ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במהלך חריג החליט השבוע יו"ר ועדת המשנה לעניין בטיחות בעבודה ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) שמספיק – אם הוועדה לביקורת המדינה לא קמה, הוא ימלא לפחות את החלק שנוגע אליו – בטיחות בענף הבנייה. בדיון (שהתקיים אגב בתוך חדר הוועדה לביקורת המדינה עצמו) הוא עשה ככל יכולתו כדי לוודא שמשרדי הממשלה יישמו את מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא שנוגע לחיי אדם רבים. אחרי הדיון הוא האשים: "העובדים משלמים בחייהם, דוח קשה וחשוב פורסם, עברו שבועות וחודשים, וההמלצות נשארו עדיין ברובן על הנייר".
ובטיחות הפועלים שממשיכים ליפול אל מותם אינו הנושא היחיד שבו עסק המבקר בדוחות האחרונים, ושנותרו ללא כל דיון בוועדה לביקורת המדינה. עלות הביצים בישראל וצפיפות המטילות, מתקפות סייבר על מרכזים רפואיים, פרצות בחוק שמשמשות עבריינים להלבין כסף ומעילות בארגונים ממשלתיים הם רק כמה מהם.
האם השרים ומשרדיהם עוסקים בכלל בתיקון הליקויים שנמצאו כדי שמחיר הביצים יהיה זול יותר, שהמידע הרפואי שלנו לא יהיה הפקר ופועלי בניין יפסיקו ליפול אל מותם? קשה לדעת. הוועדה לביקורת המדינה שאמורה לעסוק בדוחות שמפרסם המבקר ולבדוק בדיוק את זה לא קמה בכנסת ה-24, ולצדה נעדרת עד היום גם ועדת האתיקה. למה? בליכוד מוחים על תת הייצוג בוועדת הכספים (טענה שעם כל פורש מהקואליציה הופכת להיות מוצדקת יותר ויותר), ולא מוכנים להקים את הוועדה לביקורת המדינה.
אך האבסורד של הוועדה לביקורת המדינה גדול במיוחד: בראש הוועדה אמור לעמוד ח"כ מהליכוד, והוא זה שהיה קובע את סדר יומה, מה שאומר שהוא היה יכול להשתמש בדיונים כבמה נוספת לחשיפת כשלי הממשלה ולשיפור חיי האזרחים.
"בחרנו להקדיש את הישיבה בוועדת המשנה לבטיחות בעבודה במטרה לשמוע וללמוד את המלצות הדוח ואת העבודה שנעשתה מאז", אמר ח"כ סעדי ל"שקוף". "זה דיון שבכנסת שגרתית צריך היה להתנהל בוועדה לביקורת המדינה, ששנה שלמה לא הוקמה. יש ביקורת רבה ואין ועדה, ואין פיקוח ובקרה. דוחות נכתבים, המלצות ניתנות ואין מי שידאג שמשרדי הממשלה יישמו".
הדיון עצמו התנהל בדומה לדיון שגרתי בוועדה לביקורת המדינה, כשבפתיחת הדיון הציגו אנשי מבקר המדינה את עיקר הממצאים ולאחר מכן משרדי הממשלה הרלוונטיים התייחסו לחלקם ומה הם עושים כדי לתקן. עצם נוכחותם של נציגי המבקר היא חריגה, כי המשרד לא נוהג לשלוח את נציגיו לדיונים שלא מתקיימים בוועדה לביקורת המדינה. כך לדוגמה, בדיונים על הצעת החוק להרחבת ההגנה על חושפי שחיתות הוא לא שלח נציגים אף שהוזמן. "בחוק מבקר המדינה נקבע כי הקשר עם הכנסת יבוצע באמצעות הוועדה לביקורת המדינה בה נידונים דוחות הביקורת", נמסר לנו אז ממשרדו.
פנינו למבקר ונראה שלא רק שהוא מוכן לשתף פעולה, הוא אפילו תומך בכך שוועדות רגילות יקיימו דיונים על דוחות המבקר ואף קבע מדיניות במשרד שמסדירה זאת. "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן רואה חשיבות רבה בהגברת האפקטיביות של דוחות המבקר, על מנת להביא לתיקון הליקויים וליישום ההמלצות", מסרו לנו מלשכתו. "לפיכך, בהיעדר ועדה לביקורת המדינה, המבקר קבע מדיניות של שליחת נציגי משרדו לדיונים בוועדות הכנסת השונות הדנות בממצאי ביקורת בדוחות שפורסמו".
בפתח הדיון בוועדה הסביר צחי בובליל, מנהל אגף במשרד המבקר, כי אין במשרד הכלכלה מנגנון-מעקב אחר תיקון ליקויי בטיחות באתרי בנייה, גם לאחר שהוצגו ליקויים כאלו בדוח המבקר. בנוסף, מספר העיצומים שהטיל מינהל הבטיחות של משרד הכלכלה בשנת 2019 (כ-150) היה כרבע ממספר העיצומים שהטיל בשנת 2018 (כ-600). בשנת 2020 מספר העיצומים שהוטלו היה דומה למספר העיצומים שהוטלו בשנת 2018, אף שמספר צווי הבטיחות שניתנו בשנת 2020 היה גדול פי יותר מחמישה ממספר הצווים שניתנו בשנת 2018 (כ-5,008 לעומת כ-1,001). כלומר – אתרי הבנייה והקבלנים לא נענשים אף שביצעו עבירות שמסכנות חיי אדם.
עוד עלה בדיון כי גם כשמטילים קנסות על קבלנים שמפרים את תקנות הבטיחות, הרשויות לא ממש מצליחות לגבות אותם. בשנים 2018-2020 הטיל מינהל הבטיחות כ-1,350 עיצומים בגין עבירות בטיחות בענף הבנייה, בסך כ-7.42 מיליון שקלים. נכון לסוף שנת 2020 שולמו עיצומים בסך כ-1.2 מיליון שקלים, שהם כ-5% בלבד מסך העיצומים שהוטלו.
את החשיבות של דוח המבקר ניתן היה לראות במהלך הדיון, דבר שלא היינו יכולים לדעת אם הדיון לא היה מתקיים. סגן החשב הכלכלי באוצר דקל כהן, למשל, הודיע כי בזכות הדוח, קבלן שרישיונו הושעה לא יוכל להתמודד במכרזים ממשלתיים. חזי שורצמן, מנהל מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, דיווח שמאז פרסום הדוח אחוז הגבייה של הקנסות עלה.
אחרי הדיון אמר ח"כ סעדי כי "מהנתונים העולים בדוח המבקר נראה שהיה יותר מתאים שיקרא דוח היעדר בטיחות העובדים. הגורמים השונים, וזרוע העבודה במשרד הכלכלה בראשם, מזלזלים בנתונים, באיוש התפקידים, בתקצוב תקנים נוספים, בביצוע חקירות מקצועיות, בהגשת כתבי אישום, בגביית העיצומים הכלכליים על קבלנים שמפרים תקנות ופוגעים בבטיחות העובדים באופן סדרתי, ועוד".
"שרשרת הגורמים מסרבת להכיר בחומרת המצב, והעובדים משלמים בחייהם", הוא המשיך. "בחצי שנה האחרונה התרחשו 222 תאונות חמורות, עשרות נפצעו ו-29 בני אדם נהרגו בעבודה, 14 מהם בענף הבנייה. 29 אנשים שיום אחד הלכו לעבודה ולא חזרו".
יכול להיות שימיה של הכנסת הנוכחית ספורים ואנחנו שוב בפתחו של שיתוק ממשלתי ופרלמנטרי מתמשך. לכן צריך דווקא להגביר את פעילות הוועדות והפיקוח על הממשלה ולקיים דיונים נוספים בדוחות המבקר. המהלך זוכה לתמיכה של המבקר וגם של יו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) שאמר עם הגשת הדוח השנתי במאי כי "במצב שנוצר, אני קורא לראשי ועדות הכנסת השונות ליזום רצף דיונים בנושאים השונים שהדוח מעלה ולהזמין את גורמי הממשלה לספק תשובות".
כמעט במקביל לאותו הדיון בוועדה של סעדי, התקיים דיון על מינים פולשים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ ווליד טאהא (רע"מ) בעקבות בקשה לדיון מהיר של ח"כ אלון טל (כחול לבן). לדיון הוזמנו נציגי מבקר המדינה שהגיעו וציינו גם הם את המצב החריג. כלומר, בגלל המצב שבו הוועדה לא צפויה לקום, כל ח"כ יכול לקחת נושא בדוח, לנסות וליזום דיון ובכך לנער את האבק מהדוחות.
פנינו לראשי ועדות נוספות ושאלנו אם יקיימו בקרוב דיון על דוח המבקר בנושאים שקשורים לוועדה שלהם. נכון לעכשיו קיבלנו את תגובתו של ח"כ מיכאל ביטון כי אכן צפויין דיונים בדוחות המבקר: " זה בטיפול צוות הוועדה לזמן הקרוב" .
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
המשיכו לדווח ולהילחם !!!