לא המשרד של הורדת יוקר המחיה", הסבירו. 

רמז עמום לכך ניתן למצוא בדברי השרה ברביבאי ל"שקוף". לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים שניצבו מולה היה "לשכנע את בעלי התפקידים במשרדי הממשלה על נחיצות ודחיפות ביצוע הרפורמה". סגן השר קארה אף הלך רחוק יותר, וטען כי גורמים בכירים במשרד מחויבים למכון התקנים יותר מאשר לציבור, וכי נדרשה עבודה רבה כדי לצלוח את המשוכות שהם הציבו בפני הרפורמה. "אני הרגשתי רע מאוד עם הפקידות של משרד הכלכלה", הוא מסר ל"שקוף".

במקרה הנוכחי, מכון התקנים הביע את התנגדותו לרפורמה באמצעות שירותיו של "גלעד יחסי ממשל ולובינג". לפי גורמים, המכון שכר את שירותי החברה בעלות שנתית של כמה מאות אלפי שקלים, במטרה להשפיע על פקידים ועל השרה ברביבאי שיבלמו את הרפורמה. במכון לא הגיבו לטענה זו.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי מנכ"ל מכון התקנים גלעד גולוב טען בפומבי כי הוא תומך ברפורמה, וכי מי שמתנגד אליה הוא ועד העובדים של המכון. לדבריו, הוועד סירב לשנות את מבנה השכר כחלק מהרפורמה למבנה שכר המתגמל ביצועים, ודרש תנאי פרישה משופרים. בדומה לטענתו של המנכ"ל גולוב, במכון מסרו ל"שקוף" כי הם לא התנגדו וכי המכון היה "שותף לחלק מההחלטות, ועל כן לא היה צורך להילחם ברפורמה". סגן השר קארה מוסיף גם הוא כי הגורם המרכזי לנסיונות בלימת הרפורמה הם ועדי העובדים.

כך או כך, מאמצי המתנגדים והלוביסטים לא צלח: על פי הערכות בכנסת, כ-80% מהתקנים הרשמיים של משרד הכלכלה יבוטלו בשנים הקרובות. לאחר שהובהר למכון התקנים כי הרפורמה תעבור, הוועד פעל לקבל פיצויים. על פי מספר פרסומים, הוועד דרש 150 מיליון שקל מהאוצר כפיצוי על מעבר הרפורמה, ומנהליו אף השיגו בונוסים משמעותיים, תוך איום בשיבוש הרפורמה אם דרישותיו לא ייענו, כך לפי פרסום בדה מרקר.

חשוב, אבל לא מספיק

מה חושבים על הרפורמה כלכלנים משני צדי המפה הפוליטית? ניסן אברהם ורן פיטוסי, כלכלנים וחוקרים בפורום קהלת, מצביעים על החלקים החסרים ברפורמה. הפורום מוביל מדיניות ימנית כלכלית נאו ליברלית במימון מיליארדרים רפובליקנים מארה"ב, וידוע בהשפעתו הנרחבת על פוליטיקאים – בין היתר על קארה עצמו.

פיטוסי ואברהם מדגישים כי למרות חשיבות הרפורמה, היא לא טיפלה בנושא עד השורש – כלומר במה שקרוי "התקנים המחייבים". "בניגוד לתקן רשמי, התקן המחייב סמוי יותר", הם מסבירים. כך למשל, "ביטלו את הצורך בתקנים ישראליים רשמיים שנוגעים למוצרי חשמל, אבל במקביל לא ביטלו את חובת הסימון בעברית שבצו הגנת הצרכן". על פי הפורום, הדבר עלול לגרום לייקור בייבוא מוצרי חשמל כגון מטענים. 

סגן השר קארה מוסיף כי שרת הכלכלה עדיין לא ביטלה את היכולת של מכון התקנים לייצר תקנים חדשים ייחודיים לישראל, דבר אשר עלול בהמשך לגרום לחסמי ייבוא נוספים. "מחר בבוקר השרה יכולה לבטל את זה – אבל זה עדיין לא קרה", הוא מוסיף.

אביעד הומינר־רוזנבלום, כלכלן מקרן ברל כצנלסון שמזוהה עם אג'נדה כלכלית שמאלנית ופועל לקיום כלכלה סוציאל דמוקרטית, מציין כי לדעתו המדינה צריכה לחשוב גם על התעשייה המקומית. "האם ישראל רוצה שתהיה כאן תעשייה פעילה? אנחנו רואים שארה"ב החליטה להשקיע בתעשייה ולהחזיר את ייצור הצ'יפים אליה. כשאנחנו מעודדים הייטק, האם אנחנו מנסים לעודד ייצור כאן?", הוא תוהה. "הממשלה צריכה להסתכל מזווית המאקרו, על כל ההיבטים, התעשייה והחקלאות המקומית. אם פותחים לייבוא, צריך לחשוב אילו תעשיות רוצים להשאיר – ולתמוך בהן".

עוד מוסיף רוזנבלום כי "הממשלה נגעה כמעט רק בצד ההיצע (כלומר הגדילה את כמות המוצרים בשוק על ידי ייבוא מחו"ל, ד.ג), ולא בצד הביקוש, לדוגמה על ידי העלאת שכר מינימום. התחום של משרד הכלכלה הוא התעשייה הישראלית, אבל לא נעשתה השקעה בצד הזה", הוא מסכם.

יש לציין כי המדיניות המומלצת לפי ה-OECD לצמצום הפגיעה בתעשיות ובעובדים נוכח פתיחת השוק לתחרות, היא תמיכה ישירה של הממשלה ולא על ידי התערבות וחסימת השוק לייבוא. המגמה העולמית דוגלת בפתיחת השוק, וישראל מפגרת אחריה.

רפורמת הייבוא שהובילו ליברמן, ברביבאי וקארה ממחישה ששיתוף פעולה ועמידות פוליטית של מקבלי ההחלטות מול קבוצות אינטרס, בליווי תמיכה תקשורתית וציבורית, יכולים להוביל לרפורמות שיטיבו עם הציבור. ואם כך נדרש לפעול מול מכון התקנים – מה יידרש משרי הממשלה הבאים, שירצו להילחם בגורמים חזקים בהרבה שמשפיעים על יוקר המחיה?

תגובת מכון התקנים: "מכון התקנים כלל לא התנגד לרפורמה. נהפוך הוא. מכון התקנים היה שותף לחלק מההחלטות, ועל כן לא היה צורך להילחם ברפורמה. אנו מזכירים לכם שמכון התקנים הוא הזרוע הביצועית של המדינה. המדינה מחליטה על המדיניות ומכון התקנים מבצע".