ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כמה פעמים השתמשה ממשלת ישראל בתוכנת הריגול פגסוס נגד אזרחים ישראלים וכמה נגד פלסטינים? מהי המדיניות הממשלתית להתמודדות עם הפוליגמיה בישראל? מדוע חברי המועצה ברשויות המקומיות וחברי הכנסת לא פטורים מאגרת חופש מידע בדומה לחוקרים באקדמיה ועמותות? אלו רק שלוש מתוך כ-360 שאילתות של חברי כנסת שדרשו תשובות עבור הציבור – אך טרם נענו על ידי שרי ממשלת ישראל.
ומי השרים שנמצאים מאחור? בבדיקה שערכנו, הנכונה לאמצע יוני (חצי שנה מהבדיקה הקודמת שלנו), בראש הרשימה נמצא שר הביטחון בני גנץ (כחול לבן) עם 61 שאילתות שטרם נענו אף שעבר זמן המענה. ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט (ימינה) מאחר במענה ל-51 שאילתות והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב מהעבודה (ששיפר את מקומו ביחס לבדיקה הקודמת שלנו בינואר) נמצא באיחור של 33 שאילתות. זה משמעותי מאחר שעם הזמן נוספו עוד שאילתות והמשרד לביטחון הפנים הוא אחד המשרדים העמוסים בפניות. למעשה, מבדיקת שקוף עולה שהשר קיבל יותר מ-400 שאילתות, כ-18% מכלל השאילתות שהופנו למשרדי הממשלה. אחריו נמצאת שרת התחבורה מירב מיכאלי (עבודה) עם 28 שאילתות באיחור.
זמן האיחור הממוצע הארוך ביותר שייך לבנט – 131 יום איחור בממוצע. משרד הביטחון בפער אחריו, עם 97 ימי איחור בממוצע. זמן האיחור הממוצע של כלל השאילתות עומד על 45 יום.
ואף ששאלות חשובות עבור הציבור נותרו גם בתקופה האחרונה ללא כל מענה, גורם שמכיר מקרוב את מוסד השאילתות מהאופוזיציה אמר ל"שקוף" כי אמנם לעיתים יש איחורים, אבל לטענתו, בסך הכל הממשלה הנוכחית התייחסה לשאילתות ברצינות ואף טוב יותר מקודמתה.
גורמים שעוסקים בעניין מסבירים שלעיתים ח"כ מגיש ביום אחד שאילתות רבות, מה שיוצר מעמסה, או שמוגשות שאילתות לא ברורות שדורשות בירור פרטים ארוך או כאלו שלא רלוונטיות למשרד.
"מוסד השאילתות הוא הכלי האפקטיבי והחשוב ביותר של חבר כנסת שמייצג את הציבור, לקבל מידע, להציף כשלים ובעיות ולתקנן וכן לפקח על עבודת הממשלה", אמר ל"שקוף" ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אחד הח"כים החרוצים ביותר במשכן. לאחרונה הוא הגיש שאילתא כדי לדעת מדוע חברי כנסת לא פטורים מאגרת חופש מידע כמו עמותות וחוקרים באקדמיה.
"התעלמות והתחמקות המשרדים משאילתות או מענה על שאילתות באיחור – מעידה על זלזול בכנסת, עצלנות ורשלנות ובמקרה הרע על כך שלמשרדי הממשלה אין תשובות ענייניות או שהם מפחדים שהתשובות עלולות להביך אותם. מי שנפגע בסופו של דבר זה הציבור".
ואיך זה עובד? על פי תקנון הכנסת, שרי הממשלה חייבים לענות לשאילתות רגילות או ישירות תוך 21 ימים מיום הגשתן. בנוסף לכך יש גם שאילתות דחופות ועליהן יש לספק מענה תוך יומיים. אבל חלק מהשאילתות שטרם נענו הוגשו כבר לפני יותר מתשעה חודשים.
בבדיקה הסרנו שאילתות שכבר נקבע להן תאריך למענה בקרוב וכאלו שרק השבוע עבר זמנן. לא השווינו משרדים קטנים שמקבלים מספר קטן של שאילתות מחברי הכנסת מאחר שאין די מידע. יש לציין כי חשוב לשים לב לכמות השאילתות המוגשות לכל משרד, דבר שעשוי להשפיע על זמן התשובה. ישנם שרים המקבלים מספר שאילתות גדול באופן יוצא דופן, כמו משרדי הביטחון וביטחון הפנים, ובלשכת היושב ראש מודעים לעומס ופועלים כדי לקבל במהרה את תשובות השרים. עוד נקודה ששווה להתעכב עליה היא הפרדה בין שאילתא ישירה שנענית בכתב ושאילתא רגילה שדורשת זמן במליאת הכנסת, דבר שדורש תיאום. בכל מקרה, משפוזרה הכנסת גם השאילתות האלו כבר לא יענו.
שאילתא היא אחד הכלים המשמעותיים שעומדים לרשות נבחרי הציבור בכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה. חברי הכנסת יכולים להגיש שאילתות לשרים על נושאים שבהם עוסק משרדם, והשרים חייבים לענות.
נציין שתרבות האיחורים במענה לשאילתות אינה ייחודית לכנסת ולממשלה הזאת, ומצאנו זאת גם בממשלה הקודמת. נמשיך לעקוב גם בממשלה הבאה.
מלשכתו של גנץ נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות במענה לחברי הכנסת, והיותה של הכנסת גוף המפקח על עבודת הממשלה. לשכת שר הביטחון מקבלת עשרות פניות בשבוע, ואנו פועלים כדי לזרז את המענה".
מלשכתו של נפתלי בנט ועמר בר לב טרם נמסרה תגובה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
יש מדד לאיכות התשובה המתקבלת? להבנתי השר יכול לחרטט, וזה ייספר כמענה לשאלה
מה שיעור אי התגובה מתוך כלל השאילתות שהוגשו?
משערת שכמות השאילתות המופנות למשרד הבטחון רבה יותר מאלו המופנות להגנ"ס, תחום שמעניין ח"כים מעטים
הבעיה המרכזית עם שאילתות היא מה עושים כשכן מתקבלת תשובה…