מכונת הגרינווש: כך השתחלה כיל למדד מניות סביבתי – וקיבלה הלוואת קיימות מהבנק

חג פורים יתקיים רק בעוד כמה חודשים, אבל המגזר העסקי המזהם כבר מקדים וחוגג את חג התחפושות במועד מיוחד משלו – מועד השקת מדד ארגון "מעלה", שהתקיים לפני כחודש. במסגרת המופע, החברות המזהמות ביותר בישראל מתחפשות לשוחרות סביבה וקיימות. הארגון מדרג מדי שנה חברות לפי סטנדרטים של אחריות תאגידית, בתוכם דאגה לסביבה, ובאופן מפתיע, דווקא החברות והתאגידים הכי מזהמים במדינה מקבלים בו את הדירוג הכי גבוה. 

החברות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר נסחרות גם במדד "מעלה" בבורסה, שמתיימר לספק למשקיעים אופציית השקעה נקייה, דרך השקעה בחברות האלו. במי אפשר להשקיע באופן "נקי"? בכיל של עידן עופר למשל. 

אסון אשלים הוריד את הניקוד? כיל עדיין זכתה ב"פלטינה פלוס"

מדד "מעלה" הוא מהבולטים ביותר בארץ בדירוגי האחריות התאגידית בארץ – תחום שבוחן חברות ותאגידים על פי השפעותיהם על החברה והסביבה. דירוגים אלו מהווים תמריץ לחברות להשקיע בפרויקטים שתורמים בהיבטים אלו, מעבר לשורת הרווח. כיל למשל, משקיעה בשנים האחרונות בפרויקטים בתחום הקיימות ובתרומה לקהילה.

בארבע השנים האחרונות קיבלה כיל מ"מעלה" את הדירוג הגבוה ביותר, "פלטינה פלוס". עדי וולפסון, מומחה לקיימות ופרופסור להנדסה כימית, הסביר כי "כל אחת מהחברות מקבלת חוץ מניקוד גם דירוג נוצץ, מכסף, דרך זהב ועד לפלטינה ואפילו פלטינה פלוס. אך גם חברה המקבלת ניקוד מ-60 ומטה, עדיין מנצנצת וזוכה בגביע כסף". כלומר, אצל ארגון "מעלה" כולם מרוויחים הזדמנות לשפר את התדמית. גם אם החברה היא כישלון חרוץ בשמירה על החברה והסביבה, היא תוכל להתהדר בדירוג המכובד הכסוף, שמצטייר טוב למשקיעים.

אך המדד לא נותן משקל מספיק גדול לנזקים האדירים של חברות, גם כשהן משקיעות כמה מיליונים בתרומה לקהילה. כיל, או בשמה החדש ICL, מדורגת יחד עם חברות הבת שלה בעשירייה הראשונה של החברות הכי מזהמות בארץ, ורק לפני מספר חודשים גרמה לנזק לטבע תוך שהיא מצפצפת על הרגולטור. "בפעם הרביעית ברצף, חברת ICL זוכה בדירוג הפלטינום של ארגון מעלה (הדירוג הגבוה ביותר של המדד)", התגאו בחברה בפוסט בפייסבוק.

בעבר הסבירו מארגני "מעלה" כי אירועים כמו אסון אשלים הורידו לכיל את הציון במעט. אך לא ניתן לדעת בדיוק כיצד הציון משוקלל עבור כל חברה, שכן תשובות החברות לשאלונים אינן חשופות בשקיפות לציבור.

"כלי הדירוג הגלובליים מפספסים את הרמה המקומית"

מומחים בתחום ופעילי סביבה מצביעים על התוצאות מרחיקות הלכת של שיטת הדירוג – שחוזרת גם במדדים גלובליים. "כל כלי הדירוג הגלובליים מפספסים את הרמה המקומית, ולכן הם תמיד יהיו דירוגים צולעים", אומר ד"ר ליעד אורתר, מומחה לנושאי דיווחי אחריות תאגידית, ומנהל התחום בחברת "שבלת ESG". אורתר מדבר על כך שדירוגים רבים מתחשבים ביעדי הפחתת פליטות, אך לא לנזקים המקומיים שלהן החברות גורמות.

טענותיו של אורתר מגובות גם במחקר האמפירי. מחקר שפורסם בשנה שעברה על ידי אוניברסיטאות קולומביה ו-LSE מצא שחברות שהצהירו ב-2018 על מחויבות למען החברה ולא רק לשורת הרווח, דווקא היו מועדות יותר להפרות של תקנות סביבה והגנה על עובדים.

"יש דרישות רגולטוריות מבנקים להתייחס לשיקולי אחריות תאגידית של החברה שלה הם נותנים הלוואה. דוחות הקיימות של כיל עוזרים לבנקים לקבל את ההחלטה אם לתת הלוואה או לא", מוסיפה ד"ר אור קרסין, מומחית לרגולציה סביבתית ומרצה בכירה למדיניות ציבורית ולרגולציה סביבתית באוניברסיטה הפתוחה. 

ואכן, לפני כשנה קיבלה החברה "הלוואת קיימות" ממספר בנקים בחו"ל בשווי של לא פחות מ-250 מיליון אירו – כמיליארד שקלים. "חד משמעית – הבנקים לא בוחנים ידיעות של התקשורת על הנזקים להם החברה גורמת. הבדיקה שלהם מסתכמת במה שהחברה מציגה להם".

ומה החברה לא מציגה להם? בדיקת "שקוף" בדוחות השנתיים ודוחות האחריות התאגידית מטעם כיל עבור השנים 2021-2019, לא מצאה התייחסות לתביעות על הנזקים שלהן היא גרמה בארץ. כך למשל, לא נכלל מידע על תביעתם של ארבעה אזרחים נגד החברה שהוגשה בספטמבר 2020 בגין זיהום נחל צין ועין עקרבים, או תביעה שהוגשה נגד החברה ב-2018 בגין זיהום נחל עין בוקק. "לא לדווח על זה מייצר תחושה של ניסיון הסתרה", מסכמת קרסין.

לצד זאת, מעניין לגלות כי כיל מתגאה בפרויקט סולארי בשם "סדום הירוקה" אך מסתירה את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה וארגונים ירוקים מתנגד לו בשל פגיעה בנוף ובקרקע. כפי שחשפנו בתחקיר ב"שקוף" – עולה חשש שהפרויקט משמש את החברה כדי להתחמק מעמידה בהסכם שנחתם עם המדינה, מהלך שיעלה לציבור הישראלי מיליארדי שקלים. נציג של כיל סולק מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לאחר שנודע כי הוא צפוי להתגאות בפרויקט זה על תקן "יזם אקלים". 

"נפנה לכל גוף אפשרי שתומך בכיל – ונחשוף את האמת העירומה"

כעת יש מי שנחוש לקלקל לכיל את החגיגה. ארבעת האזרחים שהגישו בספטמבר 2020 בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כיל ומנהליה, בשל גרימת נזקים חמורים לאזור נחל צין ועין עקרבים – סיפרו ל"שקוף" כי בכוונתם לפעול בנתיבים נוספים לאור הידיעה על הלוואת הקיימות שקיבלה החברה.

"כל המאמצים שעשינו עד היום לשכנע את כיל לקחת אחריות על מעשיה לא הועילו", אומרת ליאורה אמיתי, אחת מארבעת התובעים. "במקום זה, הם מעדיפים להתייצב בבית המשפט בטענות מופרכות. כל התמיכה הציבורית שקיבלנו גם לא הועילה – כיל נשארה בשלה".

כעת הם פונים לשיטה חדשה שתפעיל לחץ על כיל. אמיתי מספרת כי הם מתכננים לפנות בקרוב עם מכתב למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, בפניו התחייב המנכ"ל רביב צולר רק בשנה שעברה שהם עומדים בכל החוקים והתקנות הסביבתיים, כדי להיכנס לתוכנית האחריות התאגידית של האו"ם. "נחשוף בפני המזכ"ל את האמת", אומרת אמיתי. "נפנה גם לכל הגופים שנותנים לכיל אישורי קיימות – ונשתף אותם בכל המידע שברשותנו. ואם צריך, אנחנו גם נפנה לבנקים שנתנו לכיל את הלוואת הקיימות שהם כל כך מתגאים בה, על סמך עמידה במדדי קיימות, ונשתף גם אותם בחורבן האקולוגי שהשאירה אחריה כי"ל בעין צין ובעין עקרבים. כיל לא יכולה להתגאות בקיימות מבלי שהיא תיקח אחריות על הנזקים העצומים שהיא גרמה במשך כל השנים, תוך הפרת החוקים הסביבתיים וגרימת נזק אקולוגי עצום".

אמיתי מוסיפה שהמכתב המתוכנן פתוח להערות הציבור, ולאחר שאלו יתקבלו המכתב יישלח אל הגורמים הרלוונטיים.

מ"מעלה" נמסר בתגובה: "ארגון מעלה פועל על פי תפיסה שאחריות תאגידית היא כלי חשוב אבל לא בלעדי להתמודדות של המגזר העסקי עם נושאים סביבתיים וחברתיים, זאת לצד רגולציה, תוכניות ממשלתיות, שיח ציבורי ועוד. 'שקוף' חוזר על ביקורת שפורסמה בו בעבר ללא דיאלוג עם ארגון מעלה וללא ניסיון להבין את המותודולוגיה של הדירוג והתייחסות למידת ההשפעה של אחריות תאגידית ודירוג מעלה ככלי עבור כ-160 חברות מובילות במשק הישראלי לקידום ושיפור תמידי בתחומי ה-ESG בארגונים.

"עולמות ה-ESG אינם מתעסקים רק בנושאי סביבה והציון הסופי של החברות בדירוג מורכב מהיבטים שונים בפעילות שלהם לאורך השנה בצורה רוחבית תוך הבנה ויישום העקרונות שישנם שורה של אתגרים עמם מתמודדת האנושות, אתגרים הבאים לידי ביטוי ביעדי ה-SDG של האו"ם.

"למעוניינים לקבל את התמונה המלאה ניתן לצפות בדיון וירטואלי שהתקיים לאחרונה במסגרת קבוצת אתי (אחריות תאגידית ישראל) בו צוות הארגון שיתף בהליך הדירוג, כיצד הוא פועל תוך מענה על שאלות והתייחסות לביקורת.

"לאחר החגים צפוי שאלון דירוג מעלה להתחיל תהליך של עדכון המתנהל מידי מספר שנים ויהיה פתוח להערות הציבור:

https://www.facebook.com/groups/csrisrael/permalink/5609620435756782

מכיל לא התקבלה תגובה.