רגע לפני הפיזור – אושר החוק שיקשה על הבוטים: "נתניהו היה פחות ערני"

ברקס קטן לקמפיינים האנונימיים ולבוטים? רגע לפני פיזור הכנסת הצליח יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ גלעד קריב (עבודה) לאשר בקריאה שנייה ושלישית את התיקון החשוב לחוק התעמולה, שיחייב את חשיפת הפרטים של מי שיממנו מודעות בכל אמצעי תקשורת, כולל הרשתות החברתיות. לדברי קריב, התיקון הזה עבר הודות לחוסר העירנות של מי שניסה לתקוע אותו בעבר – ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. 

• המלחמה בבוטים ובקמפיינים האנונימיים: גלעד קריב ינסה לתקן את חוק הבחירות
• דוח המבקר: פרופילים מזויפים פעלו בשירות המפלגות כדי להשפיע על הבחירות
• חוקי הבחירות מעוותים – אך למפלגות הגדולות אין אינטרס לשנות אותם

חוק דרכי תעמולה שנדון בחודשים האחרונים בכנסת נראה תקוע בהילוך סרק. אבל בצמוד לתיקוני החקיקה הנוגעים לוועדת הבחירות המרכזית, הצליח קריב להכניס את התיקון החשוב שיחייב כל משפיען רשת מטעם מפלגה לחשוף אם הוא מקבל כסף. זהו חוק תקדימי שיחייב שקיפות בתעמולה בכל מדיום קיים או כזה שטרם נברא. קריב מסר ל"שקוף" כי "החוק החדש בולם תעמולת בחירות לא שקופה, הפצת פייק ניוז על ידי מפלגות בסתר ומתקפות בוטים ממומנות".

בחודשים האחרונים נראה כי זה די חסר סיכוי. שאלנו את קריב כיצד זה קרה? "גיבשנו קודם הסכמה מקיר לקיר בקואליציה, וכן גם עם המשותפת, ודאגנו לכרוך את העניין בתוך חקיקת הבחירות הכללית, שהיה ברור שצריך לסיים אותה עוד באותו היום", אמר. "לשמחתי, בניגוד לשנת 2018, נתניהו היה פחות ערני ומיודע לעניין – משום שלפני כארבע שנים הוא זה שמנע את קידום השקיפות בתעמולת הבחירות".

"מדובר בשינוי חשוב בדיני הבחירות, שימנע תופעות מסוכנות של הפצת פייק ניוז, של שימוש בבוטים ושל הטיה של הבחירות באמצעות כסף, שרובו הוא כסף מקופת הציבור", אמר קריב כשהציג את החוק במליאה. "הכנסת ה-20 עסקה בזה, אבל העיגון בחוק נמנע ברגע האחרון ממש על ידי גורמים בבית הזה שביקשו ככל הנראה לנצל את החוקים הפסולים והמסוכנים האלה".

למה הוא התכוון? ב-2018 נתניהו הורה למי שהייתה אז שרת המשפטים, איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה דאז ניסן סלומיאנסקי, לעצור את קידום הרפורמה, בטענה שהוא רוצה ללמוד את הנושא. אך ההערכה הייתה שהוא חושש מהפגיעה של הרפורמה בקמפיין שהוא ביקש לנהל. 

בנוסף לסעיף השקיפות שנוסף, באותו מהלך בשבוע שעבר בוטלה גם חקיקה ארכאית שאוסרת על שימוש בכלי טיס בתעמולת הבחירות, והגבלות על גודל המודעות. התיקון עבר פה אחד במליאה. 

חוק מהימים שבהם עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה

האם יש ענישה בחוק החדש שתרתיע את המפלגות ואת מפיצי הקמפיינים? "כן", מספר לנו קריב. "החוק מסמיך את ועדת הבחירות לצווי מניעה ויש שם גם סנקציות פליליות של עד שישה חודשי מאסר או קנס של עד 29,200 שקלים".

הסעיף שאושר יחייב כל מפיץ בתשלום של מודעה לשאת את שמו ומענו של האדם שהזמין אותה וגם את מי שהוא פועל מטעמו. קיבלת כסף או שילמו לך? חשוף זאת. הסעיף מנסה לכסות את כל האופציות, גם אלה שטרם נולדו – הגדרת המילה מודעה אמורה לכלול כל סוג של מסר בכל פלטפורמה – סרטון, מסרון או פוסט. 

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) בישראל נחקק בשנת 1959, ועבר שינויים קטנים בלבד לאורך השנים. בשנים האחרונות נוצר מצב מסוכן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, אך החקיקה תקועה. בשטח נוצר ואקום שמאפשר לכל אחד לעשות כרצונו, ללא השלכות. 

נשיא המדינה הקודם ראובן ריבלין יחד עם יו"ר ועדת הבחירות הקימו בשנת 2017 את ועדת בייניש שנועדה להמליץ על תיקונים לחוק כדי להתמודד עם האתגרים שמציבה בפנינו ההתפתחות הטכנולוגית. אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה הייתה להגביר את השקיפות כדי לצמצם את ניסיונות המניפולציה שמפעילים עלינו ברשתות החברתיות. ההבנה הייתה שהרגולציה העצמית של פייסבוק לא מספיקה ואפשר לעקוף אותה בקלות יחסית.

בזכות התיקון שעבר ממש ברגע האחרון, אפשר לקוות שמערכת הבחירות הקרובה תהיה מעט נקייה ושקופה יותר. נמשיך לעקוב.