ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הכנסת היוצאת היא אחת המקוטבות ביותר שראינו – וזה מעוגן בנתונים. לכן רצינו להבין – מי מנבחרי הציבור הצליח למרות הכל לייצר חיבורים ולא רק עימותים, ובאילו נושאים ניתן עדיין לגשר בין ח"כים משני צדי המתרס הפוליטי?
על השאלות האלה ניסינו לענות בסקר מיוחד שממצאיו בהמשך הכתבה וגם בעזרת ניתוח שיתופי הפעולה בחקיקה של הח"כים בכנסת ה-24. כלי אינטראקטיבי שבנתה עבורנו אפרת כץ גילה כי ח"כ אלון טל (כחול לבן) הוא שיאן שיתופי הפעולה בחקיקה חוצת-מחנות בכנסת היוצאת. הסוגייה דרכה הצליח לייצר טל חיבורים כה מסיביים היא לא אחרת משמירה על הסביבה.
איך עובד המדד? בחנו אילו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה חתומים על הצעת חוק פרטית יחדיו, כדי לייצר מדד אובייקטיבי לשיתוף פעולה פרלמנטרי. מבדיקת "שקוף" עולה כי מתוך 83 הצעות חוק שבהן טל מעורב, על 51 מהן חתומים גם חברי אופוזיציה. עוד בצמרת משתפי הפעולה: ח"כ עידית סילמן (ימינה), ח"כ גבי לסקי (מרצ) וח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד).
טל, שיאן השת"פים, הצליח להחתים ח"כים מהמחנה השני על כ-30 הצעות חוק בסוגיות איכות הסביבה – נושא דגל שלו. מבדיקתנו עולה למשל כי על חוק יסוד שלו המעגן את נושא איכות הסביבה והאקלים במישור החוקתי חתמו 30 חברי כנסת מ-9 מפלגות, בהם גילה גמליאל, קטי שטרית ואורלי לוי-אבקסיס מהליכוד. הצעה נוספת חייבה בין היתר נוכחות של ארגוני שמירת הסביבה בוועדות ציבוריות וחתמו עליה 15 חברי כנסת מ-9 מפלגות, בהם עמיחי שיקלי (ימינה), עופר כסיף (הרשימה המשותפת) וגמליאל. דוגמה נוספת היא הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל שעברה בקריאה טרומית, וחתמו עליה 13 חברי כנסת מ-6 מפלגות שונות.
"איכות הסביבה שייכת לכולם", אמר טל בריאיון לתום קמינקא שסייע לייצר את המדד ונפגש עם טל בכנסת. לדבריו, מתוך ניסיונו כמומחה אקלים, גם בארה"ב, לאורך שנים חוקים ויוזמות להגנה על הסביבה הגיעו גם מהצד השמרני הימני של המפה, למשל מצד הנשיא ריצ'רד ניקסון."30 שנה אחר כך אני נחרד", הוא אומר. "הימין האמריקאי מאמץ לעצמו תדמית אנטי סביבתית, סקפטית בכל הקשור לאקלים. מטרפדים כל יוזמה סביבתית ככל שניתן. ומנגד פתאום הדמוקרטים הם אבירי הקיימות. זו טרגדיה. אוי לנו הישראלים אם ניתקע לאותה דינמיקה פסולה".
אבל לדבריו אנחנו עוד לא שם. "אולי השר להגנת הסביבה הטוב ביותר שהיה פה הוא גלעד ארדן (ליכוד) שלא נחשב לפוליטיקאי שמאלני במיוחד", הוא אומר. "אני מקווה שהשרה הנוכחית תיתן לו פייט. אבל בהחלט, ההיסטוריה בישראל רצופה בגיבורים סביבתיים שבאו מהימין. אני מדבר על יוסף תמיר שיזם את ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ליכודניק. עמרי שרון עמד בראש השדולה הסביבתית וקידם את חוק אוויר נקי והציל את נחל ניצנים. כיום אני שמח ולכבוד לי לשתף פעולה עם גילה גמליאל (ליכוד) שהייתה שרה מצוינת ואילו הייתה מכהנת יותר זמן אולי אפילו יותר טובה מארדן". הוא מסכם ואומר: "מבחינה ערכית בנושאים האלו אין בינינו שום מחלוקת. אולי נצייר את מפת ארץ ישראל השלמה מעט אחרת, אבל בנושא הסביבתי היא שותפה לכל דבר ועניין".
ביחס לאווירת העימות הקשה השוררת בכנסת, וגם בציבור בכלל, אומר טל: "הרשתות החברתיות הופכות את כולנו להיות יותר פגיעים לדברים הללו. האלגוריתמיקה של האתרים נותנת עדיפות לפוסטים שמסיתים ומתלהמים – כי זה מביא יותר טראפיק באתר ולתקציב פרסום. הבעיה לא התחילה ברשתות החברתיות, ואני גם לא דוגל בהגבלת חופש הביטוי שם, אבל בואו נודה בעובדה שיש להן תפקיד גדול".
ומה תפקיד התקשורת לתפיסתך?
"מי שמטיף לגזענות, לדעתי, צריך להגיד לו עד כאן. אך התקשורת מלווה אותו ונותנת לו במה ולמשל נוטה לתת תשומת לב מופרזת לחבר הכנסת בן גביר. כשאני נכנסתי לכנסת קיבלתי הנחיה מיו"ר המפלגה שלי להיות חבר טוב של 116-117 חברי כנסת, אתה לא חייב להיות חבר של בן גביר ולא של אבי מעוז. אלה אנשים שאני לא מעוניין להתעמת איתם וכשהם מדברים במליאה אני משתדל לצאת, כמיטב המסורת של הליכוד. אבל ברגע שהתקשורת שם היא מעוותת את המציאות".
המציאות הפוליטית והתקשורתית אכן מטרידה. יותר ויותר נבחרי ציבור מפלגים ומשסעים על מנת לקבל זמן מסך וכותרת. ומצד שני – פוליטיקאים שפועלים למען האחדות אינם מצוינים לשבח. לכן במקביל למדד שיתופי הפעולה ערכנו גם סקר מיוחד שבדק מי נבחרי הציבור המאחדים והמפלגים ביותר. הפרויקט נעשה על ידי עמותת מצמיחים, פדרציית ניו יורק, איגוד האינטרנט הישראלי והחתום מטה. את המיזם ריכז תום קמינקא.
בשנה שעברה היו אלו אלפי גולשי "שקוף" שדירגו את הפוליטיקאים. הפעם הממצאים נגזרים כאמור מסקר מיוחד שנערך בשיתוף מכון הסקרים IPANEL והסוקר חגי אלקיים-שלם: המדגם כלל 500 בני אדם מכל המגזרים במדינת ישראל. כדי לנסות ולצמצם את הנטייה הפוליטית של הנסקרים, הם התבקשו לדרג את הפוליטיקאי המפלג ביותר, והמלכד ביותר, באופוזיציה וגם בקואליציה.
עוד לפני שנציג את הרשימה, שווה להתעכב על הגדרה אחרת – "שנוי במחלוקת". היחיד שהוגדר כך אחרי בדיקת התשובות הוא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו (ליכוד).
נדמה שרק אזכור שמו של ראש האופוזיציה מעלה אצל רבים רגשות עזים – חיוביים ושליליים. ואכן, נתניהו נבחר לח"כ המפלג ביותר באופוזיציה, ובו זמנית למלכד ביותר באופוזיציה. כך, בשקלול התוצאות, נתניהו משובץ במקום שולי בדירוג כולו – תיקו במקום ה-11 ברשימת המלכדים יחד עם שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה), שר התיירות יואל רזבוזוב (יש עתיד) וח"כ גדי יברקן (ליכוד). ואולי יש בכך להעיד כי הרגשות כלפי נתניהו הן המושא לפילוג בעצמו?
ייתכן גם כי עצם היבחרו של נתניהו בו זמנית לגורם המפלג ביותר והמלכד ביותר באופוזיציה מביעה את עומק הקיטוב סביב הנושא המוכר שפילג את המדינה כבר ארבע מערכות בחירות רצופות – רק ביבי או רק לא ביבי. מתוך אלו שהצביעו לנתניהו כמלכד, רוב מכריע (83%) זיהו עצמם כימנים, ואילו בקרב אלו שהצביעו לנתניהו כמפלג, מצאנו יותר גיוון: כ-40% זיהו עצמם כאנשי שמאל, 31% כאנשי מרכז ו-24% זיהו עצמם כאנשי ימין.
בראש המלכדים נבחר ראש הממשלה יאיר לפיד (יש עתיד). 20% מאלו שהצביעו עבורו הזדהו כאנשי ימין. ניר ברקת (הליכוד) נבחר למקום השני. כ-54% ממדרגיו זיהו עצמם כימנים, 30% זיהו עצמם כאנשי מרכז, ו-16% זיהו עצמם כאנשי שמאל.
חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) נבחר לפוליטיקאי השלישי המלכד ביותר בישראל על ידי רוב של תומכי ימין – 50%. כ-35% מבוחריו הגדירו עצמם כמרכז ו-15% אנשי שמאל. שר התרבות חילי טרופר (כחול לבן) נבחר למקום הרביעי על ידי רוב מובהק של תומכי ימין – 69%. ראש הממשלה היוצא והחליפי, נפתלי בנט (ימינה) חותם את צמרת רשימת המלכדים במקום החמישי, אליו נבחר בעיקר ע"י תומכי ימין – כ-54%.
שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) נבחר לפוליטיקאי המפלג ביותר של השנה. אולי האמירה המפלגת ביותר שלו הייתה ביחס לשאלה שנשאלה בנוגע לישיבה בקואליציה עם החרדים ועם חבר הכנסת בנימין נתניהו – "את החרדים יחד עם ביבי על מריצה, ולמזבלה הקרובה". שר האוצר נבחר למפלג ביותר בכל המגזרים – אנשי ימין, מרכז ושמאל.
במקום השני הכללי נמצא ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) שנבחר לח"כ המפלג ביותר באופוזיציה ע"י רוב מוחלט של אנשי ימין – 84%.
ח"כ דוד אמסלם הוא הח"כ המפלג ביותר בליכוד, ובמקום שלישי בדירוג הכללי. אמסלם טען מעל דוכן הנאומים בכנסת כי הרפורמים "רוצה להרוס את היהדות" ורמז כי השופט דוד מינץ דחה עתירה שהגיש בשל היותו שיכור: "עלאק שופט, אם לא שתה איזה בקבוק ויסקי לפני שכתב, אל תקרא לי דודי". מעניין לראות כי הפלח המשמעותי ביותר מבוחריו של ח"כ אמסלם כמפלג מזהים את עצמם דווקא כאנשי ימין, כ-41%.
במקום הרביעי הכללי ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) שהתבטא בעבר לעיני מצלמות כי רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין שביצע את הטבח במערכת המכפלה הוא "הגיבור שלו". הצביעו לבן גביר כ-44% בוחרים שזיהו עצמם עם השמאל, וכ-37% מהימין.
למקום החמישי והלא מכובד התברג סגן שרת הכלכלה יאיר גולן (מרצ) – שגם נבחר לפוליטיקאי המפלג ביותר מן השמאל. גולן כינה את מתיישבי חומש "תתי אדם" והשווה את נתניהו ל"מחלה ממארת". רוב מוחלט ממדרגיו של גולן כמפלג מזהה עצמו עם הימין – 72%.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
3 תגובות
כמה הסקר אמין אם 44% מצביעי בן גביר הם שמאל….
44% מההמצביעים *שדירגו אותו כח"כ מפלג* הם מצביעי שמאל… דווקא הגיוני.
מה הגיוני בזה שרוב אלה שהגדירו אותו מפלג באו מהימין דווקא…?
סקר שקר..
ויולי אדלשטיין? מאחד? ברצינות?? מי שמע עליו בכלל ומה עשה?