מופע ההטעיות של כיל בכנסת: מיקי רוזנטל היה היחיד שידע לענות

בדיון על פעולות הממשלה לקראת תום הזיכיון של כיל בים המלח בכנסת, דיברו על הכל חוץ מעל הכיל שבחדר: התרגיל של חברת הכימיקלים שצפוי לעלות לאזרחי ישראל מיליארדים. נציגי הממשלה לא הפגינו בקיאות רבה בחומר, או גרוע מזה – הדהדו את האינטרס של חברת הכימיקלים, ואיש לא חלק על הקביעות המטעות של נציגת החברה, פרט לחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל. 

• שדה סולארי ישמש את כיל להתחמק מתשלום מיליארדים למדינה. תחקיר
• עובדי כי"ל סובלים יותר מסרטן? מסע קפקאי בעקבות הנתונים שהמדינה והתאגיד מסרבים לחשוף
• סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"

הדיון התקיים אתמול (שני) בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ), כחלק מהצעדים שהממשלה מקדמת לקראת סוף תקופת הזיכיון. בשנת 2030 הזיכיון של חברת כיל בים המלח מסתיים, ולממשלה יש הזדמנות חד פעמית לדאוג להסדרה חדשה והוגנת בכל הקשור להגנה על ים המלח. 

כמעט אף אחד מהנוכחים לא עימת את החברה עם הטענות המטעות שהיא פיזרה באולם הדיונים בנוגע לעמידה שלה בהסכם קציר המלח. בהסכם משנת 2012 התחייבה החברה לקצור את המלח ששוקע בתחתית בריכות האידוי שלה, ולהעבירו לים הצפוני, לאור סכנת הצפת המלונות.

אך כפי שחשפנו בתחקיר "שקוף" השבוע, עולה חשש כבד שכיל לא מבצעת את קציר המלח שאליו התחייבה, כדי להוריד את ערך המכרז במיליארדי שקלים. אם החברה לא תבצע את הפרויקט, שהוערך בכ-7.5 מיליארד שקלים, אף חברה אחרת שתגיע להתחרות על המכרז בשנת 2030 לא תסכים לבצע אותו במקומה, ובכך ערך הזיכיון ירד במיליארדים.

האזינו לריאיון של דרור גורני בפודקאסט "האינטרסנטים", החל מ-24:16:

"לי ברור שהמכרז ב-2030 או לא יתקיים או שאפשר למנות את הזוכה עכשיו", הבהיר רוזנטל את התרגיל. "כי הממשלה לא עשתה שום דבר כדי להסיר את הבעיה המשפטית, שהיא זכות הסירוב של כיל – אף אחד מהגורמים המעטים בעולם שמסוגל להתמודד עם המכרז לא ישתתף בו. אף אחד לא ישקיע עשרות מיליארדים בהצעה כשאפשר להשוות את ההצעה הזאת".

למה התכוון חבר הכנסת לשעבר רוזנטל בזכות הסירוב? ברגע שחברות אחרות יציעו מחיר נמוך, כיל תשווה את הצעתה להצעה הכי נמוכה שתציע חברה אחרת, ותזכה. שמורה לה הזכות הזו כחלק מתנאי הזיכיון הנוכחי. כך, מיליארדים שהיו אמורים להגיע לציבור יישארו בכיסים העמוקים של כיל.

מופע ההטעיות של כיל

אך מלבד רוזנטל הבקיא בפרטים, לא היה מי שיעצור את נציגת החברה. סמנכ"לית בכירה ויועצת משפטית של חברת הכימיקלים, לילך גבע הראל, טענה כי החברה "לא הפרה את הסכם הקציר. אין שום תוכניות לדחות אותו". 

תחקיר "שקוף" מטיל צל כבד על קביעה זו של גבע הראל. בתחקיר נחשף כיצד החברה מתכננת פרויקט בשם "סדום הירוקה" כדי לחמוק מהתחייבותה. במקום להשליך את המלח למקורו הטבעי בים המלח – כפי שהתחייבה בהסכם, כיל מתכננת לצקת את מאות מיליוני הטונות על גבי קרקע יבשה, ולהשתמש בהם כבטון שעל גביו יותקנו פאנלים סולאריים.

ואם לא די בכך שנציגת כיל ניצלה את חוסר הידע של הנוכחים, היא קיבלה את חיזוקו של ניר קדמי, סמנכ"ל כספים וכלכלה של חל"י – החברה הממשלתית להגנת ים המלח. חברה זו אמורה לוודא שכיל מיישמת את חלקה בביצוע קציר המלח, כדי לשמור על האינטרס הציבורי. אך כפי שנכתב בתחקיר, החברה בעיקר מוודאת שהאינטרס של חברת הכימיקלים נשמר. מבקר המדינה קבע שהחברה לא דיווחה במשך השנים לממשלה על העיכובים של כיל בביצוע קציר המלח, ובדיון המחיש שוב קדמי לצד מי חל"י באמת עומדת.

קדמי טען שהפרויקט מתקדם לפי התכנון, ושהחברה קוצרת את כמות המלח הנדרשת כדי לעמוד בו. אך מדובר בטענה שאינה מתיישבת עם המציאות והמספרים: פרויקט קציר המלח דורש מכיל לקצור 20 מיליון טונות של מלח בכל שנה, שווה ערך ל-16 מיליון קוב מלח בשנה. על פי דיווחיה של כיל עצמה (עמוד 140 בדוח), החברה קוצרת 6 מיליון קוב מלח בשנה בלבד. גם כאן רוזנטל היה היחיד שהתעמת עם הטענה שכיל עומדת בהתחייבות.

עוד הוסיף קדמי שבכיל הדגישו בפניו שפרויקט "סדום הירוקה" לא צפוי לעכב את ביצוע הקציר. לא ברור כיצד קדמי מקבל את אמירה זו, כשהפרויקט מעכב את העברת המלח ליעדו הסופי באגן הצפוני של ים המלח בלפחות 10 שנים.

מי ישמור על הכסף שלנו?

הדיון הנוכחי לא עימת את כיל עם הטענות להפרת הסכם קציר המלח מצדה. מי שיכול וצריך לעמת אותה עם העובדות הוא החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג. על משרד האוצר וועדת הכספים לקחת לידיהם את הטיפול בנושא הבוער שעלול להפוך לאובדן של מיליארדי שקלים למדינה לטובת ענקית הכימיקלים.

כשכיל בורחת מיישום מלא של ההתחייבויות שחתמה עליהן בהסכם עם המדינה, ואין לה כוונה למלא אותן, על חברי הכנסת שמייצגים את האינטרס הציבורי להבהיר לאותם בכירים שהפעם זה לא יעבוד. עליהם לדרוש הסברים מהחשב הכללי, ולשקול לבטל לכיל את הזיכיון לאור החשש להפרת ההסכם.