ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת, המשמש גם כסגן יו"ר הכנסת – הוא שיאן ההצעות לסדר והדיונים המהירים בכנסת ה-24 – כך עולה ממדד הפרלמטר של "שקוף". יתר המצטיינים הם אופיר כץ מהליכוד, אורי מקלב מיהדות התורה ומשה אבוטבול מש"ס. אמילי מואטי (העבודה) היא הח"כית היחידה שהצטיינה במדד מתוך הקואליציה – ופרט לה צמרת הטבלה נשלטת על ידי חברי האופוזיציה.
הפרלמטר של "שקוף" לכנסת ה-24: הח"כים המצטיינים בפיקוח על הממשלה – ואלו שאפילו לא ניסו
הצעות לסדר ודיונים מהירים בוועדות הן כלי פרלמנטרי שמאפשר לחברי כנסת להעלות נושא חשוב או אקטואלי לסדר היום – זכות ששמורה לרוב רק ליושבי ראש ועדות. כחלק מהדיון מוזמנים נציגי המשרד הממשלתי הרלוונטי, וחברי הכנסת יכולים לדרוש מהם תשובות, נתונים והתחייבויות – וכך לפקח באופן ישיר על עבודת הממשלה. כך למשל, ח"כים יזמו בכנסת שני דיונים מהירים בעקבות חשיפות "שקוף" – בנושא הזיהום ממפעל נשר ובנושא מעורבות חברות מסחריות בתוכניות חינוך.
"הצעות לסדר הן מהכלים החשובים בידי חברי הכנסת", אמר טיבי, שהצליח לקיים בכנסת מספר מכובד של 38 הצעות לסדר היום ודיונים מהירים. "הן מאפשרות לנו להעלות נושא למודעות ציבורית, תקשורתית ופרלמנטרית, לייצר שיח ודיון עם הגורמים הרלוונטיים שלא התקיים עד עכשיו ולשמוע את תגובת השר האחראי במליאה".
"בין הנושאים השונים שהעליתי בכנסת ה-24 אפשר למצוא את המשבר במערכת החינוך, בתחבורה הציבורית, עליות מחירים בדיור ובדלק, תאונות דרכים, רצח נשים וההצעה החשובה לוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת השיבוצים של מורים ערבים במערכת החינוך", מוסיף טיבי בשיחה עם "שקוף". "בזמן שמערכת החינוך היהודית סובלת ממחסור של אלפי מורים, יש בציבור הערבי אלפי מורות ומורים מוכשרים שממתינים לשיבוץ שלהם שנים ארוכות".
ההצעה של טיבי היא מעניינת כי היא עברה במליאה למרות התנגדות הממשלה. באוקטובר 2021 הוא העלה הצעה לסדר שביקשה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לשיבוץ מורים ערבים במערכת החינוך. ההצעה אושרה במליאה ברוב של 47 מול 46. בסופו של יום כדי לא להקים את ועדת החקירה הקימו בכנסת ועדת משנה בוועדת החינוך לבחינת הנושא.
כדי להצליח להכניס נושא כזה כהצעה לסדר במליאה או דיון מהיר בוועדות, לא מספיקה הגשה – הח"כים והיועצים הפרלמנטריים שלהם צריכים להתאמץ ולגייס ח"כים נוספים מכמה שיותר סיעות כשותפים להצעה. נשיאות הכנסת, שמקבלת בכל שבוע את כל ההצעות ובוחרת אחת מביניהן, מקדישה משקל לכמות ולגיוון הח"כים החתומים. מתוך 2,400 הצעות לסדר ולקיום דיונים מהירים, אושרו בכנסת האחרונה 1,357. לכן המדד בוחן מי הצליחו להביא לקיום הדיון שהציעו, ולא רק מי שהגישו מספר רב אך ללא הצלחה.
מנתוני "שקוף" עולה כי סיעת הרשימה המשותפת מובילה במדד הזה, נוסף על הצטיינותה במדד השאילתות. מצד הקואליציה, שהשתמשה פחות בכלי הפרלמנטרי הזה, הסיעה המובילה היא מרצ. "אני רואה בהצעה לסדר כלי פרלמנטרי ראשון במעלה", אמר ל"שקוף" ח"כ משה אבוטבול מש"ס, שמוביל גם הוא בדירוג. "אין שבוע שבו לא הגשתי לנשיאות הכנסת הצעה דחופה, אלא שהם לצערי נוטים לאשר נושאים יותר פופולריים ופחות כאלו שמציקים לציבור הנאנק".
מפלגה | שם הח"כ | מספר ההצעות שאושרו |
הרשימה המשותפת | אחמד טיבי | 38 |
יהדות התורה | אורי מקלב | 36 |
ליכוד | אופיר כץ | 36 |
ש"ס | משה אבוטבול | 36 |
ש"ס | ינון אזולאי | 32 |
הציונות הדתית | מיכל וולדיגר | 32 |
הציונות הדתית | איתמר בן גביר | 30 |
עבודה | אמילי מואטי | 30 |
ש"ס | משה ארבל | 29 |
יהדות התורה | יצחק פינדרוס | 28 |
אל הביקורת של אבוטבול מצטרפים קולות הטוענים שטיבי, שזכה במקום הראשון בפער גדול, הצליח לעשות זאת בגלל תפקידו כסגן יו"ר הכנסת. הוא מוחה על כך בתוקף ואומר כי "אם זה היה נכון המצב צריך היה להיות דומה אצל שאר סגני יו"ר הכנסת, ובמקרה כזה לא היה צריך להגיש יותר מ-60 הצעות דחופות והצעות לדיונים מהירים בוועדות. האמת הפשוטה היא שמדובר בהזדמנות להשפיע ולהעלות נושאים החשובים לציבור שלנו שאני מקפיד לנצל ולא להחמיץ".
ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת מככב גם הוא, בתור מי שהגיש הכי הרבה הצעות לסדר (68 שמתוכן אושרו 21). בשיחה עם "שקוף" הוא מדגים כיצד יכולה להיות השפעה ממשית לדיונים המהירים. "ההצעה לסדר שהגשתי בנוגע להפרטת משאבי הטבע לחברת כיל, הפרטה שאת מחירה משלמים כולנו, הביאה להקמת צוות בין-משרדי שהחל לעבוד בנוגע להיערכותו לסיום הזכיונות של החברה", אמר כסיף ל"שקוף". "אילצנו גם את רשות המסים להסביר מדוע אינם מוציאים שומה לתשלום של כיל, לאור המניפולטיביות החשבונאית שלהם".
דוגמה להצעה לסדר נוספת עם אימפקט היא בעניין חולי אונקולוגיה: הצעתו של ח"כ משה אבוטבול מש"ס תרמה ככל הנראה לבלימה של סגירת מחלקה אונקולוגית בבית החולים וולפסון. "מומחים בתחום הרפואה מוולפסון אמרו לי שיש סיכוי רב שהקפאת ההחלטה להעביר את החולים לתל השומר ולסגור את המחלקה (שאין חולק על יעילותה) בוולפסון – היא בגלל הנאום שלי", אמר לנו ח"כ אבוטבול. "אגב, על הנאום השיב לבושתה של הממשלה השר במשרד האוצר חמד עמאר ולא שר הבריאות ניצן הורוביץ".
בצמרת הרשימה נמצאים רק חברי כנסת מהאופוזיציה. במקום ה-8 נמצאת חברת קואליציה ראשונה, אמילי מואטי (העבודה). משם, למעט הבלחות נקודתיות, ניתן לראות בעיקר חברי אופוזיציה. למעשה חברי האופוזיציה הגישו בממוצע כ-27 הצעות לסדר היום של הכנסת, לעומת ממוצע של 17 שהוגשו מטעם הקואליציה.
גם בכמות ההצעות שאושרו האופוזיציה היא שאישרה יותר הצעות לסדר מאשר הקואליציה. 533 הצעות לסדר ודיונים מהירים אושרו לחברי הקואליציה (40% מכלל ההצעות שאושרו) אל מול 824 (60%) הצעות לסדר שאושרו לאופוזיציה.
(איך זה משפיע עליך)
חות מ-120 חברי כנסת שתפקידם העיקרי הוא לפקח על עבודת הממשלה. לצורך כך תקנון הכנסת מקנה להם שורה של כלים שיש רק להם ולא לאף אחד אחר. פיקוח חלש יותר על עבודת הממשלה מוביל לשירותים נחותים יותר לאזרחים.
(מה עושים כדי שיתוקן)
פיקוח ומעקב אחר חברי הכנסת מאפשר לציבור לתת את הדעת על מי הם חברי הכנסת שטרחו ובחרו להשתמש בכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותם. במפלגות עם בחירות פנימיות אפשר לתגמל אותם באופן אישי ולהצביע להם כדי שיקבלו מקום גבוה יותר ברשימה וימשיכו לכהן בכנסת.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק